יורשת העצר של אנטליה?

בחודש אוגוסט האחרון קרא משרד התיירות הישראלי להימנע מפעילות תיירותית בצפון קפריסין. זאת, בעקבות לחץ של קפריסין היוונית, הרואה בביקורים הללו "הכרה בישות הטורקית". במכתב ששיגר לסוכנים כתב מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי: "סוכנים הפועלים בשוק של צפון האי, פועלים בניגוד למדיניות המוצהרת של מדינת ישראל והאינטרסים שלה, וגורמים בכך נזק". אבל, קריאות לחוד ומעשים לחוד. בדיקה פשוטה במנוע החיפוש גוגל מוכיחה: קפריסין הצפונית משתרשת חזק במפת התיירות הישראלית. קשרי תעופה, אשת טורס, קווי חופשה, איילה נסיעות, השטיח המעופף, הדקה ה-90, ישראייר, ארקיע - ומי לא משווק חבילות נופש לצפון האי. לא ברור כמה ישראלים ביקרו בצפון האי אך גורמים בענף מעריכים כי ישראלים רבים, הנוחתים בלרנקה מצפינים. על פי נתוני לשכת התיירות של קפריסין היוונית, אשתקד פקדו את האי 149 אלף ישראלים – גידול של כ-20% לעומת 2015. הישראלים מהווים את שוק המקור הרביעי בגודלו בקפריסין אחרי אנגליה, רוסיה ויוון.   דילים לקפריסין הצפונית בגוגל. צילום מסך   מצד אחד, קפריסין הצפונית היא אזור שנוי במחלוקת מבחינה בינלאומית ושאין לו יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אך מצד שני מדובר בלוקיישן תיירותי המציע חופשה ים תיכונית אטרקטיבית ומבוקשת מאוד. "הביקוש לחבילות בצפון קפריסין גבוה היום משמעותית מחבילות לקפריסין היוונית: לפחות פי שניים יותר", כך אומר גיל סתיו, סמנכ"ל השיווק של ישראייר. לדבריו, ישראייר משווקת חבילה של 4 לילות במלון 5 כוכבים על בסיס חצי פנסיון בעונה זו של השנה במחיר מצחיק של החל מ-300 דולר לאדם, שהם כ-150-200 דולר פחות מחבילה מקבילה שישראייר משווקת בקפריסין היוונית. סתיו מונה ארבע סיבות עיקריות שעושות את צפון קפריסין יעד אטרקטיבי ופופולארי כל כך: מרחק טיסה קצר מישראל (כ-40 דקות מנתב"ג ועד לשדה התעופה בלרנקה); בתי מלון ברמה מאוד גבוהה; רמת מחירים נמוכה; ושפע של אטרקציות כמו קזינו ושווקים האהובים מאוד על הנופש הישראלי. דברים דומים משמיע גם דודי משה, המנהל המסחרי של הסיטונאות באשת טורס: "הפינוק של המלונות בצפון קפריסין מזכיר לישראלים את אנטליה. מלונות עם פסיליטיז ברמה מאוד גבוהה ובמחירים סבירים ונמוכים בכ-25% מאלה שבקפריסין היוונית". אשת טורס, החלה לשווק חבילות לצפון קפריסין בחורף 2016 הכוללות טיסה עם חברת טוס איירווייז (שכר) ומלון ברמת חמישה כוכבים. "נמשיך לשווק חבילות לקפריסין הצפונית במהלך כל השנה, ואף נתגבר אותן במובן זה שנציע חבילות לא רק לזוגות ולקהל חובב קזינו אלא גם למשפחות ולצעירים". הביקוש הגבוה עליו מדברים בתעשייה מסביר גם את ריבוי חברות התעופה שטסות לאי: ישראייר, ארקיע, אל על, אג'יאן, טוס איירווייז (שכר) וריינאייר שהודיעה בשלהי 2016 כי תחל לטוס מנתב"ג לפאפוס החל ממארס 2017 שבעה ימים בשבוע. "קפריסין, ולא משנה טורקית או יוונית, זה מקום קרוב ואידיאלי. מלונות טובים ואוכל טוב. לא צריך לנסוע עד תאילנד כשזה נמצא במרחק קצר כל כך ואנשים מבינים את זה ולכן הביקוש הגבוה", כך מסבירה דבי שפיגל, נציגת חברת התעופה אגי'איין את ריבוי חברות התעופה הטסות אל האי. "כל מי שעובד עם השטח הכבוש של קפריסין - טועה ומטעה" אז נכון שהמעבר בין קפריסין היוונית לזו הטורקית אינו חסום בפני תיירים, אך הקפריסאים היוונים כאמור לא אוהבים את זה. "המלונאים בצד היווני ממש לא אוהבים את זה שתיירים מישראל נוחתים בלרנקה היוונית ונופשים בצד הטורקי", אומר שחקן בולט בשוק הקפריסאי. "הם אומרים לנו את זה בכל פעם אבל לא יכולים למנוע מאתנו את הצד הזה של האי. צריך להבין שזה כמו שהמלונאים הישראלים לא אוהבים שצליינים נוחתים בנתב"ג ולנים במלונות ביריחו או ברמאללה". לואיזה ואראקלס, מנהלת לשכת התיירות של קפריסין בישראל, יוצאת חוצץ נגד כל הסיטונאים והקמעונאים המשווקים חבילות לקפריסין הטורקית אותה היא מכנה האזור הכבוש. "אני נגד זה. וכל מי שעובד עם השטח הכבוש של קפריסין שאינו מוכר על ידי אף מדינה בעולם ואין בו אף שגרירות או קונסוליה – טועה ומטעה. בתי המלון שם הם רכוש כבוש. הבעלים החוקיים שלהם הם קפריסאיים יוונים שלא יכולים להשתמש בהם כי הכובש עושה שם כבשלו". עוד לדבריה, "אם חלילה קורה שם משהו לאזרח ישראלי, אי אפשר לסייע לו. לא ממשלת יוון ולא ממשלת ישראל. זה על אחריותו". ואראקלס מאשימה לא רק את הנופש הישראלי בחוסר אחראיות אלא גם את הסיטונאים והקמעונאים הישראלים הפועלים בשוק הזה. "הם לא מבינים לאן הם שולחים אנשים ולדעתי גם לא מוסרים את המידע הנכון ללקוחותיהם. הם חושבים שזה בסדר מוסרית אבל כל חברה והשיקולים הכלכליים שלה וחבל שכך". במשרד התיירות סירבו להגיב בנושא.