אא

התחילו לשנן: SAF זה המושג החדש בעולם התעופה

דלק תעופה בר קיימא, ובאנגלית Sustainable Aviation Fuel – SAF, הוא התחליף לדלק הסילוני המסורתי. מה זה בדיוק? כיצד הוא משנה את עולם התעופה? ואילו אמצעים נוספים נוקט הענף כדי לצמצם את פליטת הגזים והזיהום הסביבתי?

צילום: Shutterstock צילום: Shutterstock

ענף התעופה מהווה גורם קטן יחסית בין כל הגורמים לפליטת הפחמן המזהם וגזי החממה, התורמים להתחממות כדור הארץ.

ענפי התעשייה והתחבורה היבשתית הם, כמובן, מזהמים גדולים יותר, אך ענף התעופה הוא המתפתח ביותר וצפוי לגדול בקצב משמעותי בעשורים הקרובים. עפ"י הערכות מומחים, תעשיית התעופה צפויה להגיע ליותר מ-8 מיליארד נוסעים עד שנת 2050.

נוכח העתיד הצפוי לענף, זה מכבר נבחנים אמצעים שונים לצמצם למינימום את פליטת הגזים, ואחת הדרכים המרכזיות היא החלפת דלק סילוני קונבנציונלי בדלק תעופה בר קיימא, SAF- Sustainable Aviation Fuel.

ביריד התעופה הבינלאומי, שהתקיים לאחרונה בפארנבורו באנגליה, גולת הכותרת הייתה הדרך של ענף התעופה להגיע למטרה של אפס פליטות עד שנת 2050.

כריס ריימונד, מנהל נושא הקיימות בחברת בואינג, אמר בתדריך לעיתונאים: “זהו ספקטרום שמניע חדשנות גדולה – והכל SAF שיהווה מרכיב הכרחי בסיוע לתעשייה להגיע לאפס פליטות נטו עד אמצע המאה, נדרש SAF וזה כל מה שנוכל לעשות”.

מה זה בעצם SAF ומדוע הוא כל כך חשוב?

הדלק הסילוני המסורתי הוא דלק מאובנים, הנוצר מהתאבנות של אורגניזמים בסביבה מחוסרת חמצן. דלקי המאובנים הנפוצים הם פחם, נפט וגז טבעי, המכילים כמות גדולה של פחמן.

SAF, דלק תעופה בר קיימא, דומה מאוד במבנה הכימי שלו לדלק סילוני מסורתי ממאובנים אך חומרי ההזנה שונים, וביניהם: שמן בישול, פסולת מוצקה — אריזות, נייר, טקסטיל ושאריות מזון, פסולת עץ, צמחים ואצות. ה-SAF המסורתי הוא ביסודו דלק ביולוגי, המופק בעיקר מצמחים ואצות, כשהאוריינטציה המרכזית היא, כמובן, הצבע הירוק, אך דלק התעופה החליפי הוא למעשה תערובת או תרכובת של מוצרים שונים מן החי, הצומח והדומם.

יצרניות SAF שונות מתמקדות בדלק מן הצומח, אך ה-SAF המיוצר כיום ע"י חברת Air bp, חברת אספקת הדלק הבריטית הבינלאומית, מתמקד יותר בחומרים מן החי, וביניהם שמן בישול משומש ושומן פסולת מהחי. SAF תורם להפחתה משמעותית של עד 80% בפליטת פחמן בהשוואה לדלק סילוני מסורתי שהוא מחליף, בהתאם לחומרי הזנה בני קיימא המשמשים בייצורו, לשיטת הייצור ולשרשרת האספקה לנמל התעופה. עפ"י בדיקות ומבחני ניסוי ניתן לערבב עד 50% SAF עם דלק סילוני ואף לא נדרשים שינויים בתשתית התדלוק עבור מטוס שרוצה להשתמש ב-SAF. כל מטוס המאושר לשימוש בדלק סילוני יכול להשתמש ב-SAF.

אם כן, מדוע השימוש ב-SAF עדיין נמוך מאוד?

הטיסה המסחרית הראשונה שהשתמשה בתערובת של דלק בר קיימא ודלק סילוני רגיל הופעלה על ידי KLM בשנת 2011, אך כבר ב-2008 וירג'ין אטלנטיק ואייר ניו זילנד ביצעו טיסות מבחן ראשוניות. מאז, חברות תעופה גדולות רבות השתמשו ב-SAF בטיסות מסחריות, וביניהן: לופטהנזה, קואנטס, יונייטד איירליינס ועוד. לפי IATA, יותר מ-370,000 טיסות עם SAF בתמהיל הדלק המריאו מאז 2016.

גם יצרני מטוסים ומנועים עורכים בדיקות. במארס 2022, למשל, איירבוס הטיסה מטוס A380 במשך 3 שעות, כשאחד ממנועי הרולס רויס שלו הוזן ב-SAF העשוי משמן בישול ושומני פסולת אחרים. עם זאת, התקדמות השימוש ב-SAF הואטה עקב מגפת הקורונה, והיעד של ענף התעופה להגיע ל-2% שימוש ב-SAF עד 2025 מוטל כעת בספק. ה-SAF יקר כיום יותר מדלק סילוני מאובנים מסורתי.

ככל שהטכנולוגיה תתפתח, היא תהפוך ליעילה יותר ולכן הצפי הוא שהיא תלך ותוזל עבור חברות התעופה. כיום ניתן להבחין בשימוש מוגבר ב-SAF, כאשר גם הנוסעים מכירים ומעריכים את היתרונות של הפחתת הפליטה, ואף מוכנים לשלם על התוספת בגין השימוש ב-SAF, המוטלת עליהם ע"י חברות תעופה שונות. המפתח לפריסה ולשימוש נרחב יותר ב-SAF הוא הפחתה בעלויות. בטווח הארוך תידרש השקעה בטכנולוגיות מתקדמות לעיבוד חומרי הזנה בצורה יעילה יותר ובקנה מידה גדול יותר. בטווח הקצר יש צורך בתמיכת ביניים של הממשלות ושל בעלי עניין, באמצעות תמריצים, באמצעות תמריצים כחלק ממדיניות ארוכת טווח לצמצום הפליטות ולסביבה ירוקה ובריאה יותר.

אמצעים נוספים לצמצום הזיהום הסביבתי

>> מימן כתחליף לדלק סילוני. המימן הנוזלי, או תאי דלק מימניים, נבחנים מזה שנים כתחליף אבסולוטי לדלק הסילוני, אך שימוש במימן דורש היערכות שונה, ולמרות שהתחליף עשוי להיות יעיל ולא מזהם, הוא יקר מאד וייצורו ואחסונו מורכבים. >> פיתוח מטוס היברידי. כמו במכוניות שאנחנו מכירים, קיימים כמה מיזמים ליצירת מטוסים קטנים בעלי מנוע היברידי חשמלי בשילוב מנוע מוזן בדלק, המיועדים לטיסות קצרות.

אחד המיזמים הבולטים הוא שיתוף פעולה בין 'סימנס', ענקית האלקטרוניקה, ל'רולס רויס', יצרנית המנועים. >> פיתוח מטוס חשמלי. גם הוא לצורך טיסות קצרות עקב הצורך בטעינת המצברים, כמו במכוניות. גם בתחום זה פועלים כמה יזמים ושיתופי פעילות בעיקר עם חברות לואו-קוסט. יזמית בולטת בתחום היא חברת Wright Electric המפתחת מטוס חשמלי לטיסות של עד 500 ק"מ. >> הפחתת תצרוכת הדלק.

מלבד הניסיונות להחלפת הדלק הסילוני בדלקים ידידותיים יותר לסביבה, יצרניות המטוסים, יחד עם חברות התעופה, מנסות להפחית את תצרוכת הדלק ולשפר את יעילותו, וזאת באמצעים שונים. האמצעי הבולט ביותר הוא הפחתת משקל המטוס, הן בתהליך הייצור המשתמש בחומרים קלים יותר, והן בצמצום המטען המועלה על המטוס ע"י החברה וע"י הנוסעים. כמו כן, יצרניות המטוסים משתדלות לשפר את התכונות האווירודינמיות של המטוסים, התורמות לחיסכון וייעול צריכת הדלק באמצעות התקנים ייחודיים, כגון: כנפונים (winglets) או תוכניות לשינוי מיקום המנועים. >> גם נמלי התעופה תורמים. צריך לציין גם את נמלי התעופה, שרבים מהם ברחבי העולם משתדלים להפוך לנמלים ירוקים תוך הפעלת מגוון אמצעים לצמצום הזיהום הסביבתי ופליטת גזי החממה, וזאת באמצעות הפחתת השימוש בחשמל ואימוץ אנרגיה סולארית ואף אנרגיית רוח.

הירשמו למבזקי פספורטניוז

וקבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה בארץ ובעולם

תגיות: תעופהקיימות

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
הצג עוד תגובות

מאמרים נוספים

 
מחפש...
תנו לנו לייק בפייסבוק, ותישארו מעודכנים

מומלצים בשבילך: