לא רק בטיחות: המשמעות הכלכלית של הפסקת טיסות אל על לאילת

סאגת ביטול קו התעופה לאילת עמדה בשבועות האחרונים במרכז סדר היום. 

כזכור, לפני מספר שבועות יצאה חברת אל על בפומבי כנגד רת"א (רשות שדות התעופה האזרחית) בטענה כי נתיב הטיסה החדש, שעליו הורתה הרשות, אינו בטיחותי, זאת למרות העובדה שטייסי החברות המתחרות (ישראייר וארקיע) שגם הם יוצאי חיל האוויר גרסו מנגד כי מדובר במסלול טוב עוד יותר מקודמו.

בהחלטה שעוררה את מורת רוחם של גורמים רבים בענף התעופה החליט דירקטוריון אל על, בראשותו של המנכ"ל, אליעזר שקדי, שהתבטא אף הוא כנגד המסלול החדש, להפסיק לאלתר את טיסות היום לעיר הדרומית.

מחד מציינים בחברה השכם וערב כי הסיבה בגינה החליטו על הפסקת הקו הינה בטיחותית גרידא, אולם נבירה עמוקה יותר חושפת תמונה כלכלית רחבה יותר.

קו לא רווחי - רק 10% תיירים במטוס

סיבה אפשרית נוספת להחלטה על הפסקת פעילות הקו ליעד הדרומי מקורה בעובדה שלאל על אין למעשה את הציוד המתאים לטוס לאילת. מטוס הבואינג 737 אינו נמצא מתאים למטרה זו ואף מספר המקומות שהחברה מסוגלת למכור על כל טיסה הינו מוגבל ל-155 נוסעים בלבד.

למעשה בשעה שהמטוס עושה את הדרך על הקו לאילת, באל על מפסידים אותו לקווים ארוכים ורווחיים הרבה יותר - עובדה המדירה שינה מעיניהם של קברניטי החברה.

ואם זה לא מספיק עלות הפעלת הקו בין נתב"ג לאילת גוררת הוצאה של סכום נכבד המוערך בכ-40 אלף שקלים, שמתוכם רק עלות הטייסים מסתכמת בכ-5000 שקלים. כמו כן החברה נאלצת לשלם  על כל טיסת הלוך חזור עבור שבע שעות עבודה (מסיבה זו הטייסים נוהגים להשלים שני סבבים על מנת להצדיק את התשלום) אליה מתווסף פיצוי של שעתיים וחצי נוספות חרף העובדה כי מדובר ביעד בעל מרחק קצר באופן יחסי ליתר היעדים.

לכן כאשר ערכו באל על את התחשיב למחיר אותו משלמים התיירים הטסים מיעדים בינלאומיים לאילת לעומת שאר הנוסעים הישראליים (המהווים את רוב הנוסעים בחברה) מתגלה תמונה עגומה לפיה רוב הנוסעים בחברה כלל אינם מסוגלים לשאת בהוצאות רכישת הכרטיס, בעוד המתחרות ארקיע וישראייר נוהגות להציע חבילות טיסה משודרגות הכוללות גם נופש במלונות בעיר.

השורה התחתונה פשוטה. בכל יום שבו אל על איננה טסה לאילת, ההפסדים מתקזזים משמעותית.
האם בכל זאת שם המשחק הוא רק בטיחות?