איש השנה של קבוצת פספורט לשנת תשע״ח - ישראל כ״ץ, שר התיירות

בחולצת טי שחורה של הוגו בוס, ההולמת את גזרתו החדשה, ישראל כ"ץ, שר התחבורה בעשור האחרון, בהחלט משדר "אני הביג בוס של שמיי ישראל". כ"ץ, החתום על רפורמת השמיים הפתוחים שהובילה למהפכה צרכנית שהובילה לצלילה במחירי הטיסות לחו"ל - הוא איש השנה של פספורט לשנת תשע"ח.

"יש אדם אחד שפתח את השמיים וזה אני. בחירתי לאיש השנה, משמעותה שענף התיירות הבין את מה שאני עושה", אומר כ"ץ בראיון לרגל בחירתו. על פי נתוני משרד התחבורה, מאז יישום הסכם השמיים הפתוחים (שנחתם עם האיחוד האירופי בשנת 2013), חל גידול שנתי של 11% בממוצע בתנועת הנוסעים והמטוסים בנתב"ג, למעלה מ-140 חברות תעופה ממריאות ונוחתות בנתב"ג, טרמינל 1 מציג גידול של 700%, ונפח פעילותן של חברות הלואו קוסט צומח במאות אחוזים.

כשהחלטת ללכת עד הסוף עם הסכם השמיים הפתוחים, האם זאת התמונה שראית בדמיונך: חברות לואו קוסט משתלטות על נתב"ג וכמיליון ישראלים טסים מדי חודש ביולי-אוגוסט?

"ממש כך. לקחתי את הבסיס של המשא ומתן שהתנהל במשך שנים, שלא הייתה כוונה לקדם ולסיים אותו. בחנתי את זה וזה מודל לתחרות המשוכללת וההוגנת שראיתי. הגענו לנקודות שבהן היה ברור לי שהתחרות תפתח את השמיים להרבה חברות וגם תאפשר לחברות הישראליות לעמוד בתחרות הזו, וכך בדיוק קרה. השמיים נפתחו ו-140 חברות מכל העולם הגיעו. אל על, ישראייר וארקיע התארגנו בהתאם והן נמצאות היום במצב טוב יותר ממה שהיו קודם לכן. אני חושב שהרפורמה הזו אחת המוצלחות ביותר מסוגה בעולם כולו, לא רק מבין הרפורמות בישראל. הרפורמה הזו היא גם שעה להוריד את המחירים ולהגדיל את היקף הטסים, וגם שעה לאפשר לכל החברות המקומיות להתחרות בצורה הוגנת". אתה לא חושש שאחת משלוש החברות הישראליות תקרוס בסופו של דבר? "כל החששות האלה היו אז ועברו בתוך שנה. עברו 5 שנים ואף אחת לא קרסה, אלא הפעילות של כולן התרחבה. הכול תלוי בחברות. הן בקלות יכולות להמשיך ולהוביל. עדיין רוב הטסים מנתב"ג, טסים בחברות ישראליות. פתחתי את השמיים לכל אזרחי ישראל, כדי שיוכלו לטוס לכל מקום. זה גם כלכלי וחברתי, והתיירים באים בקצב גובר. שר התיירות עושה פעילות".

החברות הישראליות מתלוננות שהתחרות שיצרו השמיים הפתוחים פוגעת בהן ושאולי הן לא יעמדו בה בסופו של דבר

"התחרות שאני הובלתי בשמיים הפתוחים היא תחרות הוגנת לחלוטין. המושג שמיים פתוחים פופולרי מאוד במדינת ישראל, הוא אחד המושגים הפופולריים ביותר בציבור. הוא בהתחלה נתקל ברתיעה ובחשש מצד עובדי חברות התעופה, אבל אני שמח שכבר לפני לא מעט זמן, שהובלתי כנס של אל על, הם מחאו כפיים כשאמרתי שמיים פתוחים. הם קלטו עובדים חדשים במקום לפטר, רכשו מטוסים חדשים, דבר שלא היה קודם לכן. ישראייר וארקיע אומרים לי כל הזמן: 'אתה צדקת ואנחנו טעינו'. השמיים הפתוחים נתנו להם אפשרות להגדיל את היקף הפעילות וזה בדיוק המודל שאני ראיתי. המדינה נהנית, אזרחי ישראל נהנים וגם החברות עצמן, קיבלו את האפשרות. בנינו כאן מודל. היה באמצע את הנושא של השביתות באל על, שהרחיקו נוסעים מאל על. אבל הנאמנות של האזרח הישראלי כלפי החברות היא דבר חשוב ואוצר. הייתה תקופה שהיו להם שביתות וביטולים, אבל אני חושב שהחברות משתלבות.

החברות הישראליות טוענות שמענק של 750 אלף יורו והקלות נוספות של המדינה לכל חברת תעופה חדשה שמגיעה לישראל, יוצרים תחרות לא הוגנת

"אני לא שותף לסבסוד הדברים. אני הבהרתי בזמנו לשר התיירות שאני לא מאמין בסבסוד, אני מאמין בתחרות שהיא עושה את שאר הדברים. יש לו את הכלים שלו. באילת זה משהו אחר, בהחלט לגיטימי לסבסד שם. אני לא רואה צורך לסבסד בנתב"ג, הרי הביקוש הוא הכי גבוה. בשעות השיא, רשות שדות התעופה לא תמיד יודעת לתת את השדות המתאימים והביקוש הולך וגדל, אז אני מאמין בתחרות".

אז החברות הישראליות צודקות שהן נגד הסבסוד הזה?

"הסבסוד יוצר ממד לא הוגן מבחינה מסוימת. הדבר היחיד שהייתי שותף לו עם ראש הממשלה הוא פתיחת השמיים מעל סעודיה. האתגר המדיני, הבונוס המדיני והחשיבות המדינית הייתה גדולה, כך שכמובן לא היינו יכולים להיות שלא שותפים בדבר הזה. בהחלט אני רואה כאן אתגר לאפשר לעוד חברת וגם לחברות ישראליות לטוס מעל השמיים של סעודיה ומדינות נוספות. זו בהחלט משימה שאני מאמין שתיושם בסופו של דבר. בכל שאר הדברים התחרות היא הוגנת, נקייה, מלאה ולא מסובסדת, ומאפשרת לחברות הישראליות. עובדה שעדיין רוב הטסים מישראל עדיין עושים את זה דרך חברות ישראליות, אבל יכולים גם דרך חברות אחרות".

מה אתה חושב על החלטת אל על לסגור את המותג up?

"אני מבין בעקרונות ולא בפרטי פרטים. כשאל על היו במתח לפני פתיחת השמיים הפתוחים ואחרי זה, אני כמובן עמדתי על שלי. והייתי בטוח שאני הולך בכיוון נכון. כשהם פתחו את המותג 'UP' ממש בירכתי אותם ואמרתי: 'אתם עושים בדיוק את מה שצריך ומשתלבים בתחרות הזו'. זה הביא הרבבה מאוד נוסעים. באיך הם התאימו לפי מושבים וטיסות, אני לא כל כך בקיא".

הם חשבו שיאשרו להם את המיזוג עם ישראייר ולא אישרו

"בעיקרון זה כבר עניין של ממונים על עניינים מהסוג הזה. בכל פעם מחדש שמנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, פוגש אותי, הוא אומר לי: 'אתה צדקת ואנחנו טעינו. כל הכבוד לך'. חברת ישראייר, שהייתה על סף הפלטות מהמערכת זו חברה שמרוויחה ומצליחה, וקלטה הרבה עובדים. אני חושב שהשיקולים כאן הם שיקולים שונים. אל על הוא מותג מאוד חזק, שיש בו צוותי אוויר ועובדים ברמה מאוד גבוהה מבחינת היכולות שלהם. הם רק צריכים להבין שיש להם נכס, הם מקבלים כיסוי של אבטחה ב-100% ולא רק אבטחה אישית, אלא הגנה על המטוסים עצמם שגם כן תמומן על ידי המדינה. אני ממש עומד על זה שהמדינה תיתן את מה שהיא התחייבה. אני חושב שהחברה עשתה הרבה בכיוון הזה, עובדה שהיא חברה טובה. היא יכולה למנף את זה להרבה יותר. אולי היא תרד בהתחלה קצת באחוזים, אבל תגדל בהיקף הטסים. עד היום לא הייתה שנה אחת שלא היה גידול בעבר בחברות הישראליות".

היא לא תתמוטט? "מצבה לפני השמיים הפתוחים היה חמור בהרבה מאשר היום. אני אומר את זה לאור עבודות ואני בדקתי את זה הרי קודם בכל מה שקשור למהלך".

"אני עושה היום במדינה את מה שלא עשו 100 שנה, לא 70 שנה"

אומרים עליך שאתה מעודד את הישראלים לצאת החוצה במקום תיירות פנים

"אנחנו נותנים את התנאים הטובים ביותר לישראלים. בפריז, למשל, באוגוסט כל הצרפתים יוצאים לחופשה והתיירים באים לפריז. כל המערכת והתשתית הזו, ממוכרי הנעליים והספרים, ועד בעלי המסעדות ומקומות הבילוי, התיירות ושאר הדברים צריכים לסגל את עצמם לשירות תיירותי. השיווק בחו"ל חייב להיות גם עם הפנים לתייר ולכל סוגי התיירות. החזון האמתי הוא שבשני חודשי הקיץ הישראלים יטוסו לחו"ל והתיירים יבואו לישראל. יש פה תשתית בלתי רגילה והמון מקומות שיש להם את המאפיינים. צריך לעשות תכנית לאומית להגברת ולקליטת התיירות. סביב הדבר הזה אפשר לבנות דבר מאוד גדול עם הרבה מאוד הכנסות ודברים. התפקיד שלי הוא לאפשר לישראלים לטוס ולתיירים להגיע".

אבל התשתיות אצלנו היום לא מספיק טובות "עכשיו יש מגמה לנסות לבנות מלונות חדשים באילת, אחרי קיפאון של למעלה מ-15 שנים שלא נבנה אף מלון. אני יודע ששר התיירות משקיע מאמץ רב גם בכל המודלים של מלונות ודירות. יש לו תקציבים. אמרתי לו מניסיוני לבנות תכנית חמש-שנתית עם יעדים, כאשר הרף צריך לחצות את ה-10 מיליון התיירים".

זה נראה שטיסה לאילת תיקח הרבה יותר זמן, יש עומס בנתב"ג "כשאני נכנסתי לתפקידי, טיסה לאילת הייתה כמעט שעה. לא היו טיסות במטוסי סילון. כשעברו לטיסות מנתב"ג, נכנסו מטוסי סילון שמגיעים ל-35 דקות. כשאל על נכנסה, אז עברו למטוסי סילון וגם חלק מהחברות האחרות הצטיידו במטוסי סילון. הן טסו מנתב"ג למעט אותו אמבראר משדה דב. התחרות הזו גרמה לטיסה מנתב"ג להיות 35 דקות במקום 55 דקות. אם הכניסה והיציאה לטיסות הפנים תהיה מסודרת בטרמינל 1, זו תהיה טיסה סבירה. אני הייתי שמח ששדה דב יישאר, אבל למשל אלו שטסים לטיפול בבתי חולים מאילת - יש המון בתי חולים מצוינים באזור נתב"ג. מה שביקשתי בדיון הוא שאם זה יהיה ככה, אז שיאפשרו לאילתים שבאים וצריכים טיפול, שיעשו את זה בבתי חולים קרובים. לא כל אחד צריך להגיע לתוך תל אביב, כדי לקבל את השירות שהוא רוצה. תל אביב זה מקום חשוב, אבל גוש דן הוא כבר לא תל אביב. אני שמח ששדה התעופה בהרצליה יישאר, הוא עבר דרך ארוכה. אני אהיה שמח אם שדה דב יישאר, אבל אני חייב להיות ערוך גם לאפשרויות האחרות".

מה עמדתך לגבי שדה דב? אנחנו רואים במספרים שישראלים מעדיפים לטוס לאילת משדה דב על פני נתב"ג ואילת טוענת שסגירת השדה תהיה מכה לעיר

"אני שר התחבורה, אני בעד שדות תעופה, אני לא בעד סגירת שדות תעופה. כמה שדות תעופה שאפשר לפתוח ולקיים - אני בעד. אפילו עכשיו החלטתי להשלים ולהקים את המנחת במצפה רמון, מנחת למטוסים של עד 100 נוסעים גם כן. בעניין של שדה דב נתקלתי מלכתחילה שבאו אליי עם העניין המשפטי. לפני שנכנסתי, לפני למעלה מתשע שנים, היה כבר פסק של בית משפט בין משרד הביטחון לבעלי הקרקעות, שקבע שצריך לפנות את השדה בזמן סביר. כשהקמתי ועדה בראשות יעקב גנות, שאז היה מנכ"ל משרד התחבורה, באו נציגי הפרקליטות והם דרשו זמן סביר, ובסוף זה הגיע ל-2019. אמרתי כל הזמן שבינתיים לקחנו מחויבות יחד עם משרד האוצר אם צריך לפנות. הם נתנו למעלה מ-200 מיליון שקלים לרשת, כדי לשדרג את נתב"ג ולהכין אותו לקראת הטיסות המסחריות משדה דב. זה היה מאוד חמור אם היו סוגרים ולא היו ערוכים לדבר הזה, ולכן נוצרה מחויבות. משרד התחבורה הולך בהתאם למדיניות משרד האוצר בגלל אותה המחויבות".

רון חולדאי ראש עיריית ת"א וראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, אומרים שזה אסון שאפשר לפתור

"הנושא נמצא באחריות ראש הממשלה. אני מלכתחילה, כשהקמתי אתה אותה הועדה עם אותן המסקנות, החלטנו להעביר את זה למנכ"ל ראש הממשלה, מאחר שזה נושא בעל ראייה לאומית ולא רק תעופה. משרד ראש הממשלה הוא אחראי על הדבר הזה והיה דיון ממש לפני מספר ימים, ששם הופיעו גם חולדאי וראש עיריית אילת, שדיברו בצורה מאוד רשימה ומנומקת. בסופו של דבר, ישבו שם כל הגורמים ויתברר שאין מנוס מללכת למהלך הזה ולכן, הם המשיכו באותו המתווה של הפינוי. אני צריך להיות ערוך לקלוט את אותן הטיסות במידה, לדאוג שההגעה לנתב"ג של טיסות הפנים תהיה קצרה ככל שאפשר ושהטיפול יהיה מהיר. כמו שאת שדה התעופה רמון אנחנו הנגשנו ומנגישים גם כן לעיר אילת".

ביטלת עכשיו את האגרות למי שינחת בשדה בחיפה וברמון. החברות הישראליות טוענות שהבטחת כבר לפני שנה ושזה לא הוגן שבדיעבד הן חישבו את הטיסות שלהן לפי הביטול

"אני עושה היום במדינה את מה שלא עשו 100 שנה, לא 70 שנה. זה שלא הייתה כאן מדינה, זה לא אומר שלא היו כאן גורמים שניהלו את העניינים. אם הקימו תחנות רכבת באירופה ובארה"ב למעלה מ-100 שנה, ובנו תשתיות בתחום התעופה - אני עושה היום תוך כדי את כל הדברים. טוב שהבטחתי וטוב שהצלחתי לממש את הדבר הזה, אחרי שעברנו את משרד האוצר ואת ועדת הכנסת. ברגע שזה קורה זה שלוש שנים, אז לא הבנתי מה הטענה. שיתארגנו עכשיו לטוס מחיפה וברמון".

השדה בחיפה ישודרג?

"מהרגע הראשון בדקתי שני דברים. בחנתי אפשרות להמשיך את המסלול לתוך הים כמו שיש בעולם. בדקתי את זה פעמיים עם גורמי המקצוע והמסקנה הייתה שהבעיה היא לא הנושא של בניית הנמלים או הזזת מפעלים, אלא שרכסי הכרמל לא מאפשרים לבנות מסלול שישמש כשדה תעופה בינלאומי למטוסים גדולים. לכן, עברתי לאלטרנטיבות האחרות בסופו של דבר. מאחר שלא התאפשר להפוך אותו לשדה בינלאומי, את אותם 312 מטרים שאפשר להאריך מבלי לפגוע, הנחיתי מלכתחילה להאריך. אבל עיריית חיפה התנגדה. לפני כשנה, קיימתי ישיבה במועצת העיר חיפה ושם הסברתי שוב לראש העיר, ואז הוא השתכנע. היינו יחד גם בטיסה הראשונה. הארכת המסלול לא תשנה את סוג המטוסים שיכולים לנחות, אבל במקום שהמטוס הזה יוכל לאסוף 50 או 80 נוסעים, הוא יוכל 120 ו-130, ואז כל השיקול המסחרי ישתנה. הוא יגיע לאותם המקומות באירופה הקרובה, אבל עם יותר נוסעים. גם בברכתו של ראש העיר מקדמים תכנונים ורשות שדות התעופה תאריך את המסלול הזה, ויהיה אפשר להגיע למקומות קצת יותר רחוקים עם יותר נוסעים".

מה עם שדה בתוך הים בתל אביב במקום שדה דב? זו פנטזיה?

"להקים שדה בים במקום שדה דב אלו שטויות. להקים אי בים זה בערך 5מיליארד דולר, אבל להקים שדה בינלאומי עם 3,600 מטר כמו שהקמנו ברמון, רשות שדות התעופה מקימה ב-11.7 מיליארד שקל. אותו הדבר אם זה יהיה ברמת דוד או בנבטים, איפה שיחליטו. בוודאי שלהקים אי ב-5 מיליארד דולר זה לא יהיה במקום שדה דב. אי בים יהיה כאן. יש הליך במשרד התחבורה שיגיע לבחירת חברה לקיום הליך התכנון. נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים להקמת התכנון. אבל שדה תעופה בתוך הים יעבוד הכי מוקדם בעוד 15 שנים. רק הנושא האקולוגי במדינה כמו ישראל ייקח הרבה מאוד זמן ואחר-כך שאר הדברים. בדקנו עם חברות בינלאומיות ויש התכנות להקים כאן, זה לא עמוק מדי. זה לא במקום שדה דב, אלא יהיה בטווח כזה שנתב"ג יגיע ל-30 מיליון, השדה המשלים יוכל לסחוב עוד 5-7 מיליון ושדה התעופה רמון גם ייקח כמה מיליונים, יצטרכו עוד שדה כמו נתב"ג כדי לאפשר לכל האוכלוסייה שתהיה כאן בתוך מדינת ישראל להשתמש בשדה תעופה בתוך הים. ואז, יהיה אפשר לשאול איזה עוד דברים עושים על האי שלא פוגעים בערך התעופה ומעלים את הערך הפיננסי של הדבר הזה. שדה התעופה בהרצליה ממשיך כרגע להתקיים".

"הזזתי את כל המדינה, אבל בזה לא הצלחתי"

מה עמדתך בכל נושא האבטחה? אנחנו שומעים תלונות. משרד החוץ טוען שאין זה מתפקידו. לא הגיע הזמן להוציא את זה מידי אל על, לעשות סדר ולהפריט את כל הסיפור הזה

"אחת היוזמות היחידות שלא הצלחתי בהן ואני עוד מעט כבר 10 שנים בתפקיד, הוא הנושא של הקמת רשות לאומית לאבטחת תעופה. בדקתי והגעתי למסקנה שזה דבר נדרש. ניסיתי להוביל את זה. אל על רצתה בזה, השב"כ מאוד רצה בזה, אבל משרד האוצר לא רצה לאפשר את זה. מאז הפרטת אל על, שירות האבטחה הממלכתי נשאר בתוך אל על. למשרד האוצר זה מאוד נוח, הם לא רוצים אותם כעובדי מדינה. יש להם חברה פרטית שתטפל בזה. לשב"כ יש את הקריטריונים שלו. גם עכשיו צריך את הסכמת משרד האוצר כדי להקים דבר כזה. בינתיים, זה חונה באל על, יש לזה מגבלות ויתרונות, כי היא צריכה לאבטח גם חברות אחרות. בכל פעם כשיש בעיה, אני מתייצב לעזור, כדי לפתוח אותה ולדאוג לכך שהאבטחה תהיה וודאית. אני חייב לומר שחייבים לפתור את הבעיות עם משרד החוץ, הוא גם צריך לשאת באחריות ולא להתנער. העיקרון שקבענו בשמיים הפתוחים שישראל מממנת את האבטחה, הוא שהנושא הזה לא יהיה מגבלה בפעילות החברות הישראליות. אני יכול להגיד שאנחנו עומדים בו. גם משרד האוצר פתח את הברז מהבחינה הזו ואין מגבלה תקציבית לחברות הישראליות בנושא האבטחה".

יש את לוח החורף והוא לא מאושר עכשיו

"הכנסת מחוקקת חוקים. בדברים שתלויים בנו, האבטחה ניתנת לכל יעד חדש, לאחר שאנו מוודאים שהשדה עומד בקריטריונים של אבטחה. אני עומד על זה שיעוברו אמצעי האבטחה, על מנת שהחברות הישראליות יוכלו. הפעילות שלהן גם הולכת וגדלה. זה אומנם גם מחייב אותן להודיע מבעוד מועד ולעשות דברים. חלק מהתקלות היו, כי לא הודיעו מבעוד מועד".

תנסה שוב להפריט את זה מאל על?

"המפתח הוא אצל משרד האוצר, זה תלוי בו".

כשאתה רוצה דברים, אתה מזיז

"הזזתי את כל המדינה, אבל בדבר הזה לא הצלחתי להקים רשות לאומית לאבטחה. אני חושב שזה היה דבר נכון. יש לו הרבה מאוד היבטים, גם ברמת האבטחה וגם בשאר הדברים. אבל כל עוד אין החלטה כזו, אין טעם להוציא את זה מאל על".

תוך כמה זמן אתה מעריך שגם חברות ישראליות יוכלו לטוס מעל שמי סעודיה?

"אני מקדם את זה, אני לא יכול לקצוב זמן. אלו תהליכים. המדינה הערבית החזקה ביותר מבחינה כלכלית, סעודיה, תאפשר למטוסים לטוס באופן ישיר מעל שטחה, לנחות ולהמריא במדינת ישראל. אנחנו בתהליך, אני גם עושה חיבור יבשתי. בתהליך הזה אין לי ספק שגם החברות הישראליות ימצאו את הדרך לחכירה רטובה, או באופן אחר. אני פועל בעניין הזה גם כשר התחבורה, גם כשר המודיעין וחבר קבינט".

צילומים: רונן מחלב, חן גלילי