פאשלה בטוסקנה

דאריו צ'קיני ידוע בכל איטליה כמומחה מספר 1 לבשר בכלל ולסטייקים הידועים של טוסקנה ה"ביסטקה פיורנטינה" בפרט. לדאריו יש בעיירה פנזאנו שבמחוז קיאנטי, קצבייה שמעליה נמצאת המסעדה שלו, אופיצ'ינה דלה ביסטקה, שזוכה לשבחים רבים. הארוחה אצל דאריו כוללת כמה מנות מעולות, כאשר גולת הכותרת היא הביסטקה פיורנטינה (הסטייק הפלורנטיני של פירנצה), כשהוא צלוי על גחלים ומשקלו מעל לקילוגרם. ממש לא לצמחונים. בשל הביקוש הרב, רצוי להזמין מקומות כמה חודשים מראש. עמדתי לצאת עם קבוצה לטיול בטוסקנה ולכן, חודשיים לפני מועד הטיול, הזמנתי דרך האינטרנט מקומות לקבוצה. טסתי עם הקבוצה לטוסקנה וכשהגיע יום הארוחה אצל דאריו, הדגשתי לכל המטיילים שלא לאכול הרבה, כדי שיהיו מוכנים לקראת הארוחה הדשנה שמצפה לנו בערב. וכך היה. חברי הקבוצה השתדלו שלא לאכול כרגיל ובשעת ערב, עשינו דרכנו למסעדה המפורסמת. במהלך הנסיעה למסעדה, סיפרתי לנוסעים על התפריט והמלצתי שלא להתפתות למנות הראשונות. "אל תדאג", גיחך אחד הנוסעים, "כל היום הזהרת אותנו שלא לאכול ועכשיו אנחנו כל כך רעבים עד שכל אחד יכול לאכול פרה שלמה". הגענו למסעדה. מגרש החנייה, שהייתי בטוח שיהיה מלא עד אפס מקום, היה ריק. זה נראה לי קצת מוזר. הנוסעים החלו לרדת מהאוטובוס ואני מיהרתי למסעדה כדי להודיע על הגעתנו וכדי לברר היכן מושיבים אותנו. נכנסתי למסעדה. היא הייתה ריקה לחלוטין. לחרדתי ראיתי שגריל הפחמים הענק לא דולק וחלק מהכיסאות היו מונחים על השולחנות. לא הבנתי מה קורה. שמעתי קולות מהמטבח ורצתי לשם. במטבח מצאתי 2 גברים שעמדו ושוחחו. "סליחה", פניתי אליהם, "מתי פותחים את המסעדה?". השניים הסתכלו עלי בתמיהה: "המסעדה סגורה היום", השיב אחד מהם. "סגורה?", שאלתי בחצי צעקה. "כן, אנחנו מסיימים שיפוצים ומחר פותחים שוב", הייתה התשובה, "ומי אתה?". "אני פה עם קבוצה, הזמנתי כמה חודשים מראש ארוחת ערב לעכשיו", השבתי בייאוש. "הזמנת להיום? איך זה יכול להיות? אני בטוח שלא אישרנו שום הזמנה לתקופת השיפוץ". זיהיתי שהדובר הוא דאריו בכבודו ובעצמו. הנוסעים החלו להגיע ונעמדו בפתח המטבח. הם הבינו שיש בעיה. שלפתי את הסלולרי שלי והראיתי לדאריו את התכתובת שניהלתי עם קלאודיה, מנהלת ההזמנות של המסעדה, שאישרה שההזמנה שלי לארוחה נרשמה והתקבלה. דאריו לקח את הטלפון לידיו וקרא את התכתובת. "אהה", הוא המהם, "מיסטר קוזניץ, שים לב, הזמנת באמת ארוחה לקבוצה, שאותה קיבלנו ואישרנו, אבל ההזמנה שלך היא לעוד שנה ולא להיום". המום, לקחתי מידיו את הטלפון והבטתי שוב בהזמנה. דאריו צדק, בטעות רשמתי את המועד המבוקש לארוחה, לשנת 2016 במקום 2015. איזו טעות. דאריו שהבין שאני נמצא במצוקה, התקשר לפיצרייה קרובה, דיבר עם הבעלים וסידר שיקבלו מיד את הקבוצה לארוחה. הודיתי לו וסיכמנו שלמחרת אביא את הקבוצה לארוחה. התנצלתי בפני הנוסעים, הסברתי להם שטעיתי ולכן אני מזמין את כולם, על חשבוני, לארוחה בפיצרייה. הפיצות היו מעולות, היין זרם כמים ובסוף הארוחה הנוסעים סירבו שאשלם על הארוחה. התעקשתי לשלם לפחות על היין. גם למחרת בערב, הארוחה אצל דאריו הייתה נפלאה. זה היה לפני כשנה. בתחילת מאי השנה, הייתי אמור לצאת עם קבוצה נוספת לטוסקנה, לטיול שכולל מקומות מיוחדים, אוכל טוב וסיפורים מעניינים. 3 חודשים לפני מועד הטיול, הזמנתי שוב, באינטרנט, מקומות אצל דאריו. הפעם בדקתי היטב, שאני לא טועה בתאריך. כעבור יומיים צלצל הטלפון. "חיים מה שלומך?", זו הייתה קלאודיה, מנהלת ההזמנות של המסעדה. "הכל בסדר – touto bene - מה קרה? יש בעיה עם ההזמנה?", שאלתי. "לא, אני רק רוצה לוודא אתך את התאריך של ההזמנה. שלא תהיה שוב טעות", השיבה. צחקתי ואמרתי באיטלקית: "La madre degli stopido sempre incinta" (האמא של הטיפשים כל הזמן בהריון). קלאודיה הגיבה בצחוק משלה, "לא, לא נכון – אצלנו באיטליה נהוג לומר על מקרה כזה "erarre e' umano" (לטעות זה אנושי), כי רק טיפש חוזר על אותה הטעות שוב ושוב – ואתה לא טיפש". חשוב לדעת שיש בעיה רצינית לאוכלים אצל דאריו. אחרי 5-6 ימים נהיים שוב רעבים. הכותב הוא מדריך טיולים בחו"ל, תושב קיבוץ זיקים, בעל פינה קבועה בגל"צ בתכנית של שמעון פרנס, מנחה אירועים ומופיע עם סיפוריו באירועים שונים.