אכול ושאטו: טיול קולינרי בדרום-מערב צרפת

סארלה לה קנדה

1. אצא לי השוקה: קניות בשוק הגדול תותים, פטריות כמהין, בשרים, אווזים, ברווזים והרבה מקרונים. השוק הגדול של סארלה לה קנדה או בקיצור סארלה (Sarlat), עיירה ביינמית מקסימה בעמק הדורדון המוריק, נראה כמו סצנה מסרט צרפתי ישן. עשרות דוכנים זה ליד זה, המוני קונים עם סלי קניות מקש צבעוני נוטף שיק צרפתי, תפאורה של בתים עתיקים וסאונד של פעמוני כנסייה. כיף לשוטט בין הדוכנים בכיכר העיר העתיקה ובין סמטאותיה, לטעום או סתם לשבת ולספוג אווירה בבית הקפה במרכז השוק שפועל אך ורק בימי רביעי ובשבתות. צמוד לשוק הפתוח, ישנו גם שוק מקורה קטן les Portes de Jean Nouvel, ששווה התייחסות בפני עצמו ולו בשל דלתות הענק האדירות המותקנות בכניסה אליו. סארלה לה קנדה, צרפת. צילום: 123rf 2. או לה לה: לסיים ארוחה בקינוח נטול גלוטן הכי טעים שיש. אומרים על סארלה, אותה פקדו בשנה האחרונה 2 מיליון תיירים, שהיא עיר של אוכל. אחת המסעדות לחוות בהן את הגסטרונומיות של סארלה, היא מסעדת Aux 3 Sens, של השף כריסטיאן בוריני. האוכל מצוין והשירות עוד יותר. מה בתפריט? נתח (שוק) שליו עם שום, בצל שלוט, עגבניות שרי ועלי רוקט ברוטב חמצמץ מוגשים בתוך קופסת סרדינים גדולה ואסתטית; מרק סרפדים ירקרק מוגש בכוס יין ומזכיר בטעמו פסטו; טונה אדומה צרובה ברוטב חרדל לצד סלט עלים עם אגס מבושל ביין ומעל אגרול גבינות; מנת ברווז קונפי נימוח בבישול ארוך וכמובן, פואה גרא (כבד אווז) – המאכל הלאומי של צרפת. אבל הכי כיף לסיים את הארוחה הטובה הזו בקינוח נטול גלוטן מעולה: עוגת שוקולד עשויה שקדים ואגוזים ומעל קרם מנגו נהדר. דוז פואה

בורדו

3. בייק אוף בורדו: לעשות קורס אפיית קנלה הן מככבות בכל פטיסרי בבורדו (Bordeaux), העיר הגדולה והמרכזית בחבל נובל-אקיטן שבדרום-מערב צרפת, ולגמרי מאפילות שם על המקרונים והקרואסונים. ויש אפילו חנויות ספציאליטה שמוכרות אך ורק אותן, בגדלים ובטעמים שונים. אנחנו מדברים כמובן, על ה-קנלה (canel), של בורדו –העוגיות השחומות והמסולסלות שנמכרות בכל פינה בעיר. קנלה היא לא סתם עוד עוגייה. לקנלה, הקריספית מעט מבחוץ ורכה מבפנים, יש חתיכת היסטוריה. האגדה מספרת שלפני יותר מ-500 שנה, נזירות נהגו לאסוף בחשאי את הקמח שנשפך משקים שהונחו על המזח בנמל בורדו לפני שהועמסו על הספינות. מהקמח הן אפו בתבניות קטנות ומסולסלות עוגיות לעניים המהפכה הצרפתית שמה קץ לעוגיות הנהדרות האלה עד שבתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, אופה מקומי גילה את המתכון העתיק, הוסיף לו וניל ורום, והפך את הקנלה לגאוות העיר. ומסתבר, שזה לא כזה סיפור לאפות אותן. רק צריך להצטייד בתבניות המסולסלות (נחושת או סיליקון) שנמכרות בחנויות רבות בעיר. ואם יש לכם כשעתיים פנויות, אפשר גם לעשות קורס מזורז באפיית קנלה אצל השף מייקל גודג' (Michael Gued), הנחשב לקנלהיסט רציני, ובסיומו לקבל דיפלומה של aיCanel Bordeaux. 4. שף תאכל: פיש אנד צ'יפס גרסת גורדון רמזי במלון אינטרקונטיננטל בורדו לה גראנד" בצנטרום של בורדו, ממוקמת מסעדת Le Pressoir d’Argent של השף-סלב, גורדון רמזי. אם ידכם אינה משגת ארוחת גורמה במחיר גורמה במסעדה המתהדרת בשני כוכבי מישלן – שהשף הישראלי, גלעד פלד, נמנה בעבר על הצוות שהצעיד אותה למישלניותה - בקומה אחת מתחת, במסעדה של המלון, מוגשות מספר מנות בחתימתו ובהשראתו של רמזי, כמו למשל הפיש אנד צ'יפס. תמורת 27 אירו הזמנו קיבלנו פיש אנד צ'יפס רמזי סטייל. קנאלה דה בורדו. צילום: 123rf 5. על היין: ללגום יין במוזיאון היין לאחר עשור של תכנון והקמה בהשקעה של 81 מיליון אירו, נפתח ביוני 2016 Du La Cit Vin מוזיאון היין המרשים של בורדו, במטרה לשמר את מורשת היין על פני 8 קומותיו. המבנה המרשים, שכבר הפך לאחד מסמליה המובהקים של העיר, נחשב לפלא ארכיטקטוני ומוקד עלייה לרגל לחובבי יין מכל העולם. בשנה האחרונה ביקרו בו כמיליון תיירים. במוזיאון, תערוכות קבועות ומתחלפות. אולם, גולות הכותרת של המוזיאון הן ללא ספק, חנות היינות המעוצבת בקומת הקרקע המציעה למכירה יינות מכל העולם וגם מישראל, ולמעלה קומת טעימות יין עם תקרה שכולה מחופה בבקבוקי יין והשוס, מרפסת סיבובית המספקת תצפית פנורמית מרהיבה על העיר ונהר הגארון שחוצה אותה. 20 אירו דמי כניסה, כולל טעימת יין. עמק הדורדון. 6. מזל דגים: לאכול דגים טריים למרגלות טירה אדירה במרחק כ-15 דקות נסיעה מהעיירה סארלה נמצא Beynac, אחד הכפרים היפים בעמק הדורדון (Dordongne Valley) ובצרפת כולה. בראשו, על צוק, תלויה טירת ענק מרשימה ולמרגלותיה שוכנת מסעדת La Petite Tannelle. לסעוד לאנץ' במרפסת של המסעדה הזו ביום שמשי, זה תענוג צרוף. והאוכל? עפנו על הדגים. מנת פתיחה - מרק דגים עם קרוטונים וגבינת פרמז'ן; ומנה עיקרית - "דג היום" נימוח ועסיסי. במסעדה גאים בתפריט שכל כולו מושתת על חומרי גלם טריים המגיעים מדי יום, כולל הדגים, הבשרים והירקות. והמחירים? 19.5 אירו, 25 אירו או 35 אירו לשלושה סוגי ארוחות עסקיות בצהריים, כולל קינוח וכוס יין סנט אמיליון, צרפת. צילום: 123rf

סנט אמיליון

7. המקור: לאכול את המקרון המקורית משנת 1620 אם חשבתם שעוגיית המקרון הצבעונית נולדה בפריז, נספר לכם שהעוגייה המפורסמת נולדה בכלל בעיירה האונס"קית היפיפייה, סנט אמיליון (Saint Emilion), שבחבל נובל אקטין בדרום מערב צרפת. המקרון של סנט אמיליון, לא מזכירה כהוא זה את אחותה הפריזאית, לא בטעם ולא במראה. כאן היא נראית כמו כל עוגייה שטוחה אחרת. כך או כך, בסנט אמיליון ישנן כמה וכמה מאפיות לממכר מקרונים, אבל יש רק מאפייה אחת שעושה שימוש במרשם המקורי משנת. 1620 הטעם נהדר והריח בחינם. 7 אירו לחבילה של 24 עוגיות המגיעות דבוקות לדפים שעליהם נאפו. 8. נכנס יין: אדום או לבן, זה בכלל לא משנה. העיקר לטעום את היין המקומי ואי אפשר להיות בסנט אמיליון, הקרויה על שמו של הקדוש אמיליון שמצא בה מקלט במאה השמינית, מבלי ללגום יין מקומי. והאמת, זה בכלל לא משנה היכן תחליטו לטעום את היין המקומי, באחת מחנויות היין הרבות או באחת המסעדות. בכל מקום – זה בינגו. את העיירה הקטנה עוטפים דונמים על דונמים של כרמים מטופחים להפליא עם גפנים הנחשבים לזן איכותי. אנחנו נמליץ לכם לשתות את היינות המקומיים בליווי אוכל מצוין במסעדה הנהדרת (גם השירות מצוין) Chai Pascal, ואל דאגה. בסנט אמיליון יש חנויות יין המציעות שירות שילוח (Shipping) בקבוקי יין גם לישראל, כדי שלא יישבר במזוודה.

מפרץ ארקשון, צרפת. צילום: 123rf

מפרץ ארקשון

9. אוי-סטריה: לאכול אויסטרים היישר מהים הם גדלים במפרץ ארקשון (Arcachon Bay) המתפצל מהאוקיינוס האטלנטי, ומוגשים במסעדות מקומיות על טסי קרח נוצצים. אנחנו מדברים כמובן על האויסטרים – המלכות של הצדפות. בואו נודה על האמת. לא כולם מסוגלים לאכול את הדבר הרוטט הזה, אבל אם כבר לאכול אז במסעדות במפרץ ארקשון, שם מוגשים אויסטרים טריים הישר מחוות הגידול הרבות במפרץ. כל מה שצריך זה לסחוט מעט לימון מעל ולהחליק במורד הגרון. ואם הטעם עדיין דומיננטי, במסעדת Chez Pierre מגישים לצד הלימון אופציית תיבול נוספת לאויסטרים: רוטב ויניגרט חמצץ עם בצל קצוץ. מנת פתיחה מוגשת במסעדה הזו עם 3צדפות בגודל בינוני, 4 שבלולים ו-3 שרימפסים עם הראש. אופציה אחרת לאכול ולקנות אויסטרים טריים היא בבקתות עץ הקטנות של מגדלי אויסטרים הפזורות ברחבי המפרץ. 10. קופי טיים: ללגום קפה אל מול חוות גידול אויסטרים מרחוק זה נראה כמו ירוקת צפה בין מקלות עץ שנעוצים במים, אך מקרוב אלה הן "מיטות אויסטרים", עליהן גדלות בכיף הצדפות של מפרץ ארקשון. וזה לא כזה פשוט כמו שזה נראה. לוקח 3שנים לגדל צדפה אחת למאכל. במסעדת Pinasse Cafe שבמפרץ ארקשון, כיף לשבת בטרסה רחבת הידיים של המסעדה ולצפות בחוות הגידול המתפרסות על שטח גדול במימי המפרץ. ואם הביטקוין מצוי בכיסכם, תזמינו, אחרי מנת אויסטרים כמובן, גם מנת קוויאר מבריכות הדגים הסמוכות למפרץ. מנה של 30 גרם קוויאר תעלה לכם במסעדה הזו 98 אירו שהם כ-400 שקל טבין ותקילין.