מחקר של אוניברסיטת אוקספורד: חברות התעופה הישראליות תורמות כ-6.3 מיליארד שקל לכלכלה המקומית
לפי מחקר של אוניברסיטת אוקספורד, שהתבסס על נתוני יאט"א, סקטור התעופה בישראל תורם למשק כ-22.3 מיליארד שקל שהם 2.7% מהתל"ג. פעילות חברות התעופה הישראליות מייצרת 25 אלף משרות.
Shutterstock
יחידת המחקר הכלכלי של אוניברסיטת אוקספורד האנגלית ערכה מחקר על היתרונות הכלכליים, הנובעים מהתחבורה האווירית בישראל, לפי נתוני יאט"א. המחקר, שכותרתו: "יתרונות כלכליים הנובעים מהתובלה האווירית בישראל", אשר פורסם לאחרונה, מתבסס על נתוני התובלה האווירית בישראל בשנת 2010.
התחבורה האווירית מישראל ובתוכה יוצרת שלושה יתרונות כלכליים משמעותיים. באופן טיפוסי, מחקרים כדוגמת המחקר הזה מתרכזים במה שמוגדר 'טביעת הרגל' שהתעשייה משאירה בכלכלה המקומית. המדדים העיקריים לבחינת ההשפעה של התעשייה הזו על הכלכלה המקומית הינם: ההשפעה על התל"ג, כמות המשרות וההכנסות ממיסים, המיוצרות על ידי הסקטור הזה, וכן שרשרת האספקה הקשורה אליו באופן ישיר.
החוקרים מציינים כי: " אנו חושבים שהערך הכלכלי הנוצר על ידי תעשיה זו גדול מכך. היתרונות המרכזיים הנוצרים עבור הלקוחות, הנוסעים והמשלחים באמצעות שילוח באוויר. בנוסף, החיבורים והקישורים בין יעדים, ערים ושווקים בעולם יוצרים תשתית כלכלית חשובה, אשר מאפשרים הגדלת ההשקעות הבינלאומיות בישראל, ומעודדת יצוא מוצרים ועודפי יצור לעולם".
'טביעת הרגל התעופתית'
תרומה לתל"ג הישראלי
על פי המחקר סקטור התעופה בישראל תורם לתוצר הלאומי הגולמי של ישראל 13.3 מיליארד שקל, שהם 1.6%. סיכום זה מורכב מהחלוקה הבאה:
• תרומה ישירה בגובה 6.8 מיליארדי שקל באמצעות התפוקה של ענף התעופה
• תרומה עקיפה בגובה 3.4 מיליארדי שקל באמצעות שרשרת האספקה של סקטור התעופה
• תרומה בגובה 3.1 מיליארדי שקל באמצעות ההוצאות על ידי העובדים בסקטור התעופה והעובדים בשרשרת האספקה של הסקטור
• בנוסף מזהים תרומה בגובה 9 מיליארדי שקל, הנובעת מיתרונות של 'זרזים' נוספים למשק, בעיקר באמצעות תעשיית התיירות, המוזנת באמצעות התחבורה התעופתית. זו מצידה, מעלה את סך כל התרומה ל-22.3 מיליארדי שקל או 2.7% מהתל"ג.
מעסיק מרכזי
סקטור התעופה תומך ב-48 אלף משרות בישראל. מספר זה מורכב מהנתונים הבאים:
• 25 אלף משרות נתמכות באופן ישיר על ידי סקטור התעופה
• 12 אלף משרות נתמכות באופן בלתי ישיר על ידי סקטור התעופה ושרשרת האספקה שלו
• 11 אלף משרות נתמכות באמצעות ההוצאות של העובדים בסקטור ועל ידי העובדים בשרשרת האספקה של סקטור התעופה
בנוסף לאלו, 35 אלף עובדים מועסקים בתעשיית התיירות, הניזונה בישראל בעיקר באמצעות התובלה האווירית
משרות
עובד סקטור תעופה ממוצע מייצר מחזור של כ-436 אלף שקל לשנה. סכום זה גבוה פי 1.6 מהייצור הממוצע במשק הישראלי
תרומה למימון הציבורי
סקטור התעופה הישראלי משלם מעל 1.7 מיליארד שקל במיסים, כולל מס הכנסה המתקבל מהעובדים, תשלומי ביטוח לאומי, מס חברות בנוסף ל-0.1 מיליארד שקל, המועבר כמס לשדות התעופה. על כל אלו יש להוסיף מסים בגובה של 1 מיליארד שקל, הנגבים משרשרת האספקה של סקטור התעופה, וכן 900 מיליון שקל ממיסים הנגבים מפעילויות כלכליות, הנתמכות על ידי הוצאות העובדים, הן בסקטור התעופה וכן עובדי שרשרת האספקה של הסקטור.
יתרונות לצרכן – נוסעים ומשלחי מטענים באוויר
בשנת 2010 טסו בקווי התעופה מישראל ואליה וכן בתעופה הפנים ארצית כ-12 מיליון נוסעים. כמות המטען, ששונעה באמצעות הובלה אווירית בשנה זו, עמדה על סך של 303 אלף טונות. באותה השנה יצאו והגיעו לישראל 39,900 טיסות ל-85 שדות תעופה ולארבעים ושש ארצות ברחבי העולם. בתחום תעופת הפנים התקיימו בישראל 11,360 טיסות עם היצע של מעל 866,100 מושבים. פעילות זו התבצעה מ-4 שדות תעופה.
מתוך סך כל הנוסעים לישראל, מספר הנוסעים הגרים בישראל עמד על 6 מיליון.
סך כל הנוסעים שילמו 24.9 מיליארד שקל עבור הטיסות לישראל וממנה, כאשר מתוכם אלו המתגוררים בישראל שילמו 12.5 מיליארדי שקל בעבור הטיסות והמיסים הכלולים בהן.
התעופה האווירית הינה גורם מהותי בהפצת מטענים בעלי ערך יקר ביחס למשקלם. למרות שהטסת המטען האווירי בעולם מהווה 0.5% מסך כל שינוע המטענים הבינלאומי הרי שמבחינת ערך, ערכם של מטענים אלו מהווה כ-34.6% מסך כל שווי המטענים. משנעים באוויר משלמים לחברות התעופה כ-2.2 מיליארדי שקל בעבור הטסת 303 אלף טון מטענים, המוטסים לישראל וממנה וכן בעבור הטסת מטענים בתעופה הפנים ארצית.
חברות התעופה הישראליות
שוק חברות התעופה הישראליות מורכב מהגורמים הבאים:
• חברות התעופה שבסיסן בישראל, המבצעות טיסות בינלאומיות, טיסות פנים ושינוע מטענים אווירי
• תשתית קרקעית, הכוללת את כל הפעילות באתרים ובשדות התעופה
התרומה הישירה של התעופה האווירית הישראלית לכלכלה – חברות התעופה, שבסיסן בישראל, עומד על 6.8 מיליארדי שקל ומייצר 25,000 משרות, ואילו ההכנסות מהמיסים עומדות על 1.8 מיליארדי שקל.
שרשרת האספקה של חברות התעופה הישראליות
הכוונה לרכישות המתבצעות על ידי סקטור התעופה הישראלי – מוצרים מייצור מקומי ורכישת שירותים מחברות מחוץ לסקטור התעופה.
• דלק למטוסים
• שרותי הסעדה –קייטרינג
• אחזקה, תחזוקה ותיקונים
• כרטוס והפצה
• שילוח מטענים
• מימון מטוסים
• שירותים כלכליים אחרים
תשתיות קרקעיות
• מימון
• בניה ואחזקת מבנים
• חשמל ומים
• מזון ושתייה
• שרותי יעוץ שיווקי ועסקי
• מחשוב
התרומה העקיפה של שרשרת האספקה עומדת על 3.4 מיליארד שקל , 12,000 משרות והכנסות ממיסים בגובה של מיליארד שקל.
הוצאות העובדים על מוצרים ושירותים בישראל בחברות התעופה הישראליות ועל ידי העובדים בשרשרת האספקה של החברות הללו מוערך על פי המחקר ב-3.1 מיליארד שקל ומייצר כ-11,000 משרות ואילו ההכנסות ממיסים, הנובעות מפעילות כלכלית זו, מוערכים ב-900 מיליון שקל.
'טביעת הרגל' של חברות התעופה הישראליות בכלכלה המקומית
• מחזור של 13.3 מיליארדי שקל בפעילות הכלכלית
• 48,000 משרות
• 3.7 מיליארדי שקל הכנסות ממיסים
חברות התעופה הישראליות
חברות התעופה הרשומות בישראל הובילו 5.7 מליון נוסעים וכ-159,000 טונות מטען לישראל וממנה. חברות אלו העסיקו 8,000 עובדים בשנת 2010 ותמכו באמצעות שרשרת האספקה הישירה שלהן בעוד 6,000 משרות. עוד 5,000 משרות נתמכו על ידי ההוצאות של משקי הבית של משפחות עובדי חברות התעופה, והוצאות משק הבית של עובדי שרשרת האספקה של חברות התעופה הללו.
חברות תעופה אלו תורמות באופן ישיר כ-3.3 מיליארדי שקל לתוצר הלאומי הגולמי. הסקטור התעופתי הישראלי תורם באופן בלתי ישיר, באמצעות שרשרת האספה שלו, עוד כ-1.6 מיליארדי שקל. תוספת של 1.4 מיליארדי שקל מגיעה מההוצאות של עובדי חברות התעופה והעובדים בשרשרת האספקה של חברות התעופה הישראליות.
בסך הכל חברות התעופה הישראליות תורמות מעל 6.3 מיליארדי ₪ לכלכלה המקומית ותומכות ב-19,000 משרות בישראל בלבד.
התחבורה האווירית מישראל ובתוכה יוצרת שלושה יתרונות כלכליים משמעותיים. באופן טיפוסי, מחקרים כדוגמת המחקר הזה מתרכזים במה שמוגדר 'טביעת הרגל' שהתעשייה משאירה בכלכלה המקומית. המדדים העיקריים לבחינת ההשפעה של התעשייה הזו על הכלכלה המקומית הינם: ההשפעה על התל"ג, כמות המשרות וההכנסות ממיסים, המיוצרות על ידי הסקטור הזה, וכן שרשרת האספקה הקשורה אליו באופן ישיר.
החוקרים מציינים כי: " אנו חושבים שהערך הכלכלי הנוצר על ידי תעשיה זו גדול מכך. היתרונות המרכזיים הנוצרים עבור הלקוחות, הנוסעים והמשלחים באמצעות שילוח באוויר. בנוסף, החיבורים והקישורים בין יעדים, ערים ושווקים בעולם יוצרים תשתית כלכלית חשובה, אשר מאפשרים הגדלת ההשקעות הבינלאומיות בישראל, ומעודדת יצוא מוצרים ועודפי יצור לעולם".
'טביעת הרגל התעופתית'
תרומה לתל"ג הישראלי
על פי המחקר סקטור התעופה בישראל תורם לתוצר הלאומי הגולמי של ישראל 13.3 מיליארד שקל, שהם 1.6%. סיכום זה מורכב מהחלוקה הבאה:
• תרומה ישירה בגובה 6.8 מיליארדי שקל באמצעות התפוקה של ענף התעופה
• תרומה עקיפה בגובה 3.4 מיליארדי שקל באמצעות שרשרת האספקה של סקטור התעופה
• תרומה בגובה 3.1 מיליארדי שקל באמצעות ההוצאות על ידי העובדים בסקטור התעופה והעובדים בשרשרת האספקה של הסקטור
• בנוסף מזהים תרומה בגובה 9 מיליארדי שקל, הנובעת מיתרונות של 'זרזים' נוספים למשק, בעיקר באמצעות תעשיית התיירות, המוזנת באמצעות התחבורה התעופתית. זו מצידה, מעלה את סך כל התרומה ל-22.3 מיליארדי שקל או 2.7% מהתל"ג.
מעסיק מרכזי
סקטור התעופה תומך ב-48 אלף משרות בישראל. מספר זה מורכב מהנתונים הבאים:
• 25 אלף משרות נתמכות באופן ישיר על ידי סקטור התעופה
• 12 אלף משרות נתמכות באופן בלתי ישיר על ידי סקטור התעופה ושרשרת האספקה שלו
• 11 אלף משרות נתמכות באמצעות ההוצאות של העובדים בסקטור ועל ידי העובדים בשרשרת האספקה של סקטור התעופה
בנוסף לאלו, 35 אלף עובדים מועסקים בתעשיית התיירות, הניזונה בישראל בעיקר באמצעות התובלה האווירית
משרות
עובד סקטור תעופה ממוצע מייצר מחזור של כ-436 אלף שקל לשנה. סכום זה גבוה פי 1.6 מהייצור הממוצע במשק הישראלי
תרומה למימון הציבורי
סקטור התעופה הישראלי משלם מעל 1.7 מיליארד שקל במיסים, כולל מס הכנסה המתקבל מהעובדים, תשלומי ביטוח לאומי, מס חברות בנוסף ל-0.1 מיליארד שקל, המועבר כמס לשדות התעופה. על כל אלו יש להוסיף מסים בגובה של 1 מיליארד שקל, הנגבים משרשרת האספקה של סקטור התעופה, וכן 900 מיליון שקל ממיסים הנגבים מפעילויות כלכליות, הנתמכות על ידי הוצאות העובדים, הן בסקטור התעופה וכן עובדי שרשרת האספקה של הסקטור.
יתרונות לצרכן – נוסעים ומשלחי מטענים באוויר
בשנת 2010 טסו בקווי התעופה מישראל ואליה וכן בתעופה הפנים ארצית כ-12 מיליון נוסעים. כמות המטען, ששונעה באמצעות הובלה אווירית בשנה זו, עמדה על סך של 303 אלף טונות. באותה השנה יצאו והגיעו לישראל 39,900 טיסות ל-85 שדות תעופה ולארבעים ושש ארצות ברחבי העולם. בתחום תעופת הפנים התקיימו בישראל 11,360 טיסות עם היצע של מעל 866,100 מושבים. פעילות זו התבצעה מ-4 שדות תעופה.
מתוך סך כל הנוסעים לישראל, מספר הנוסעים הגרים בישראל עמד על 6 מיליון.
סך כל הנוסעים שילמו 24.9 מיליארד שקל עבור הטיסות לישראל וממנה, כאשר מתוכם אלו המתגוררים בישראל שילמו 12.5 מיליארדי שקל בעבור הטיסות והמיסים הכלולים בהן.
התעופה האווירית הינה גורם מהותי בהפצת מטענים בעלי ערך יקר ביחס למשקלם. למרות שהטסת המטען האווירי בעולם מהווה 0.5% מסך כל שינוע המטענים הבינלאומי הרי שמבחינת ערך, ערכם של מטענים אלו מהווה כ-34.6% מסך כל שווי המטענים. משנעים באוויר משלמים לחברות התעופה כ-2.2 מיליארדי שקל בעבור הטסת 303 אלף טון מטענים, המוטסים לישראל וממנה וכן בעבור הטסת מטענים בתעופה הפנים ארצית.
חברות התעופה הישראליות
שוק חברות התעופה הישראליות מורכב מהגורמים הבאים:
• חברות התעופה שבסיסן בישראל, המבצעות טיסות בינלאומיות, טיסות פנים ושינוע מטענים אווירי
• תשתית קרקעית, הכוללת את כל הפעילות באתרים ובשדות התעופה
התרומה הישירה של התעופה האווירית הישראלית לכלכלה – חברות התעופה, שבסיסן בישראל, עומד על 6.8 מיליארדי שקל ומייצר 25,000 משרות, ואילו ההכנסות מהמיסים עומדות על 1.8 מיליארדי שקל.
שרשרת האספקה של חברות התעופה הישראליות
הכוונה לרכישות המתבצעות על ידי סקטור התעופה הישראלי – מוצרים מייצור מקומי ורכישת שירותים מחברות מחוץ לסקטור התעופה.
• דלק למטוסים
• שרותי הסעדה –קייטרינג
• אחזקה, תחזוקה ותיקונים
• כרטוס והפצה
• שילוח מטענים
• מימון מטוסים
• שירותים כלכליים אחרים
תשתיות קרקעיות
• מימון
• בניה ואחזקת מבנים
• חשמל ומים
• מזון ושתייה
• שרותי יעוץ שיווקי ועסקי
• מחשוב
התרומה העקיפה של שרשרת האספקה עומדת על 3.4 מיליארד שקל , 12,000 משרות והכנסות ממיסים בגובה של מיליארד שקל.
הוצאות העובדים על מוצרים ושירותים בישראל בחברות התעופה הישראליות ועל ידי העובדים בשרשרת האספקה של החברות הללו מוערך על פי המחקר ב-3.1 מיליארד שקל ומייצר כ-11,000 משרות ואילו ההכנסות ממיסים, הנובעות מפעילות כלכלית זו, מוערכים ב-900 מיליון שקל.
'טביעת הרגל' של חברות התעופה הישראליות בכלכלה המקומית
• מחזור של 13.3 מיליארדי שקל בפעילות הכלכלית
• 48,000 משרות
• 3.7 מיליארדי שקל הכנסות ממיסים
חברות התעופה הישראליות
חברות התעופה הרשומות בישראל הובילו 5.7 מליון נוסעים וכ-159,000 טונות מטען לישראל וממנה. חברות אלו העסיקו 8,000 עובדים בשנת 2010 ותמכו באמצעות שרשרת האספקה הישירה שלהן בעוד 6,000 משרות. עוד 5,000 משרות נתמכו על ידי ההוצאות של משקי הבית של משפחות עובדי חברות התעופה, והוצאות משק הבית של עובדי שרשרת האספקה של חברות התעופה הללו.
חברות תעופה אלו תורמות באופן ישיר כ-3.3 מיליארדי שקל לתוצר הלאומי הגולמי. הסקטור התעופתי הישראלי תורם באופן בלתי ישיר, באמצעות שרשרת האספה שלו, עוד כ-1.6 מיליארדי שקל. תוספת של 1.4 מיליארדי שקל מגיעה מההוצאות של עובדי חברות התעופה והעובדים בשרשרת האספקה של חברות התעופה הישראליות.
בסך הכל חברות התעופה הישראליות תורמות מעל 6.3 מיליארדי ₪ לכלכלה המקומית ותומכות ב-19,000 משרות בישראל בלבד.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}