לשכת מארגני התיירות הנכנסת מציגה: בחזרה לעתיד 4

במלון יהודה שבירושלים התקיים בשבוע שעבר ניסוי במדע בדיוני: כיצד תראה התיירות הנכנסת לישראל בשנת 2025? רמז: על תרומתה ופועלה לכלכלה, לביטחון, לסביבה ולחברה - יוענק לה פרס ישראל. יוסי פתאל, מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, המוח מאחורי הניסוי, סבור שהבדיוני של היום הוא לחלוטין המציאות של המחר. "התכנסנו כאן היום כדי לחשוב בגדול", אמר לעשרות חברי הלשכה שלא התעצלו, הניעו את הרכב ועלו לבירה ליום שכולו סיעור מוחות על עתידה של התיירות הנכנסת לישראל. "תחשבו בגדול ותנסו להיות לא הגיוניים במידה מסוימת. שחררו את ההיגיון ואת הטלפונים ותרשו לעצמכם לדבר שטויות. אתם פה היום לחשוב בלי קופסה, ולא מחוץ לקופסה. עם כל כך הרבה שכל, לא יכול להיות שלא נקבל הרבה תובנות". והחברים שנענו לקריאה, שרטטו סביב שולחנות עגולים את פניה של התיירות הנכנסת לישראל - 8 שנים מהיום. אופטימיים חסרי תקנה? שוטים עם נבואה? או סתם מתחרים הוזים בהקיץ? תלוי לאיזה שולחן הטיתם את האוזן. בשולחן מימין היו שניבאו, בדומה לנשיא המנוח, שמעון פרס – מזרח תיכון חדש. שלום אזורי בעטיו גבולות מדינת ישראל נפרצו לתיירות אזורית, ומעבר לזה. ישראל הפכה לבירת התיירות של הלבנט והאגן עם 10 מיליון תיירים בשנה לעומת תקרת זכוכית של כ-3 מיליון תיירים שלא נפרצת. והממשלה שראתה כי טוב, ניידה תקציבים מביטחון פנים לתיירות. ואילו בשולחן משמאל ניבאו אוטופיה עם הרשות הפלסטינית שהובילה אף היא לשגשוג תעסוקתי ולעליית קרנו של הענף בכלל ושל המקצוע בפרט, כזה שכל אם יהודייה/פלסטינית שואפת לראות את בנה שם. כי הטובים לתיירות הנכנסת ולא רק לטיס. רעיונות בומבסטיים נוספים דיברו על יזום פרויקט 8200 שיספק לכל העוסקים במלאכה מידע ותובנות בזמן אמת. קרי, כיצד לעבוד בשוק כזה וכזה. גם סוגיית הפרסונליזציה של התייר, תפסה נפח. "אם הוצאת מהעסק שלך משהו שאין לו נגיעה אישית למי שמקבל אותו, אתה נמצא בעולם הישן", הטיף פתאל בנושא. "צריך להגיד לי משהו אישי. לא יכול להיות מבחינת תפיסה עסקית ששני אנשים יקבלו מכם את אותה הצעה. כל מה שאני מוציא בדיאלוג שלי עם הלקוחות חייב להיות פרסונלי". ועם כל התהיות וחלומות ה"בזוקה", יצאו החברים לארוחת צהריים דשנה, שמיד אחריה הגיע שלב התכל'ס. איך מיישמים הלכה למעשה את הדיון האמורפי הזה. "איך אנחנו סוגרים את הפער בין 2017 ל-2025? מה אנחנו כחברי לשכה לוקחים על עצמנו? ומה אני ברמה האישית עושה כדי ליישם את הדברים שנאמרו כאן בעסק שלי? לחשוב מה כן, ולא מה לא", אמר תני כץ, היועץ האסטרטגי שהוביל לצד פתאל את יום העיון.   מזרח תיכון חדש. חברי לשכת מארגני התיירות הנכנסת בסיעור מוחות

תמ"א 38 לתיירות ופרסונליזציה של התייר

בנק הרעיונות שנזרק לחלל האוויר הירושלמי, הפתיע גם את הנוכחים שהחלו את היום בסקפטיות. בין הרעיונות שהבליחו בחדר: החל משיפור תדמיתה של מדינת ישראל בעולם ויצירת עוגנים דוגמת פסטיבלים; עבור בעידוד חבילות נופש מוזלות כדי לחמוק מתדמית המדינה היקרה; ועד תמ"א 38 לתיירות במובן של רישות אתרי תיירות במצלמות שישדרו 24/7 את הנעשה וישרו אווירת ביטחון על תיירים פוטנציאליים. ואם לא די בכך, החברים חשבו גם על לרתום את ה"סטארט אפ ניישן" לטובת התיירות. כלומר, לעודד חממות טכנולוגיות ייעודיות לענף. וגם מקומה של קטגוריית דור ה-Y- לא נפקד מהדיון, ובצדק. מדובר בקטגוריה עם שיעורי צמיחה דרמטיים: 8% בפיפטיז של המאה הקודמת, 12% ב-2013 וצפי ל-21% ב-2050. "העולם שייך לצעירים, זאת טעות. הוא שייך לכסופי השיער עם הארנקים", חידד פתאל. סוגיה אחרת שעלתה היא הבלטת יתרונותיה של ישראל כמדינה חמת מזג. הכוונה לטמפרטורה במקרה זה ולא לטמפרמנט. איך? להדגיש בכל הקמפיינים הבינלאומיים שישראל היא מקום safe warm, accessible and. אחד החברים שהתבדח בסוגיה הציע סלוגן בראשי תיבות: was Israel. כך או כך, המסר המרכזי שיצא מיום העיון שהבלתי אפשרי – אפשרי, ושצריך להסתכל בלבן של העיניים העתידיות. "זה ענף שכל הזמן גדל ויש לו עתיד גדול, לכן כדאי להיות בו. אנחנו אוהבים את הארץ ואת העבודה שלנו. אמרנו שנחשוב בלי קופסה, וזה מה שעשינו. אני באמת מאמין שמגיע לנו פרס ישראל", סיכם פתאל. וכיצד החברים סיכמו את יום העיון? "אני מאלה שהתחילו את יום העיון הזה סקפטי, אבל עכשיו אני חושב שהוא היה מאוד פורה", אמר ליאור גלפנד, בעלי חברת ארטרא. "הסקתי מסקנות באופן אישי. כולנו למדנו - סקפטיים ולא סקפטיים - שיש פה תועלת. יש לנו מספיק נושאים משותפים, ואפשר לקבוע סמינר המשך". אורי אבורסקין, מנכ"ל שר-אל תיירות: "בתחילת היום לא הבנתי מה יוסי רוצה ממני. עכשיו כן". עוד אמר: "היום אולי יותר מתמיד, יש נושאים שהלשכה צריכה לדעת ולקדם ברמה שלא כל אחד יכול לטפל. כל הדברים עליהם דיברנו הם ברמת גוף גדול, אבל יש גם ברמת העסק. הטכנולוגיות בעוכרינו. כביכול מדובר בזוטות, אבל הזוטות האלה הורגות אותנו כל יום. למשל, פקידים שיושבים עם ערימות כמו בשנות השישים". אביב יסמן, בעלי יזראעל אנלימיטד הוסיף ואמר כי "גם אם לא תצא מהיום הזה הברקה, זה עדיין יום שמשרת אותנו לצאת מהקיבעון. אין היום פלטפורמה המאפשרת לנו לדבר אחד עם השני. אין גם קבוצת וואטסאפ. יש פה כוח אדיר ברמה של בנקים, סליקת כרטיסי אשראי וכיו"ב. כוח של קבוצת רכישה, ולמה לא להשתמש בכוח הזה של כולנו ולייצר הוזלות למשל". נועם אשד, cto: "הכי הרשים אותי זה העניין של הפרסונליזציה של התייר. אולי בגלל שהמוצרים שלי הם הכי לא, החלטתי שמחר אני חושב איך אני מטמיע מזה חתיכות שיכולות להיות ברות שינוי והטמעה". אוני עמיאל, בעלי עמיאל טורס: "חברי לשכה שלא באו לכאן היום, שירגישו שהם הפסידו".