גדי טפר, מנכ"ל ארקיע: "שר התחבורה הבטיח שהוא יפעל לפריצת הרגולציות לפני חתימת הסכם השמיים הפתוחים"

מאחורי השולחן של גדי טפר, מנכ"ל ארקיע, מוצבת תמונה של מטוס של ארקיע, בו נראים מספר שרי ממשלה, כשהבולטים ביניהם הם שר החוץ, אביגדור ליברמן, היושב בצד שמאל, שר התחבורה, ישראל כץ, היושב בצד ימין, ובמרכז עומד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אין ספק שלשלושת האישים האלה תהיה השפעה על האופן, בו ישראל תצטרף להסכם השמיים הפתוחים של האיחוד האירופי, דבר שעשוי להשפיע על עתידה של ארקיע.

גדי, אוטוטו יהיו פה שמיים פתוחים. אומנם ההסכם נדחה במקצת, אך הוא בסופו של דבר יגיע, והתחרות תגבר. מתי נראה את האיחוד שלכם עם ישראייר? הרי ברור כי בעידן השמיים הפתוחים שלוש החברות הישראליות לא תוכלנה להמשיך באותה מתכונת...
"זה לא סוד שחברות התעופה הישראליות נערכות למצב של פתיחת השמיים. יש חברות שתיפגענה ביותר, יש שתיפגענה פחות, ויש חברות שתנצלנה את ההזדמנויות העסקיות, שפתיחת השמיים יתנו להן. בשבועיים האחרונים היו דיונים אצל גיורא רום, מנהל רת"א, ושר התחבורה, שהקשיבו לצורכי חברות התעופה, בעיקר הצרכים הרגולטוריים והבירוקרטיים, שקיימים בצד הישראלי ללא קשר לאיחוד האירופי. אין ספק שיש בהסכם דברים, שהחברות הישראליות פחות אוהבות. חברה כמו ארקיע תנצל את ההזדמנות העסקית לפתיחת השמיים לטובתה בהנחה שיתנו לה את היכולת להתחרות כשווה בין שווים בגופים האירופיים כדי להגדיל את הפעילות, והיא נערכת. מיזוגים, איחודים, רכישות, זה עניין של בעלי מניות ולא של חברות. המפתח לדבר, אם וכאשר, היא בידי הממונה על ההגבלים ולא בידי החברות עצמן, אם זה יגיע אכן לשולחנו".

האם מיזוג טוב לחברות?
"בקונסטלציות כאלה ואחרות מיזוגים או רכישות יכולים להיות נכונים וטובים, כשיודעים מה עושים עם הפעילות הזו יום אחרי. מצד אחד, איפה מתקיפים, מצד שני, איפה חוסכים. אין לי ספק שחברות התעופה הישראליות איבדו נתח עיקרי מכלל השוק. רואים את זה. אין לי ספק שהונן העצמי של חברות התעופה הישראליות פוחת בשנה האחרונה מול הפעילות שלהן, מה שיקל על רכישות, מיזוגים ופוליטיקה בין בעלי המניות".

למה הגעתם לישורת האחרונה? לא שמענו לפני כן על לובי נגד פתיחת השמיים, שעלולה לפגוע בחברות הישראליות. אף לא צעקה אחת. כאילו נרדמתם בשמירה...
"לכל חברה יש את האינטרס והצרכים שלה. יכול להיות שיש לנו אינטרסים משותפים. ארקיע לא נגד פתיחת השמיים, והיא אפילו תומכת בכך. לארקיע יש מודל עסקי, שהיא מחפשת לפעול בו, מודל שקרוב ל-LOW COST . אם הרגולציה הישראלית תאפשר לארקיע לפעול במודל, היא מאד רוצה את המהלך. ארקיע נערכה ותיערך לפעילות הזו. ארקיע מצפה שעם פתיחת השמיים יוסרו רגולציות, שגורמות לה לחוסר היכולת להתחרות מול חברות התעופה הזרות הפועלות בקווים מאירופה לישראל, עם חוק הגנת הצרכן, עם המגבלות של עלויות ביטחון. ארקיע ציפתה ממשרד האוצר, שתמך בפתיחת השמיים, שיום אחרי פתיחת השמיים יבטיח השתתפות 100% של המדינה בעלויות הביטחון. גם הובטח לה הדבר הזה. ארקיע מצפה לעבוד מטרמינל1 ולא מטרמינל 3 והגישה את הבקשות לכך. ארקיע גם עומדת בכללים ובתנאים שהרגולציה קבעה ובמגבלות הנוספות שקיימות בישראל ולא קיימות באירופה".

ואם לא יאפשרו לכם זאת?
"המשמעות היא שהיכולת להתחרות בחברות תעופה אירופיות תיפגע, וארקיע תצטרך למצוא לעצמה את מתווה הפעילות שלה. אנחנו רוצים להגיד תודה לשר התחבורה ולראש מינהל התעופה האזרחית, שלקחו על עצמם להוליך מהלך ומעודדים פעילות LOW COST בישראל. שר התחבורה הבטיח שהוא אישית יפעל לפריצת הרגולציות לפני חתימת הסכם השמיים הפתוחים. ארקיע נערכת בשנתיים האחרונות לפעילות LOW COST. העשייה והדרך עוד ארוכה. ארקיע רואה את עצמה מחזיקה שתי פעילויות בשוק: טיסות LOW COST ליעדי אירופה ופעילות טור אופרייטור ונופשונים ביעדי הנופש".

האם הנושא יגיע בסוף לשולחנו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו?
"ההבטחה שקיבלנו משר התחבורה היא שהוא ייצג את התעופה הישראלית כמה שיותר. הוא חרד לא פחות ממנכל"י ובעלי חברות התעופה והמשפחות, שהתעופה הישראלית מייצגת. הוא מבין את הצרכים של התעופה וייצג אותה בפני כלכלני המדינה, שמפריעים ליכולת של החברות הישראליות להתחרות בחברות הזרות. הוא יביא את הנושא לשולחן הממשלה, ובסוף הוא או הממשלה יקבלו החלטה".

שר התחבורה פתח את הטיסות לאילת כדי להביא תיירים, והדבר לא גרם לעלייה גדולה בתיירות הנכנסת. הדבר פגע בכם?
"אין ספק שארקיע התריעה ואמרה שתיירים הרוצים להגיע לאילת, מגיעים בטיסות ישירות או המשך מנתב"ג ושדה דב. לצערי, לא טעינו בטענה. כמות התיירים לאילת בדרך עקיפה לא עלתה. כמות התיירים בדרך ישירה, במיוחד בטיסות שכר זרות מרוסיה ואוקראינה, עלתה משמעותית. בדרך המתחרים ביטלו טיסות פריז-אילת והביאו את הנוסעים מנתב"ג. אין לי ספק שכמות הנוסעים לאילת, הישראלים והזרים, עלתה בשיעור שולי. שיעור הגידול השנתי בשנתיים האחרונות, הגידול בין 2009 ל-2010 אינו פחות מהגידול שבין 2010 ל-2011, מה שמוכיח את התיאוריות של ארקיע. כרגע, להבנתנו, קיים עודף היצע על הקו, דבר שיגרום ליותר מאחת מחברות התעופה להיכשל בצעדיה".

מה אתה מצפה משר התחבורה?
"אין לנו דיון עם שר התחבורה בסוגיה. אנחנו מכבדים את עמדתו, אבל לא מקבלים אותה. אנחנו מבינים ששר התחבורה מעוניין בסגירת שדה דב, והקו לאילת מהווה את הבסיס העסקי לקיומה של ארקיע וחברות תעופה אחרות, ונותן להן יתרון יחסי על פני החברה הגדולה, לה יש את היתרון היחסי בפעילויות הבינלאומיות שלה. הבלאנס הזה נשבר. דבר שיצטרך לגרום שינויים מהותיים בחברות עצמן ובין החברות, וימים יגידו מה יקרה. 90% מהטיסות של האילתים הן לשדה דב בלבד ולא לנתב"ג. זה מוצר נוטה אילתים ואנשי עסקים שעובדים באילת. הוא לא מוטה תיירות. אנחנו כחברת תעופה רואים, שכמות התדירויות ורמת השירות לאילתים שומרת עליהם בשדה דב, מעניקה נוחות בגישה לעיר. מטוס האמברייר בשדה דב הגדיל והשביח את הקו לאילת. קוראים לו המטוס הפרטי של נוסעי אילת, והם נהנים ממטוס סילוני חדש, שב-35 דקות עושה את הקו בין שדה דב לאילת".

ומה דעתך על התוכנית להקים מגדלי מגורים במקום שדה דב?
"לא שיתפו אותנו בתוכנית ולא ברעיונות".

איפה רוצים שתשבו במקום שדה דב? מה עם השדה החילופי שרוצים להקים בים?
"שאלה טובה. לא יודע אם קורלציה בין התוכניות להקים ב- 2022 את השדה בים לבין פינוי שדה דב, שאמור להתבצע ב- 2017-2018. אלה שאלות, שצריך להפנות לשר התחבורה. נתב"ג רחוק מת"א, וירחיק את תושבי אילת וחבל אילות עוד שעה נסיעה".

לא הצלחתם בלואו קוסט לאוקראינה?
"ארקיע הקימה פעילות של ארקיע אקספרס, שהיא פעילות של לואו קוסט. זה קיים בקווים לאילת ולאירופה, ביעדים שארקיע טסה אליהם. זה משמר את היכולת וארקיע לומדת על פעילות הלואו קוסט. הפעילות הזו תפעל השנה לשלושה יעדים: לפריז, לאמסטרדם ולברצלונה. ארקיע תמכור בשיטת הלואו קוסט לציבור הרחב. בשנה שעברה בפעילות הלואו קוסט מעל 65% מהצרכנים קנו כרטיסי טיסה באמצעות האינטרנט. ארקיע למדה שביעדי מזרח אירופה מוקדם לפעול בשיטת לואו קוסט. ארקיע לא פוסלת חזרה ליעדים אלה, אם תתברר הנכונות הכלכלית של הדבר".

איך אתה רואה את השנה הקרובה מבחינת ארקיע?
"שנה עם אתגרים לא פשוטים, טובים ורעים כאחד. אנחנו יודעים שמשבר כלכלי עובר על ישראל. מצד אחד, נושא הצדק החברתי הגורם לאנשים להרגיש לא נעים ברכישתם של מוצרים יקרים, ומצד שניו הציבור רוצה לצאת לחופש. להערכתי, הוא יקבל השנה את ההחלטה ברגע האחרון, בלחצים משפחתיים, בתקופה החופשות. אנחנו נערכים לכך בהתאם. רואים את היכולת של ארקיע. מצד אחד, חברה גדולה ועמידה, ומצד שני, חברה זריזה שצריכה לתת היצע מול הביקושים שיהיו בזמן מתאים. ארקיע נערכת לשיווק דרך הסוכנים ושיווק ישיר הרבה יותר משנים קודמות, כי היא הבינה שבשנה הזו תגובות מהירות של השוק ע"י חברות תעופה ותיירות יהוו את הרף בין להרוויח לבין להפסיד".

איך סיימתם את שנת 2011 ?
"ארקיע חברה פרטית. מצבה טיפה יותר טוב בדרך כלל משאר השוק".

חברות תעופה רבות הורידו עמלות. מה המדיניות שלכם?
"טרם גיבשנו מדיניות ברורה בנושא הזה. אנחנו לומדים מה קורה בענף. ארקיע מכירה בפעילות הסוכנים לטובת מכירת כרטיסים. מצד שני, ארקיע ניזונה בשרשרת המזון בפעילות הפנים ארצית עם הרבה חבילות נופש, בהן הרשתות הגדולות הורידו עמלות מהשיקולים שלהן. ארקיע בוחנת את היכולת שלה להמשיך לקיים את מערך העמלות, שהיא נותנת לסוכנים במגזרי החבילות. גם בפעילות הבינלאומית ארקיע בוחנת את המצב. אנחנו רוצים לעודד מאד את הסוכנים, מכבדים אותם, וחושבים על הדרך הנכונה לעודד אותם למכור יותר מוצרי ארקיע".

רכישת מלון הוד בים המלח. מה היא מלמדת על התוכניות שלכם?
"ארקיע מסתכלת על ים המלח כאזור אטרקטיבי ביותר להמשך פעילותה, בדומה למה שארקיע מקיימת באילת. ארקיע רוצה למתג את ים המלח בצבעי ארקיע לאורך שנים. משום כך ארקיע רכשה את מלון הוד, ואף נכנסה להיות הספונסר והמשווק המרכזי של חבילות נופש ומיזמים גדולים באזור בים המלח, כמו האופרה כרמן, תוך לקיחת סיכונים כספיים גדולים מאד של עשרות מיליוני שקלים. ארקיע גם בוחנת את השמשת מסלול מצדה לטובת פעילות תעופתית לים המלח. טיסה משדה דב למצדה 25 דקות. להביא תיירים חד יומיים ורב יומיים. יש ביקושים, והדבר יכול להעשיר את אזור ים המלח באופן משמעותי. מטורקיה, מיעדי יוון, מקפריסין לים המלח, וגם מאילת למי שבא מסיני".

יש לכם כוונה לרכוש עוד בתי מלון?
"תלוי אם יהיו הצעות. ארקיע חברה עסקית, בוחנת כל הזמן את היכולת שלה להתפתח בתעופה ובתיירות. יכול להיות באילת, בים המלח, בחו"ל. דברים שיש בהם קורלציה לפעילות ארקיע ומשלימים את הפעילות, ארקיע מחפשת לרכוש אותם. פעילות באילת מאד מעניינת את ארקיע. גם בפריז, אמסטרדם, ברצלונה, ארקיע עשויה לחפש קורלציה של שירותי קרקע".

מה מדאיג אותך?
"השינויים שעובר הענף בחצי שנה האחרונה והשפעת השמיים הפתוחים, כניסה של מתחרים ליעדים, פשיטות רגל של סוכנויות כאלה ואחרות. מצב כלכלי של לקוחות, סיטונאי תיירות, סוכנים ומלונות ביעדי אירופה, גורמים לנו להיות מאד שמרניים בפעילות שלנו. אנחנו רואים את סיטונאי התיירות מפקידים מיליוני יורו ביעדי יוון ויעדי בולגריה בלי בטחונות או בטחונות חסרים לעונה הקרובה. מספיק נפילה של בית מלון אחד או שניים ביעדים האלה כדי לגרום שרשרת של נפילות של טור אופרייטור וסוכני מכירות מישראל".

אתם פעילים לא מעט ביוון. האם המצב הכלכלי שם לא מדאיג אותך?
"מדאיג ביותר. סכומי הכסף הנדרשים לפעילות ביוון גבוהים ביותר. ארקיע פועלת בזהירות הראויה, שיש לפעול במצב כזה. פוסלים או מוותרים על חתימת הסכמי בלעדיות כתוצאה ממצבם הכלכלי של בתי מלון. אני קורא לכל הסיטונאים לדאוג לבטחונות הראויים ולנהוג בזהירות הראויה".

מה אתה יכול לספר על חידושים של ארקיע לשנה הקרובה?
"ארקיע בוחנת להוסיף עוד יעדים במערב אירופה, ליצור שיתופי פעולה, להגביר פעילות ביעדי יוון, להוסיף עוד טיסות לאי יוון, הבית הכלכלי השני שלנו אחרי אילת. וכמובן, טיסות ליעדים: אמסטרדם, פריז, ברצלונה, מינכן, ובקיץ לדאבלין, לשטוקהולם, לגאורגיה".