התאונה באילת: "ניסוח מדויק מצד הפקח היה מונע את בלבול הטייס"

מנתחים את האסון. יממה לאחר חשבון הנפש של יום הכיפורים פירסם אמש (ראשון) חוקר התאונות והתקריות האוויריות הראשי במשרד התחבורה, עו"ד רז (רזצ'יק) יצחק , את הדו"ח המסכם של תאונת המטוס הקל שאירעה לפני כחודשיים וחצי באילת ובה נהרג רו"ח יגאל ברייטמן ז"ל.

התאונה הטראגית כזכור התרחשה ב-1 לאוגוסט כאשר מטוס דו מנועי מסוג "נאבאחו" המריא משדה התעופה שבהרצליה לכיוון אילת ועליו שלושה נוסעים. הטייס, ברייטמן נהרג בעת ההתרסקות ואילו שני הנוסעים ששהו לצידו נפצעו פצעים בינוניים וקשים.

ובחזרה להווה. מסקנתו העיקרית של יצחק מן הדו"ח מלמדת כי לא רק טעות אנוש של הטייס ברייטמן ז"ל הייתה זו שגרמה להתרסקות המטוס ולמותו, אלא גם חוסר הבנה מצד הפקח ששהה באותה עת במגדל הפיקוח.

בחלקים נרחבים מן הדו"ח שם דגש החוקר כגורם אפשרי לתאונה את אותה תקשורת לקויה בין הפקח לברייטמן בשעה שזה שהה באוויר. "לא ניתן להתעלם מההערכה כי סביר להניח שניסוח מדוייק ונכון יותר מצד הפקח, בהנחה שאכן זה מה שאירע היה מונע את בלבול הטייס", הבהיר יצחק והוסיף. "מתוך כך סביר להניח שהטייס היה נוחת ומבחין כי מנוע ימין המטוס כבוי רק בעת ריצת הנחיתה או בהסעה שלאחריה". 

כמו כן מציין החוקר את השימוש בנדב"ר (נוהל דיבור) בתקשורת הרדיו שבין הפקחים במגדל הפיקוח לטייסים שכפי הנראה לא פעל כשורה. "זוהי ערובה להקטנת שיעור הטעויות בתקשורת קריטית זו".

אולם יחד עם זאת, נמנע החוקר הראשי מלהטיל את האשמה הישירה בתאונה על הפקח ומבהיר. "צוות החקירה שקל טענה זו על פי הגישה הבטיחותית וקבע כי הניסוח לא היה חריג, גם אם נעשה בשפה חופשית במקום בפרזיולוגיה הרשמית, באופן קיצוני מספיק כדי לבסס אחריות לתאונה, בין השאר מאחר שהטייס אמור בכל נחיתה להיות מוכן תמיד להליכה סביב".

עוד מציין החוקר הראשי כי  "הטייס פרש באופן שגוי את סיום השידור ("המסלול עדיין לא פנוי") שניתן לטיסת ישראייר 435 והבין כי הוא כוון אליו ולכן הגיב כפי שהגיב".