אא

צעד נוסף בדרך לקטגוריה 1: ועדת הכלכלה אישרה את חוק הטיס לקריאה שנייה ושלישית

החוק מסדיר את יחסי הגומלין בין התעופה האזרחית לצבאית ואת החקירה הבטיחותית ומעניק למנהל רת"א סמכויות אכיפה מנהליות, שמאפשרות לו לקבוע הוראות שעה במעמד של חקיקת משנה. נושא החיסיון לחקירות הפנימיות יידון כהצעת חוק נפרדת. ח"כ וקנין: "חוקקנו חוק שלא תוקן מזה 84 שנה".

Shutterstock Shutterstock
הצעת החוק נועדה ליצור תשתית משפטית כוללת ואפקטיבית להסדרת התעופה האזרחית בישראל ואישורה מהווה צעד חשוב במאמץ להחזיר את הדירוג התעופתי של ישראל לקטגוריה 1 על-ידי ה-FAA .

בתחילת הדיון הסביר ח"כ וקנין, שעמד בראש הוועדה במהלך הדיון בחוק, כי הוחלט לפצל את נושא החיסיון שינתן לחקירות הפנימיות מהחוק והנושא יובא כהצעת חוק נפרדת. ח"כ וקנין הבהיר כי בכוונתו לעמוד גם בראשות הדיונים בנושא וכי הגורמים הנוגעים בדבר במשרד הבהירו לו שיש כוונה לגבש הצעה מסודרת תוך מספר חודשים.

"עשינו בוועדת הכלכלה דבר שלא נעשה במדינה מזה 15 שנה מאז הוגשה הצעת החוק הקודמת, וחוקקנו חוק שלא תוקן מזה 84 שנה ", אמר ח"כ יצחק וקנין שעמד בראשות הוועדה במהלך הדיונים בחוק. לאחר אישור החוק ציין ח"כ וקנין כי "בוועדת הכלכלה לא היה חוק שקיבל העדפה וקדימות כמו חוק הטיס, כדי שמלאכת החקיקה תיעשה עם תשומת הלב הראויה לכל פרט ופרט".

מנהל רת"א גיורא רום ביקש גם הוא להודות לכל הגורמים, ואמר כי "כאזרח, בעבורי זו היתה חוויה מיוחדת באשר להבנת פעולתה של הרשות המחוקקת. זה עשה אצלי מהפך ביחס לכנסת, הבנתי את היסודיות והרצינות של מה שעושה הרשות המחוקקת". הוא פנה לח"כ וקנין והוסיף כי "העובדה שיש בכנסת מי שמזוהה עם התעופה זו אחת החדשות הטובות". רום הגדיר את אישור החוק כ"רגע היסטוריה". לדבריו, "סיימנו לחוקק חוק ענק בהיקפו, שמחליף חוק בן למעלה מ-80 שנה.

הוועדה קיימה 35 ישיבות שעסקו בהצעת החוק והשקיעה בהן קרוב ל-100 שעות. הצעת החוק שאושרה כללה כ-140 עמודים, בהם כ-180 סעיפים.

החוק מסדיר את יחסי הגומלין בין התעופה האזרחית לצבאית וקובע כי "הפעלת כלי טיס צבאי אגב שימוש בתשתיות אזרחיות תיעשה בהתחשב בבטיחות התעופה האזרחית ובכפוף לצרכים המבצעיים והבטיחותיים". המשמעות היא כי לראשונה הוכפף חיל האוויר לחוק הטיס, למעט המקרים הנדרשים לאפשר לחיל לעמוד ביעד שלו.

כמו כן החוק כולל שינוי משמעותי ביחס לחקירה הבטיחותית. מעבר לכך שכל ההסדרים הקיימים כיום בנושא הוסדרו בחוק, חומר החקירה שיימסר לחוקר הראשי יזכה לחיסיון מוחלט ולא יהיה קביל כראיה בבית משפט. מדובר באחד המקרים הבודדים בחקיקה הישראלית שבו ניתן חיסיון מוחלט, שלא ניתן להסרה. כמו כן נקבע סעיף מפורש ומפורט, הקובע הגבלות על הגישה לנחקר מיד לאחר שהתרחש אירוע בטיחותי, ומעניק עדיפות לחוקר הראשי.

שינוי מרכזי נוסף, לעומת המצב המשפטי הקיים כיום, כולל בין היתר הענקת סמכויות אכיפה מנהליות למנהל רת"א. המנהל יהיה מוסמך להטיל עיצומים כספיים על מפרי החוק והתקנות שיותקנו בעקבותיו וכן בשל הפרת הוראות חוק רישוי שירותי תעופה .

החוק מעניק למנהל רת"א סמכות לקבוע הוראות שעה דחופות, שנועדו לתת מענה מיידי ומהיר לבעיות בטיחות . מעמדן של הוראות אלה הוא מעמד של חקיקת משנה, כלומר לא מדובר על הוראות פרטניות אלא על הוראות כלליות, שיעמדו בתוקף לתקופה מוגבלת, ככל שיהיה בכך צורך.

להצעת החוק קדם דוח הביניים של ועדת לפידות ובו ביקורת קשה על מצב בטיחות התעופה בישראל, שהוגש באוגוסט 2007 לשר התחבורה דאז שאול מופז. הדוח הסופי של הוועדה הוגש לשר בדצמבר 2007 והתריע מפני שורה של ליקויים בבטיחות התעופה. כשנה לאחר מכן, ב-19 בדצמבר 2008, הוריד ה- FAAאת דירוג בטיחות התעופה של ישראל מדרגה 1 לדרגה 2. ב-8 בפברואר 2010 אושרה ההצעה בקריאה ראשונה והונחה על שולחן הוועדה, לאחר שבנובמבר 2007 פרסם משרד התחבורה תזכיר הצעת חוק, שהתבסס על הצעת חוק קודמת שהוכנה 11 שנים קודם לכן – בשנת 1996.

הירשמו למבזקי פספורטניוז

וקבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה בארץ ובעולם

תגיות: תעופה

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
הצג עוד תגובות

מאמרים נוספים

 
מחפש...
תנו לנו לייק בפייסבוק, ותישארו מעודכנים

מומלצים בשבילך: