ראש רת"א בכנס התעופה האזרחית: "השדה המשלים לנתב"ג יהיה ברמת דוד או לא יהיה בכלל"
כנס התעופה האזרחית השנתי השישי של מכון פישר ורת"א, התקיים היום בבית חיל האוויר בהרצליה. מנכ"ל משרד התחבורה בכנס: "נהיה עם ראש פתוח וחשוב לנו לשמור על חברות התעופה של מדינת ישראל"
||
כנס התעופה האזרחית השנתי השישי של מכון פישר, אשר מתקיים היום (שני) בבית חיל האוויר בהרצליה, נפתח בדבריו של עוזי יצחקי, מנכ"ל משרד התחבורה.
עוזי יצחקי: "הכוונה היא להוריד את מחירי הטיסות לחו"ל ולעודד תיירות נכנסת שיביאו מקומות עבודה והכנסות למשק"
יצחקי סקר את פעילויות משרד התחבורה בתחום התעופה האזרחית ואמר כי: "פיתוחה של התעופה האזרחית וכשירותה הם יעדים חשובים בישראל. התעופה האזרחית בישראל היא מרכיב חשוב בכלכלה ומעסיקה 20 אלף עובדים במגוון רחב של מקצועות.
אחד ההישגים החשובים ביותר של משרד התחבורה הוא הארגון מחדש של רת"א, שאחרי שלוש שנים של פעילות מאומצת החזירה את ישראל לקטגוריה 1 ברמת הבטיחות של התעופה.
זה לא היה קל ומגיע לגיורא רום כבוד גדול. הוא לקח גוף גוסס והקים אותו עם פעילויות רבות שנחלו הצלחה.
הישג משמעותי נוסף הוא הסכם 'שמיים הפתוחים' עם האיחוד האירופי. הממשלה החליטה ועמדה בזה ושר התחבורה, שהוא בולדוזר בתשתיות, אזר אומץ וקידם אותה בנחישות רבה. הכוונה היא להוריד את מחירי הטיסות לחו"ל ולעודד תיירות נכנסת שיביאו מקומות עבודה והכנסות למשק מתיירות ושירותים. חשוב לי להגיד שנאפשר לחברות התעופה הישראליות להיערך בהתאם. נהיה עם ראש פתוח וחשוב לנו לשמור על חברות התעופה של מדינת ישראל".
יצחקי ציין את פיתוח תשתיות התעופה: "משרד התחבורה מטפל בתשתיות בכל רחבי הארץ: רכבות, כבישים ועוד, אך גם בתשתיות התעופה נעשו צעדים חשובים. בנתב"ג מקדמים את פרויקט שדרוג המסלולים ומגדל הפיקוח החדש בגובה 100 מטר שייחנך בסוף 2014. בנוסף, שדרוג המסלולים שיסתיים במהלך 2014. השדרוג יכפיל את מספר תנועות המטוסים מ-24 המראות ונחיתות בשעה ל-50 וזה נותן מענה לשמיים פתוחים. כמו כן ממשיכים את פיתוח שדה התעופה בתמנע, שייפתח במהלך 2017 ואני מקווה שהליכי המכרז ועבודות התשתית יתקדמו כמו שצריך, כמו גם המכרז לטרמינל שייצא בשנה הבא".
בנושא שדה דב והרצליה אמר יצחקי "שדה דב והרצליה שנבנו במקומות מרוחקים מיישוב ועם הזמן נהיו במקומות מרכזיים – ההתפתחות האורבנית הגיעה אליהם. אין הצדקה לקיומם במיקום הנוכחי וגם לכך אנו נערכים. בהתאם להחלטת הממשלה שדה דב יפונה ב-2018. חברות התעופה ארקיע וישראייר יעתיקו פעילות לנתב"ג. שדה דב ישחרר 1300 דונם, וזו תרומתנו הצנועה למצוקת הדיור, מדברים על 15000 יחידות דיור.
לגבי הרצליה, מדובר בהחלטת המועצה הארצית. אנחנו בודקים מספר חלופות, אני מקווה שבחודשים הקרובים נצליח להציג את החלופות כדי להגיע לדברים מוסכמים. אם נוכיח שאנו מבצעים מספר פעולות כדי לתת מענה, אני לא פוסל שנפנה למועצה הארצית שנבקש להאריך את הזמן לפעילות השדה ולתת אפשרות להיערך לחלופות אחרות".
בתגובה לדברים ובהמשך לכוונה לסגור את שדה התעופה בהרצליה ציין מוטי שווימר, דובר התעופה הכללית, כי "חשוב לנו להדגיש שעד שלא תהיה חלופה קיימת ועומדת אסור להפסיק את פעילות שדה התעופה בהרצליה. השדה משמש מרכז משמעותי וחשוב לתעופה בישראל. כ-80% מחניכי הטיס בישראל פועלים מהרצליה ומהווים את עתודת הטיס של מדינת ישראל.
מושב הפתיחה של הכנס: מגמות בתחום ניהול התעבורה והתפתחות הניווט התעופתי, בארץ ובעולם.
מנהל יורוקונטרול, פרנק ברנר, סקר את נושא התעבות התנועה האווירית באירופה, תוך התייחסות ל"יצירת מרחב אווירי אחיד באירופה" וייעול הקשר האווירי בין ישראל לאירופה והתכנונים לקיום הפעילות האווירית עם תחילת מדיניות "שמיים פתוחים".
ד"ר ברנרד ליסקר, דירקטור בינלאומי ומהנדס בכיר וד"ר סבסטיאן מאסימיני, מהנדס בכיר ראשי מ-MITRE, דנו בסוגיות בתכנון מרחב אווירי מהיבטים של קיבולת וספיקה ובהתפתחויות הטכנולוגיות החדשות ביותר בתחום הניווט וגישות המכשירים ברחבי העולם.
אורי בר-עוז: "מדובר על הפרדת המראות מנחיתות, היוצרת מודל תפעולי כמו שני שדות תעופה שונים: אין חפיפה ואין הגבלה של קיבולת המטוסים"
את המושב נעל אודי בר-עוז, סמנכ"ל מבצעים ברשות שדות התעפה, שנתן תמונת מצב עדכנית של פרוייקט שדרוג המסלולים בנתב"ג: "לפני שדרוג המסלולים ההפרדה בין הנתיבים הייתה בעייתית ויצרה קונפליקט מובנה בשל מבנה המסלולים המשולש, והמטוסים הממריאים היו בקונפליקט עם הנוחתים. המורכבות באזור חציית הגובה של מטוסים שהגיעו לנחיתה מול אלו הממריאים הייתה בעייתית. לקח זמן כדי לעשות מרווחי בטיחות בין תנועה לתנועה מבחינת הבקרה האווירית על כמות התנועה".
"רק בשנה האחרונה תנועת המטוסים הבינלאומית בנתב"ג חוותה גידול של 11% לעומת שנה שעברה. בעתיד, כדי לספק את רמת הבטיחות הגבוהה, תוך גידול בתנועות הנוסעים והמטוסים, נדרש יהיה שינוי במודל התפעולי של המסלולים בנתב"ג לנחיתות על 21 והמראות על 26 או נחיתות על 30 והמראות על 26. מדובר על הפרדת המראות מנחיתות, היוצרת מודל תפעולי כמו שני שדות תעופה שונים: אין חפיפה ואין הגבלה של קיבולת המטוסים. זה מאפשר קיבולת מטוסים גבוהה יותר וניצולת מירבית של המרחב האווירי".
"פרוייקט שדרוג מערך המסלולים בנתב"ג שיסתיים בשנה הבאה מגיע לסיומו: במסגרת הפרוייקט חודשו ושודרגו תשתיות קיימות: בוצעה הארכה של 26 עם מחברי התיישרות ל-08. פינויים מהירים מ-26 ו-08 ומחברי התיישרות חדשים ל-26. נסללו מסלולי הסעה חדשים לכל אורך מסלול 21, מסלול הסעה חדש (E) ומסלול הסעה R. הוספנו 300 מטר למסלול 30 ועד הרבעון הראשון של 2014 תסתיים התשתית הקרקעית.
במקביל בוצע תיאום בין כלל הגורמים המעורבים: רש"ת, רת"א, חיל אוויר, איגוד הטייסים, איגוד הפקחים וחברות התעופה הישראליות וכן הפיקוח האווירי בקפריסין. בתיאום עם חה"א בוצע תיאום הרחבה של ה-TMA צפונה כדי להגיע לפיינל ל-21.
בנוסף, התשתיות האוויריות תוכננו ושונו כדי למנוע קונפליקטים בין התנועות הנכנסות ויוצאות מנתב"ג. זה תהליך תכנוני ארוך ומורכב, אנחנו בשלבים סופיים שלו, כדי לשפר ולשמר את בטיחות תהליכי הגישה וההמראה"
בר-עוז התייחס לנושא הרעש הנגרם על ידי המטוסים: "עבור אותם פרמטרים של רעש, מטוסים שנוחתים על 12 מייצרים רעש ל-70 אלך תושבים מתחתם: תל אביב, אור יהודה וחמד. מטוסים שינחתו על 21, באותם פרמטרים של רעש, ייצרו רעש ל-14 אלף תושבים, בעיקר לראש העין ולמושבים בארות יצחק ועוד. לא כל תושבי ראש העין יסבלו מהרעש, רק אלו שיהיו חשופים לרעש המצרפי הרלוונטי לגישה לנחיתה ל-21".
המושב השני: דגשים ולקחים מתחום בטיחות הטיסה בשנה החולפת בתעופה המקומית והעולמית
הנרי גורדג'י, האחראי על מערך הפיקוח והביקורות במדינות החברות ב-ICAO (הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית) סקר את הדגשים בתחום הבטיחות בתעופה העולמית מנקודת מבטו של הארגון.
קברניט יוני רונן מק.א.ל סקר את התרסקות מטוס ה-747 של חברת UPS בדובאי ושי פופר, יו"ר אגודת התעופה הכללית, הציג את ממצאי תאונת מטוס הפייפר נוואחו באילת בחודש אוגוסט האחרון וכן את הבעיות והאתגרים עימן מתמודדת התעופה הקלה בישראל.
שי פופר: "סגירת הרצליה ושדה דב תהווה מכה קטלנית לתעופה הכללית אך גם לתעופה הפנים ארצית ולפגיעה קשה בחברות התעופה הישראליות"
שי פופר, יו"ר אגודת התעופה הכללית: "אנחנו רואים מגמה של בעיה בתרגילי טיסה כמו הליכה סביב. לטייסי דו מנועי אין כמעט מקומות לבצע הקפות אימון במטוסם בישראל. אגודת התעופה הכללית מזהה מגמה בנושא. יש עלייה ברורה בכמות האירועים הבינוניים והקשים.
למה אחרי כמה עשורים של ירידה באירועי הבטיחות רואים עלייה?
השנה נמחו 9 מטוסים מתחום התעופה הכללית. נתון הגבוה מכל העשור הקודם בשנה אחת. לדעתנו, זה נובע מחוסר באימונים, אך גם מנושאי ניהול דלק לקוי, תפקוד שני טייסים במטוס של תפעול יחיד ונושאי תחזוקה במכוני הבדק.
אם מתעסקים כל כך הרבה בבטיחות אז למה כמות האירועים והתאונות הולכת וגדלה?
לדעתנו, זה כי פשוט לא טסים מספיק. עלויות הטיסה עולות, קשה יותר למצוא מקומות להתאמן וגם החינוך לבטיחות נשחק. זה שילוב של גורמים. תשתיות האוויריות מצטמצמות: חיפה סגור חדשות לבקרים, אילת סגור מזה מספר חודשים לתעופה הכללית, הרצליה בסכנת סגירה בשנת 2015, שדה דב עתיד להיסגר.
כדי שהתעופה הכללית תהיה בטוחה צריך לתת מקומות להתאמן ולטוס במחירים סבירים כי מה שקורה זה שטייסים שטסים פחות הדבר הראשון שנפגע זה האימונים. מי שטס פעם בחודש חצי שעה לא יעשה הקפות אך מי שטס יותר גם מנווט אך גם מקדיש יותר זמן לאימונים שונים ולהקפות. מגיהוץ שמיים אי אפשר לתרגל היחלצות מ"קנגורו" או הליכה סביב מוצלחת.
ישראל נמצאת במקום מאוד לא טוב במספר התושבים שמשרת כל שדה תעופה. המצב כרגע גרוע עוד לפני ששדה דב והרצליה יסגרו. זה יפגע קשה בטייסים ובכושר הטיסה שלהם בבטיחות.
סגירת הרצליה ושדה דב תהווה מכה קטלנית לתעופה הכללית אך גם לתעופה הפנים ארצית ולפגיעה קשה בחברות התעופה הישראליות, ובמיוחד ארקיע וישראייר שפועלות משדה דב שעתיד להיסגר.
מושב הנעילה של הכנס: מודלים מסחריים המתפתחים בדינמיקה הנוכחית של התעופה העולמית
סגן נשיא חברת התעופה WizzAir הציג את ההיבט העולמי והרצה אודות התמודדות חברות התעופה בשוק תחרותי ויאניק מאלינג, סגן נשיא בכיר באירבאס סקר את הדרכים לשימור ושיפור הבטיחות בתעופה בעולם משתנה מנקודת המבט של יצרניות המטוסים.
החלק האחרון במושב מתמקד במודלים מסחריים בהתפתחות התעופה: את ההיבט הישראלי יציגו אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, ודוד מימון, סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים באלעל.
את הכנס סיכמו מנהל רת"א, גיורא רום ויו"ר מכון פישר, הרצל בודינגר.
גיורא רום: "השדה המשלים לנתב"ג יהיה ברמת דוד או לא יהיה בכלל"
גיורא רום, ראש רשות התעופה האזרחית, סקר את הנושאים העיקריים שבטיפולה של הרשות.
בנושא הבטיחות אמר גיורא רום כי "בטיחות זה הנושא החשוב ביותר לרת"א. יש לנו שנה טובה. רת"א מקצה משאבים לתחומי התעופה השונים לפי תוחלת הנזק. כשאני קורא דוחות חקירה ש-60-50 אחוז מהם עוסק בכלי טיס עם פחות משני אנשים אני צריך לטפל בזה אך אם אני מסתכל על תוחלת הנזק בלי להסתכל על אספקטים טראגיים - אין לזה השפעה לאומית. התעופה שאנו שמים את מיטב חלבנו ודמנו זו התעופה המסחרית. דבר נוסף שחשוב להבין: רת"א לא חוקרת, אלא מבררת תאונות או תקריות. החוקר הראשי הוא זה שמבצע את החקירה. רת"א והחוקר הראשי זה שני תהליכים מקבילים. יש מקרים שבהם רת"א, בתור הנאמן של תושבי מדינת ישראל, מחליטה שהיא רוצה לברר בעצמה. רת"א שואלת את עצמה אם נוצר מצב שהיא צריכה לנקוט בפעולה במקביל לדו"ח החקירה ובלי קשר למה שנחקר".
"תשתיות – פתיחת נתב"ג הוא אירוע קרדנילי. אנחנו יושבים על נושא הנתיבים האוויריים שעות ארוכות. לא נפתח את נתב"ג אם לא אהיה בטוח במאה אחוז שאלו הנתיבים הטובים ביותר ושהם מספקים רמת בטיחות מספקת".
"החלטה נוספת היא בנוגע לתמהיל התפקוד של המסלולים וגם זו סוגיה לא פשוטה. רת"א מתעסקת המון בנושאי ביטחון: גם בנושא הטורקי. סידרנו את העניינים עם רוסיה לפני כמה חודשים. יש עדיין קשיים עם סוגיית הביטחון עם טורקיה".
"מילה על מגן רקיע: אגף התחזוקה באל על מסיים לעשות התקנות ל-737 השני שיקלוט את המגן רקיע. זה פרוייקט מדהים. עבר בהרבה את הטכנולוגיה שתוכננה לו בהובלתה של אלאופ. החלק של אל על נעשה ללא דופי בצד האחזקתי. אנחנו עשויים לחרוג מהתקציב באחוז אחד. אם הכל יילך כשורה אני מעריך באמצע 2014 יטוס המטוס הראשון עם מגן רקיע. יש לזה המון משמעות מול המדינות".
בנושא השדה המשלים אמר גיורא רום כי "השדה המשלים לנתב"ג יהיה ברמת דוד או לא יהיה בכלל". רום ציין כי הנושא הוסכם כמעט ע"י כל הגורמים, כולל במערכת הבטחון. לדבריו הפעילות העיקרית של השדה תהיה אזרחית לצד פעילות צבאית מינימלית.
עוזי יצחקי: "הכוונה היא להוריד את מחירי הטיסות לחו"ל ולעודד תיירות נכנסת שיביאו מקומות עבודה והכנסות למשק"
יצחקי סקר את פעילויות משרד התחבורה בתחום התעופה האזרחית ואמר כי: "פיתוחה של התעופה האזרחית וכשירותה הם יעדים חשובים בישראל. התעופה האזרחית בישראל היא מרכיב חשוב בכלכלה ומעסיקה 20 אלף עובדים במגוון רחב של מקצועות.
אחד ההישגים החשובים ביותר של משרד התחבורה הוא הארגון מחדש של רת"א, שאחרי שלוש שנים של פעילות מאומצת החזירה את ישראל לקטגוריה 1 ברמת הבטיחות של התעופה.
זה לא היה קל ומגיע לגיורא רום כבוד גדול. הוא לקח גוף גוסס והקים אותו עם פעילויות רבות שנחלו הצלחה.
הישג משמעותי נוסף הוא הסכם 'שמיים הפתוחים' עם האיחוד האירופי. הממשלה החליטה ועמדה בזה ושר התחבורה, שהוא בולדוזר בתשתיות, אזר אומץ וקידם אותה בנחישות רבה. הכוונה היא להוריד את מחירי הטיסות לחו"ל ולעודד תיירות נכנסת שיביאו מקומות עבודה והכנסות למשק מתיירות ושירותים. חשוב לי להגיד שנאפשר לחברות התעופה הישראליות להיערך בהתאם. נהיה עם ראש פתוח וחשוב לנו לשמור על חברות התעופה של מדינת ישראל".
יצחקי ציין את פיתוח תשתיות התעופה: "משרד התחבורה מטפל בתשתיות בכל רחבי הארץ: רכבות, כבישים ועוד, אך גם בתשתיות התעופה נעשו צעדים חשובים. בנתב"ג מקדמים את פרויקט שדרוג המסלולים ומגדל הפיקוח החדש בגובה 100 מטר שייחנך בסוף 2014. בנוסף, שדרוג המסלולים שיסתיים במהלך 2014. השדרוג יכפיל את מספר תנועות המטוסים מ-24 המראות ונחיתות בשעה ל-50 וזה נותן מענה לשמיים פתוחים. כמו כן ממשיכים את פיתוח שדה התעופה בתמנע, שייפתח במהלך 2017 ואני מקווה שהליכי המכרז ועבודות התשתית יתקדמו כמו שצריך, כמו גם המכרז לטרמינל שייצא בשנה הבא".
בנושא שדה דב והרצליה אמר יצחקי "שדה דב והרצליה שנבנו במקומות מרוחקים מיישוב ועם הזמן נהיו במקומות מרכזיים – ההתפתחות האורבנית הגיעה אליהם. אין הצדקה לקיומם במיקום הנוכחי וגם לכך אנו נערכים. בהתאם להחלטת הממשלה שדה דב יפונה ב-2018. חברות התעופה ארקיע וישראייר יעתיקו פעילות לנתב"ג. שדה דב ישחרר 1300 דונם, וזו תרומתנו הצנועה למצוקת הדיור, מדברים על 15000 יחידות דיור.
לגבי הרצליה, מדובר בהחלטת המועצה הארצית. אנחנו בודקים מספר חלופות, אני מקווה שבחודשים הקרובים נצליח להציג את החלופות כדי להגיע לדברים מוסכמים. אם נוכיח שאנו מבצעים מספר פעולות כדי לתת מענה, אני לא פוסל שנפנה למועצה הארצית שנבקש להאריך את הזמן לפעילות השדה ולתת אפשרות להיערך לחלופות אחרות".
בתגובה לדברים ובהמשך לכוונה לסגור את שדה התעופה בהרצליה ציין מוטי שווימר, דובר התעופה הכללית, כי "חשוב לנו להדגיש שעד שלא תהיה חלופה קיימת ועומדת אסור להפסיק את פעילות שדה התעופה בהרצליה. השדה משמש מרכז משמעותי וחשוב לתעופה בישראל. כ-80% מחניכי הטיס בישראל פועלים מהרצליה ומהווים את עתודת הטיס של מדינת ישראל.
מושב הפתיחה של הכנס: מגמות בתחום ניהול התעבורה והתפתחות הניווט התעופתי, בארץ ובעולם.
מנהל יורוקונטרול, פרנק ברנר, סקר את נושא התעבות התנועה האווירית באירופה, תוך התייחסות ל"יצירת מרחב אווירי אחיד באירופה" וייעול הקשר האווירי בין ישראל לאירופה והתכנונים לקיום הפעילות האווירית עם תחילת מדיניות "שמיים פתוחים".
ד"ר ברנרד ליסקר, דירקטור בינלאומי ומהנדס בכיר וד"ר סבסטיאן מאסימיני, מהנדס בכיר ראשי מ-MITRE, דנו בסוגיות בתכנון מרחב אווירי מהיבטים של קיבולת וספיקה ובהתפתחויות הטכנולוגיות החדשות ביותר בתחום הניווט וגישות המכשירים ברחבי העולם.
אורי בר-עוז: "מדובר על הפרדת המראות מנחיתות, היוצרת מודל תפעולי כמו שני שדות תעופה שונים: אין חפיפה ואין הגבלה של קיבולת המטוסים"
את המושב נעל אודי בר-עוז, סמנכ"ל מבצעים ברשות שדות התעפה, שנתן תמונת מצב עדכנית של פרוייקט שדרוג המסלולים בנתב"ג: "לפני שדרוג המסלולים ההפרדה בין הנתיבים הייתה בעייתית ויצרה קונפליקט מובנה בשל מבנה המסלולים המשולש, והמטוסים הממריאים היו בקונפליקט עם הנוחתים. המורכבות באזור חציית הגובה של מטוסים שהגיעו לנחיתה מול אלו הממריאים הייתה בעייתית. לקח זמן כדי לעשות מרווחי בטיחות בין תנועה לתנועה מבחינת הבקרה האווירית על כמות התנועה".
"רק בשנה האחרונה תנועת המטוסים הבינלאומית בנתב"ג חוותה גידול של 11% לעומת שנה שעברה. בעתיד, כדי לספק את רמת הבטיחות הגבוהה, תוך גידול בתנועות הנוסעים והמטוסים, נדרש יהיה שינוי במודל התפעולי של המסלולים בנתב"ג לנחיתות על 21 והמראות על 26 או נחיתות על 30 והמראות על 26. מדובר על הפרדת המראות מנחיתות, היוצרת מודל תפעולי כמו שני שדות תעופה שונים: אין חפיפה ואין הגבלה של קיבולת המטוסים. זה מאפשר קיבולת מטוסים גבוהה יותר וניצולת מירבית של המרחב האווירי".
"פרוייקט שדרוג מערך המסלולים בנתב"ג שיסתיים בשנה הבאה מגיע לסיומו: במסגרת הפרוייקט חודשו ושודרגו תשתיות קיימות: בוצעה הארכה של 26 עם מחברי התיישרות ל-08. פינויים מהירים מ-26 ו-08 ומחברי התיישרות חדשים ל-26. נסללו מסלולי הסעה חדשים לכל אורך מסלול 21, מסלול הסעה חדש (E) ומסלול הסעה R. הוספנו 300 מטר למסלול 30 ועד הרבעון הראשון של 2014 תסתיים התשתית הקרקעית.
במקביל בוצע תיאום בין כלל הגורמים המעורבים: רש"ת, רת"א, חיל אוויר, איגוד הטייסים, איגוד הפקחים וחברות התעופה הישראליות וכן הפיקוח האווירי בקפריסין. בתיאום עם חה"א בוצע תיאום הרחבה של ה-TMA צפונה כדי להגיע לפיינל ל-21.
בנוסף, התשתיות האוויריות תוכננו ושונו כדי למנוע קונפליקטים בין התנועות הנכנסות ויוצאות מנתב"ג. זה תהליך תכנוני ארוך ומורכב, אנחנו בשלבים סופיים שלו, כדי לשפר ולשמר את בטיחות תהליכי הגישה וההמראה"
בר-עוז התייחס לנושא הרעש הנגרם על ידי המטוסים: "עבור אותם פרמטרים של רעש, מטוסים שנוחתים על 12 מייצרים רעש ל-70 אלך תושבים מתחתם: תל אביב, אור יהודה וחמד. מטוסים שינחתו על 21, באותם פרמטרים של רעש, ייצרו רעש ל-14 אלף תושבים, בעיקר לראש העין ולמושבים בארות יצחק ועוד. לא כל תושבי ראש העין יסבלו מהרעש, רק אלו שיהיו חשופים לרעש המצרפי הרלוונטי לגישה לנחיתה ל-21".
המושב השני: דגשים ולקחים מתחום בטיחות הטיסה בשנה החולפת בתעופה המקומית והעולמית
הנרי גורדג'י, האחראי על מערך הפיקוח והביקורות במדינות החברות ב-ICAO (הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית) סקר את הדגשים בתחום הבטיחות בתעופה העולמית מנקודת מבטו של הארגון.
קברניט יוני רונן מק.א.ל סקר את התרסקות מטוס ה-747 של חברת UPS בדובאי ושי פופר, יו"ר אגודת התעופה הכללית, הציג את ממצאי תאונת מטוס הפייפר נוואחו באילת בחודש אוגוסט האחרון וכן את הבעיות והאתגרים עימן מתמודדת התעופה הקלה בישראל.
שי פופר: "סגירת הרצליה ושדה דב תהווה מכה קטלנית לתעופה הכללית אך גם לתעופה הפנים ארצית ולפגיעה קשה בחברות התעופה הישראליות"
שי פופר, יו"ר אגודת התעופה הכללית: "אנחנו רואים מגמה של בעיה בתרגילי טיסה כמו הליכה סביב. לטייסי דו מנועי אין כמעט מקומות לבצע הקפות אימון במטוסם בישראל. אגודת התעופה הכללית מזהה מגמה בנושא. יש עלייה ברורה בכמות האירועים הבינוניים והקשים.
למה אחרי כמה עשורים של ירידה באירועי הבטיחות רואים עלייה?
השנה נמחו 9 מטוסים מתחום התעופה הכללית. נתון הגבוה מכל העשור הקודם בשנה אחת. לדעתנו, זה נובע מחוסר באימונים, אך גם מנושאי ניהול דלק לקוי, תפקוד שני טייסים במטוס של תפעול יחיד ונושאי תחזוקה במכוני הבדק.
אם מתעסקים כל כך הרבה בבטיחות אז למה כמות האירועים והתאונות הולכת וגדלה?
לדעתנו, זה כי פשוט לא טסים מספיק. עלויות הטיסה עולות, קשה יותר למצוא מקומות להתאמן וגם החינוך לבטיחות נשחק. זה שילוב של גורמים. תשתיות האוויריות מצטמצמות: חיפה סגור חדשות לבקרים, אילת סגור מזה מספר חודשים לתעופה הכללית, הרצליה בסכנת סגירה בשנת 2015, שדה דב עתיד להיסגר.
כדי שהתעופה הכללית תהיה בטוחה צריך לתת מקומות להתאמן ולטוס במחירים סבירים כי מה שקורה זה שטייסים שטסים פחות הדבר הראשון שנפגע זה האימונים. מי שטס פעם בחודש חצי שעה לא יעשה הקפות אך מי שטס יותר גם מנווט אך גם מקדיש יותר זמן לאימונים שונים ולהקפות. מגיהוץ שמיים אי אפשר לתרגל היחלצות מ"קנגורו" או הליכה סביב מוצלחת.
ישראל נמצאת במקום מאוד לא טוב במספר התושבים שמשרת כל שדה תעופה. המצב כרגע גרוע עוד לפני ששדה דב והרצליה יסגרו. זה יפגע קשה בטייסים ובכושר הטיסה שלהם בבטיחות.
סגירת הרצליה ושדה דב תהווה מכה קטלנית לתעופה הכללית אך גם לתעופה הפנים ארצית ולפגיעה קשה בחברות התעופה הישראליות, ובמיוחד ארקיע וישראייר שפועלות משדה דב שעתיד להיסגר.
מושב הנעילה של הכנס: מודלים מסחריים המתפתחים בדינמיקה הנוכחית של התעופה העולמית
סגן נשיא חברת התעופה WizzAir הציג את ההיבט העולמי והרצה אודות התמודדות חברות התעופה בשוק תחרותי ויאניק מאלינג, סגן נשיא בכיר באירבאס סקר את הדרכים לשימור ושיפור הבטיחות בתעופה בעולם משתנה מנקודת המבט של יצרניות המטוסים.
החלק האחרון במושב מתמקד במודלים מסחריים בהתפתחות התעופה: את ההיבט הישראלי יציגו אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, ודוד מימון, סמנכ"ל מסחר וקשרים תעופתיים באלעל.
את הכנס סיכמו מנהל רת"א, גיורא רום ויו"ר מכון פישר, הרצל בודינגר.
גיורא רום: "השדה המשלים לנתב"ג יהיה ברמת דוד או לא יהיה בכלל"
גיורא רום, ראש רשות התעופה האזרחית, סקר את הנושאים העיקריים שבטיפולה של הרשות.
בנושא הבטיחות אמר גיורא רום כי "בטיחות זה הנושא החשוב ביותר לרת"א. יש לנו שנה טובה. רת"א מקצה משאבים לתחומי התעופה השונים לפי תוחלת הנזק. כשאני קורא דוחות חקירה ש-60-50 אחוז מהם עוסק בכלי טיס עם פחות משני אנשים אני צריך לטפל בזה אך אם אני מסתכל על תוחלת הנזק בלי להסתכל על אספקטים טראגיים - אין לזה השפעה לאומית. התעופה שאנו שמים את מיטב חלבנו ודמנו זו התעופה המסחרית. דבר נוסף שחשוב להבין: רת"א לא חוקרת, אלא מבררת תאונות או תקריות. החוקר הראשי הוא זה שמבצע את החקירה. רת"א והחוקר הראשי זה שני תהליכים מקבילים. יש מקרים שבהם רת"א, בתור הנאמן של תושבי מדינת ישראל, מחליטה שהיא רוצה לברר בעצמה. רת"א שואלת את עצמה אם נוצר מצב שהיא צריכה לנקוט בפעולה במקביל לדו"ח החקירה ובלי קשר למה שנחקר".
"תשתיות – פתיחת נתב"ג הוא אירוע קרדנילי. אנחנו יושבים על נושא הנתיבים האוויריים שעות ארוכות. לא נפתח את נתב"ג אם לא אהיה בטוח במאה אחוז שאלו הנתיבים הטובים ביותר ושהם מספקים רמת בטיחות מספקת".
"החלטה נוספת היא בנוגע לתמהיל התפקוד של המסלולים וגם זו סוגיה לא פשוטה. רת"א מתעסקת המון בנושאי ביטחון: גם בנושא הטורקי. סידרנו את העניינים עם רוסיה לפני כמה חודשים. יש עדיין קשיים עם סוגיית הביטחון עם טורקיה".
"מילה על מגן רקיע: אגף התחזוקה באל על מסיים לעשות התקנות ל-737 השני שיקלוט את המגן רקיע. זה פרוייקט מדהים. עבר בהרבה את הטכנולוגיה שתוכננה לו בהובלתה של אלאופ. החלק של אל על נעשה ללא דופי בצד האחזקתי. אנחנו עשויים לחרוג מהתקציב באחוז אחד. אם הכל יילך כשורה אני מעריך באמצע 2014 יטוס המטוס הראשון עם מגן רקיע. יש לזה המון משמעות מול המדינות".
בנושא השדה המשלים אמר גיורא רום כי "השדה המשלים לנתב"ג יהיה ברמת דוד או לא יהיה בכלל". רום ציין כי הנושא הוסכם כמעט ע"י כל הגורמים, כולל במערכת הבטחון. לדבריו הפעילות העיקרית של השדה תהיה אזרחית לצד פעילות צבאית מינימלית.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}