נוסע שלא יכול או לא יסכים לבצע פעולות חירום בטיסה לא יוכל לשבת ביציאת החירום

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום תקנות מתוקף חוק הטיס, שאושר בוועדה עוד בכנסת ה-18, שנועדו להסדיר את נושא הושבת הנוסעים. ח"כ יצחק וקנין, שעמד בראשות הישיבה, הזכיר כי "הוועדה החלה לדון בתקנות עוד בכנסת הקודמת, אך סירבה לאשרן ודרשה התייחסות של רשות התעופה האזרחית (רת"א) גם לנושאים צרכניים". עם זאת הוא הוסיף כי "ברור שאדם שיושב במושבי יציאת החירום צריך להיות כשיר ומיומן לבצע את שיוטל עליו בשעת חירום בטיסה".

מנהל רת"א, יואל פלדשו, אמר כי : "לבקשת הוועדה רת"א קיימה דיון נוסף בתקנות וביצעה בהן התאמות שנועדו לוודא שבמושבי יציאת החירום ישבו האנשים הנכונים מבלי לפגוע בהם עד כמה שאפשר. עם זאת הוא הוסיף כי "לא צריך להתבלבל בין ענייני צרכנות לתקנות הטיס שעיסוקן קודם כל בבטיחות".

ח"כ וקנין התייחס לנושא תוספת המחיר עבור הישיבה במושבים הללו ואמר: "אמנם זה נכון שיש יותר מקום לרגליים במושבים הללו, אבל מי שיושב שם מוטלת עליו אחריות וזה לא ביזנס, לכן נשאלת השאלה למה גובים יותר כסף על זה".

במושב הבטיחות יושב מי שיכול ומוכן לבצע פעולות במקרה חירום

עו"ד אמיר דרנגר מעל אל השיב כי כל החברות בעולם עושות את זה וכי התשלום הוא רק במידה והנוסע מבקש את המושב מראש ולא במקרים בהם החברה היא שמבקשת להושיב את הנוסע במושב. הוא ציין כי במקרה שאדם ביקש ושילם על המושב אך נמצא לא מתאים והועבר למושב אחר כספו מוחזר לו. פלדשו הוסיף כי אל על לא המציאה את זה וכי התשלום הוא לא עניינה של רת"א.

לפי התקנות שאושרו, חברות התעופה המסחרית חויבו לקבוע נהלים שיבטיחו שהושבת הנוסעים במטוס תעשה באופן שלא יפריע לפינוי חירום, במקרה שנדרש כזה. עוד אושר לתקן את התקנה העוסקת בתדרוך הבטיחותי לנוסעים, ובכלל זה תדרוך לנוסע היושב סמוך ליציאת החירום. כן נקבע כי במושב הבטיחות יושב מי שיכול ומוכן לבצע פעולות במקרה חירום, בהן תפעול פתח יציאת החירום, זיהוי מצבים שבהם אין לפתוח את פתח היציאה, הערכת מצב מגלשת החירום, הפעלתה וסיוע לנוסעים אחרים לרדת ממנה ופעולות נוספות.

עוד נקבע בתקנות כי נוסע שבשל מצבו עלול לעכב נוסעים אחרים או להוות מכשול לאנשי הצוות בביצוע תפקידם לא יושב ביציאת החירום, ובכלל זה נוסעים הסובלים ממגבלה פיזית או נפשית שתקשה עליהם לנוע במהירות, נוסעים בעלי מוגבלויות משמעותיות בראיה או בשמיעה שתמנע מהם להבין הוראות, נוסעים שבשל מחלה הם חלשים כך שלא יוכלו לנוע במהירות, נוסעים שממדי גופם יקשה עליהם לעבור דרך פתח יציאת החירום הקרוב, ילדים מתחת לגיל 12, נוסעים מגורשים, מסורבי כניסה או עצירים ונוסעים עם בעלי חיים יחד אתם. ח"כ איילת נחמיאס ורבין התייחסה לחלק מההגבלות ואמרה כי לעיתים לא ניתן לדעת מה זו מגבלה פיזית ברורה, כמו כן היא התנגדה לכוונה לקבוע כי נוסע עם עודף משקל לא יוכל לשבת במושב החירום ואמרה כי לא ברור מה זה עודף משקל ומי קובע זאת. 

ח"כ מקלב התייחס גם לתשאול שעוברים הנוסעים כדי לוודא שהם כשירים וביקש לדעת איך זה נעשה. היועצת המשפטית של רת"א, עו"ד רננה שחר, הסבירה כי התשאול נקבע בנוהל שרת"א מאשרת וכי הוא נועד להבטיח שמי שיושב במושבים החירום כשיר לשם כך. היא הוסיפה כי בסוף המטרה היא בטיחות, ואדם שחושש מפגיעה פרטיותו לא חייב לענות על השאלות ולא חייב לשבת ביציאת החירום. היו"ר וקנין אמר כי הוא מקבל את זה שהדאגה לביטחון הנוסעים היא מעל לכל, גם אם יש פגיעה מסוימת בפרטיות. עם זאת הוא דרש לקבוע בנהלים כי התשאול יעשה בצורה שתמנע ככל האפשר את הפגיעה בפרטיות.