האם מלזיה אירליינס תשרוד את האסון ?
בתוך חצי שנה 537 בני אדם איבדו את חייהם בטיסות של חברת התעופה הוותיקה מלזיה איירליינס, החברה שהיתה אלמונית יחסית עד להתפתחויות של המטוס שנעלם והמטוס שהופל.האם יש לחברה סיכוי להשתקם או שבסופו של דבר היא תיסגר?
אין ספק שמלזיה אירליינס, חברת התעופה הלאומית של מלזיה, עוברת ימים איומים: בתוך חצי שנה 537 בני אדם איבדו את חייהם בטיסות של חברת התעופה הוותיקה, שהייתה אלמונית יחסית בישראל עד להתפתחויות של המטוס שנעלם והמטוס שהופל , האם יש לחברה סיכוי להשתקם או שבסופו של דבר היא תיסגר?
על פי ניסיון העבר, המצב לא מעודד. אסון לוקרבי ב-1988 תפס את פאן אמריקן, מי שהייתה פחות או יותר חברת התעופה הלאומית של ארה"ב, בעיצומו של הקרב על הישרדותה בגלל הדה-רגולציה שפגעה במונופולים שלה ובהיעדר תשתית מספקת לטיסות פנים. האסון של לוקרבי, בו נראה שוב ושוב הלוגו של פאן אם על ההריסות בסקוטלנד בסופו של דבר היה המסמר האחרון בארונה, והיא קרסה 3 שנים לאחר מכן. התרסקות טיסה 800 של TWA ב-1996 תפסה את החברה במצב טוב יותר, אבל ההתעסקות של התקשורת בארה"ב באסון שוב ושוב, וגם הפניית הזרקור לצי המטוסים הזקן של TWA פגעו קשות במוניטין שלה, והיא קרסה ב-2001. גם כאן, קשה לומר שהאסון הוביל לקריסתה אבל הוא פגע בחברה ובסופו של דבר היה משנה המציאות שהוביל לסופה של החברה הוותיקה. אבל, כמובן, שאין שום כללי אצבע. KLM, אייר פראנס, JAL, אמריקן אירליינס וקוריאן אייר עברו כולם אסונות מחרידים אבל הן התאוששו וכל החברות הללו קיימות עד היום. הבעיה היא שכאן מדובר באסון כפול, בתוך פרק זמן קצר, ובשני אסונות שקיבלו סיקור תקשורתי נרחב לאורך זמן רב אחרי שהתרחשו. מלזיה אירליינס חברה ממלכתית, והממשלה המלזית יכולה להזרים לה כסף כדי להשאיר אותה באוויר. כפי שזה נראה כרגע, למלזים עצמם יש אמון בחברה שלהם אבל התיירים מהמערב כנראה שלא יעלו על מטוסיה בקרוב, במיוחד בהתחשב באלטרנטיבות הרבות במזרח אסיה. האם הפתרון כאן יהיה מיתוג מחדש שיטשטש את הזהות הקודמת של החברה?
עדיין לא ברור, אבל סימן השאלה מאחורי קיומה של מלזיה אירליינס גדול כעת מתמיד.