בית המשפט העליון דחה את ערעור כספי תעופה בעניין חברת איירוסוויט
בית המשפט המחוזי דחה בזמנו את הבקשה של כספי תעופה לתת צו מניעה זמני נגד איירוסוויט, ובית המשפט העליון קיבל את עמדת המחוזי, תוך מתיחת ביקורת על כספי תעופה, אותה חייב בהוצאות בסך של 40 אלף שקל.
| בית המשפט העליון דחה את הערעור שהגישה חברת כספי תעופה בעניין חברת איירוסוויט. בית המשפט, בראשות השופטים יורם דנציגר, המשנה לנשיא השופטת מרים נאור ואורי שהם, אף חייבו את כספי תעופה בתשלום הוצאות בסך של כ-40 אלף שקל.
בקשת הערעור הוגשה בגין החלטת בית המשפט המחוזי בת'א, במסגרתה נדחתה בקשת כספי תעופה לעיכוב הליכים מכוח חוק הבוררות. בין כספי תעופה לאיירוסוויט נכרת הסכם, לפיו שימשה כספי תעופה כ-GSA של איירוסוויט בישראל. כמו כן כלל ההסכם תניית בוררות, לפיה כל סכסוך בין הצדדים להסכם יחול הדין האנגלי, והצדדים יוכלו לפנות בכל הליך משפטי הקשור להסכם לבתי המשפט באנגליה. עוד נקבע כי הצדדים מסכימים להפנות כל סכסוך הנובע מן ההסכם לבורר יחיד אשר ימונה עלי ידי CHAMBER OF COMMERCE בלונדון, ואשר יפסוק לפי כללי ה-ICC.
עוד בחודש ינואר 2010 עתרה כספי תעופה לבית המשפט המחוזי לשם קבלת סעד הצהרתי, לפיו איירוסוויט הפרה את ההסכם עמה בכך שהפנתה חלק מטיסותיה בקו ת'א-קייב לחברת דונבאסאיירו בניגוד להסכם. במקביל היא גם ביקשה להוציא צו מניעה על העברת הטיסות לדונבאסאיירו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לצו מניעה זמני.
גם בקשת הערעור לבית המשפט העליון על החלטה זו נדחתה. במקבל חילטה כספי תעופה כספים, אשר הייתה אמורה להעביר לאיירוסוויט, עקב הפרת ההסכם. בתגובה לכך, איירוסוויט הודיעה על ביטול ההסכם, והגישה תביעה לבית המשפט על הכספים שקוזזו. במקביל הגישה איירוסוויט בקשה לעיקול זמני, לה נעתר בית המשפט.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת כספי תעופה לעיכוב הליכים, בקובעו כי המבקשת בחרה להתעלם מהוראות ההסכם עת פנתה לבית המשפט בהמרצת הפתיחה, דבר שיש בו כדי ללמד כי היא לא הייתה מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות כנדרש על פי הוראות סעיף 5 לחוק הבוררות. כמו כן קבע בית המשפט כי אין לקבל את טענת כספי תעופה לפיה פנתה לבית המשפט מאחר שדונבאסאיירו לא הייתה צד להסכם המחייב בוררות, שכן לא הייתה נחיצות דיונית ונחיצות מהותית בצירופה.
בערעור לבית המשפט העליון באמצעות עו'ד יוסף בנקל, טענה כספי תעופה, כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי היא לא הייתה מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות. עוד טענה כספי תעופה, כי שגה בית המשפט המחוזי משלא ראה להורות על עיכוב הליכים לפי סעיף 6 לחוק הבוררות, בצירוף סעיף 2 לאמנת ניו יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ.
שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, ציין בהחלטה כי: 'אין מקום לשנות מהחלטתו של בית המשפט המחוזי. הסכם הבוררות מבטא את הסכמת הצדדים למסור סכסוך עתידי ביניהם להכרעת בורר המוסכם עליהם. למבקשת לא הייתה כל מניעה לפנות לבית המשפט המחוזי בישראל לשם קבלת סעד זמני ובמקביל לפנות ל-CHAMBER OF COMMERCE בלונדון בבקשה שימנה בורר לשם פתיחת הליך בוררות. אני מקבל את הנמקתו של בית המשפט המחוזי שקבע כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה כדי להוכיח שפעלה מתוך אילוץ'.
בקשת הערעור הוגשה בגין החלטת בית המשפט המחוזי בת'א, במסגרתה נדחתה בקשת כספי תעופה לעיכוב הליכים מכוח חוק הבוררות. בין כספי תעופה לאיירוסוויט נכרת הסכם, לפיו שימשה כספי תעופה כ-GSA של איירוסוויט בישראל. כמו כן כלל ההסכם תניית בוררות, לפיה כל סכסוך בין הצדדים להסכם יחול הדין האנגלי, והצדדים יוכלו לפנות בכל הליך משפטי הקשור להסכם לבתי המשפט באנגליה. עוד נקבע כי הצדדים מסכימים להפנות כל סכסוך הנובע מן ההסכם לבורר יחיד אשר ימונה עלי ידי CHAMBER OF COMMERCE בלונדון, ואשר יפסוק לפי כללי ה-ICC.
עוד בחודש ינואר 2010 עתרה כספי תעופה לבית המשפט המחוזי לשם קבלת סעד הצהרתי, לפיו איירוסוויט הפרה את ההסכם עמה בכך שהפנתה חלק מטיסותיה בקו ת'א-קייב לחברת דונבאסאיירו בניגוד להסכם. במקביל היא גם ביקשה להוציא צו מניעה על העברת הטיסות לדונבאסאיירו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לצו מניעה זמני.
גם בקשת הערעור לבית המשפט העליון על החלטה זו נדחתה. במקבל חילטה כספי תעופה כספים, אשר הייתה אמורה להעביר לאיירוסוויט, עקב הפרת ההסכם. בתגובה לכך, איירוסוויט הודיעה על ביטול ההסכם, והגישה תביעה לבית המשפט על הכספים שקוזזו. במקביל הגישה איירוסוויט בקשה לעיקול זמני, לה נעתר בית המשפט.
בית המשפט המחוזי דחה את בקשת כספי תעופה לעיכוב הליכים, בקובעו כי המבקשת בחרה להתעלם מהוראות ההסכם עת פנתה לבית המשפט בהמרצת הפתיחה, דבר שיש בו כדי ללמד כי היא לא הייתה מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות כנדרש על פי הוראות סעיף 5 לחוק הבוררות. כמו כן קבע בית המשפט כי אין לקבל את טענת כספי תעופה לפיה פנתה לבית המשפט מאחר שדונבאסאיירו לא הייתה צד להסכם המחייב בוררות, שכן לא הייתה נחיצות דיונית ונחיצות מהותית בצירופה.
בערעור לבית המשפט העליון באמצעות עו'ד יוסף בנקל, טענה כספי תעופה, כי בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי היא לא הייתה מוכנה לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות. עוד טענה כספי תעופה, כי שגה בית המשפט המחוזי משלא ראה להורות על עיכוב הליכים לפי סעיף 6 לחוק הבוררות, בצירוף סעיף 2 לאמנת ניו יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ.
שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, ציין בהחלטה כי: 'אין מקום לשנות מהחלטתו של בית המשפט המחוזי. הסכם הבוררות מבטא את הסכמת הצדדים למסור סכסוך עתידי ביניהם להכרעת בורר המוסכם עליהם. למבקשת לא הייתה כל מניעה לפנות לבית המשפט המחוזי בישראל לשם קבלת סעד זמני ובמקביל לפנות ל-CHAMBER OF COMMERCE בלונדון בבקשה שימנה בורר לשם פתיחת הליך בוררות. אני מקבל את הנמקתו של בית המשפט המחוזי שקבע כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה כדי להוכיח שפעלה מתוך אילוץ'.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}