לאורך השנים: טעויות בזיהוי עלו במאות הרוגים
אסון ההתרסקות במזרח אוקראינה הוא קשה ושובר לב, אך לא מדובר בפעם הראשונה שטעות בזיהוי של כלי טיס אזרחי מובילה לאסון מרובה הרוגים
אסון ההתרסקות במזרח אוקראינה הוא קשה ושובר לב, אך לא מדובר בפעם הראשונה שטעות בזיהוי של כלי טיס אזרחי מובילה לאסון מרובה הרוגים.
באסון נהרגו לא פחות מ-298 בני אדם, לאחר שנשק נגד מטוסים הופעל נגד הבואינג 777 והרג את כל נוסעיו, במה שהפך להיות האסון השביעי בחומרתו בהיסטוריה של התעופה האזרחית (להוציא את ה-9/11).
ביולי 1988 מטוס A300 של חברת התעופה האירנית נורה והופל על ידי טיל של צבא ארה"ב מאחר ובטעות אנשי צוות הספינה, שיירטה את המטוס האזרחי, סברו כי מדובר במטוס קרב. 290 איש איבדו את חייהם בגלל הטעות בזיהוי, הממשל האמריקני הביע צער על היירוט אבל מעולם לא לקח עליו אחריות ולא התנצל בפני ממשלת אירן על הרג חפים מפשע.
הממשל האמריקני דווקא רתח על טעות אחרת בזיהוי – חמש שנים קודם לכן, ב-1983, הפילו הסובייטים מטוס בואינג 747-200 של חברת התעופה של קוריאה הדרומית, לאחר שזה נכנס בטעות לתוך השטח האווירי של ברית המועצות, סמוך לאי סחלין שבמזרח הרחוק הרוסי – 269 בני אדם נהרגו. הפלת המטוס הובילה למשבר דיפלומטי חריף בין ארה"ב לברה"מ, ולהדרת אירופלוט מנמלי התעופה של צפון אמריקה למשך שנים. ברית המועצות סירבה להכיר באחריותה לאסון, וטענה בתוקף כי הטייסים חשבו כי מדובר במטוסי קרב. רק אחרי קריסת ברית המועצות העביר נשיא רוסיה ילצין את הקופסאות השחורות לידי קוריאה הדרומית.
עשרות ישראלים איבדו את חייהם בגלל יירוט שגוי: באוקטובר 2001, ביום השנה התשיעי לאסון ביילמאר, הופל מטוס טופולב 154, שהמריא מנתב"ג בדרכו לרוסיה בטעות על ידי חיל האוויר של אוקראינה. 78 בני אדם נהרגו, 51 מהם ישראלים. עד היום אוקראינה לא הודתה באחריותה לאסון.
לאירועים אלה יש כמובן להוסיף את הפלתו של מטוס אל-על בבולגריה ב-1955, וגם את הטענה שטיל הפיל מטוס בטיסת פנים באיטליה ב-1980. גם את הפלת המטוס הלובי בידי חיל האוויר הישראלי בסיני אפשר להוסיף לרשימה זאת, למרות שכאן לא דובר בטעות בזיהוי.
דבר אחד ברור: גם בשנת 2014, טעות בזיהוי יכולה להוביל לאסון עם מאות הרוגים.