יו"ר וועד עובדי ארקיע: "לא מעריכים אותנו"

סכסוכי עבודה תכופים, טלפונים עד השעות הקטנות של הלילה ובעיקר דאגה לעובדים. כך נראה חודש עבודה טיפוסי בחייו של יגאל כהן, יו"ר וועד ארקיע המצוי בחצי השנה האחרונה במרכזו של מאבק עיקש בין הנהלת החברה לוועד העובדים. הסיבה: אי הסכמת ההנהלה לחתום על הסכם קיבוצי רחב היקף.

"מה שמצחיק הוא שאנחנו בסך הכול רוצים לסייע לחברה", סיפר השבוע כהן בראיון בלעדי ל-"פספורטניוז" הנועד לטענתו לשפוך אור על הפרשה. "מילא היינו מבקשים תוספות שכר או הטבות אחרות שנועדו למען טובתנו האישית, אבל כאן מדובר בצעדים מהותיים שיכלו להפוך את החברה לרווחית יותר. לכן כל רגע שבו ההנהלה לא חותמת זהו אבסורד אחד גדול".

אילו הצעות קונקרטיות הגשתם בהסכם הקיבוצי?

"אחת הבעיות העיקריות שיוצרת את התרעומת הגדולה אצלנו מתחילה ונגמרת בנושא הגדלת צי המטוסים. כבר תקופה ארוכה אנחנו מבקשים מההנהלה לבדוק אפשרות לרכישת מטוס מודרני שיוכל לספק את צרכי הלקוחות. המטוסים שברשותנו מכילים למעלה מ-250 מושבים, תכולה שלא פשוט למלא בחודשי טרום העונה או החורף. בפועל נוצרת סיטואציה של "חכירות רטובות" השכם וערב עם חברות זרות ואפילו מתחרות בארץ, רק בגלל חוסר היכולת להתגמש מבחינת מושבים. אין לי ספק שתוספת של מטוס נוסף לצי של ארקיע הייתה פותרת הרבה בעיות ובסופו של יום מובילה לרווחיות".

אז הכול קם ונופל על רכישת מטוס?

"ממש לא. ביקשנו בסך הכול דברים אלמנטריים כמו שמירה על עובדינו בהנדלינג במקרה של סגירת שדה דב ומעבר לנתב"ג, הסדרת תשלום פנסיות ושדרוג מערך ההזמנות והשיווק של ארקיע באילת. כמי שמחזיקים גם בחלק מן השליטה בחברה, איננו חושבים רק על עצמנו אלא בראש ובראשונה גם על טובת החברה לטווח הרחוק".

מה מונע ממכם לשוב אל שולחן המו"מ?

"אני מאמין שבמוקדם או מאוחר זה מה שייקרה. העובדים של ארקיע לטעמי הם אחת מקבוצות העובדים היותר מסורות שיש במשק. חשוב לנו לפתור את הסכסוך בכבוד, אבל מצד שני אנחנו מצפים שגם יעמדו במילה. אחרי שכבר ישבנו תקופה כל כך ארוכה על הסכם קיבוצי והסכמנו לגזירות כמו הפחתת שכר וויתור על ימי מחלה, אנחנו מקבלים התייחסות לא מכובדת. ההרגשה היא שפשוט לא מעריכים אותנו".

יש סיכוי לראות אתכם שובתים בקרוב?

"כואב לי להגיד את זה, אבל כמו שהדברים נראים עכשיו זה כנראה הולך לכיוון הזה. על מנת שצעד שכזה לא ייקרה, אני קורא להנהלה לאמץ את ידנו המושטת ולחתום על ההסכמים יפה שעה אחת קודם. הדבר האחרון שהייתי רוצה הוא לפגוע בנוסעים, כולי תקווה כי ההנהלה תתעשת ותשב איתנו על מנת שכלל לא נגיע לשם".

צניעות היא שם המשחק

כהן (39) מציג סדר יום עניו למשעי. משרדו הועתק אל תוך מכולה, הוא נטול רכב ועושה מדי יום את הדרך לעבודה לשדה דב באוטובוס ישיר מחדרה. "קצת צפוף, אבל מתרגלים", הוא מעיד בטון מבויש, אך מיד דואג לסייג זאת בהצהרה לוחמנית. "אני לא צריך את כל המניירות והפינוקים. זה לא בשבילי. מספיק לי לראות עובד שלנו שיודע את הזכויות שמגיעות לו וכיצד לענות לבוס שלו בשביל להבין את משמעות התפקיד שאני עושה".

בשלב זה בחר כהן לנקוט בצעד מפתיע כאשר חשף בפני עבדכם הנאמן את תלוש משכורתו (תוכנה נותר שמור במערכת), מה שבטוח אלון חסן הוא לא. "הרבה פעמים שואלים אותי בשביל מה אני צריך את כל כאב הראש הזה. את משרת היו"ר אני ממלא למעשה בחינם, נוסע לכנסת, לאסיפות עובדים, טלפונים באמצע הלילה. כנראה שרווחת העובדים והאהבה שלי אליהם גוברת על הכול, אחרת אין ספק שכבר מזמן לא הייתי כאן".

אתה אופטימי לקראת העתיד?

"אם להיות כנה, את מירב התקוות שלי אני תולה באבי נקש (מחזיק ב-70 אחוזים מן הבעלות על החברה לצד אחיו ג'ו ורפי, וועד העובדים מחזיק ב-30 האחוזים הנותרים). למרות כל הבעיות, אני סמוך ומאמין שיש לנו כאן בארקיע בעל בית טוב, אדם רציני שקשוב לצרכים של העובדים. גם אבי יודע שאנחנו נכנסים כעת לשלב הקריטי שיכריע כיצד תיראה החברה בשנים הקרובות. זוהי השעה לשים את המחלוקות בצד ולהביא לסיום הסכסוך הזה. כמו שזה נמשך כרגע, אף אחד לא יוצא ממנו נשכר".

מהנהלת ארקיע לא נמסרה תגובה.