דו"ח מבקר המדינה: הממשלה לא קידמה תכנית אסטרטגית לקידום אילת והיא חשופה לסיכונים

ענף התיירות בעיר אילת הוא הענף הכלכלי המרכזי בעיר והוא מושפע, כידוע, ממגמות חברתיות, כלכליות, פוליטיות, ביטחוניות, סביבתיות, בריאותיות וטכנולוגיות. התיירות באילת מצויה זה שנים בתחרות קשה עם עקבה (ירדן) וטאבה (מצרים) השכנות וכן, עם יעדים נוספים באגן הים התיכון ובאירופה המושכים אליהם נופשים ישראלים. בהיותה עיר מוטת תיירות ללא גיוון תעסוקתי, חוסנה הכלכלי של אילת מאוים במקרה של פגיעה בענף התיירות. מקורות התעסוקה בעיר מוגבלים וענף התיירות הוא כאמור ענף התעסוקה העיקרי: כ-90% מהמשרות בעיר קשורות לענף התיירות ובענף בתי המלון לבדו, מועסקים כרבע מכלל העובדים בעיר. התוצאה היא שאילת רגישה ביותר למשברים ואירועי חירום. מבקר המדינה בדו"ח השנתי שלו בדק את פעולות הממשלה לקידום התיירות באילת והתוכניות לפיתוחה הכלכלי. כמו כן, נבחנו השלכות משבר נגיף הקורונה על ענף התיירות ועל אילת בפרט בשנת 2020. הביקורת נעשתה במשרד ראש הממשלה, במשרד התיירות, במשרד האוצר, במשרד הביטחון, בעיריית אילת, במשרד התרבות והספורט, במשרד לפיתוח הנגב והגליל, במועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בחברה הממשלתית לתיירות, בחברה הממשלתית לפיתוח חוף אילת, במשרד התחבורה ובצה"ל. בביקורת נמצא כי אמנם בשנים 2009-2017 עסקו גורמי ממשלה שונים במצבה של העיר וניסו לקדם תכנית אסטרטגית כוללת לשיפורו, אולם עיסוקם לא היה אפקטיבי: הדיונים על האמצעים שיש לנקוט והמשאבים שיש להקצות עבורם לא הושלמו. הגורמים הממשלתיים שעסקו בכך לא הצליחו להכריע לגבי חלופה שיש לקדמה והמהלכים לא הבשילו לכדי החלטות אופרטיביות ולהחלטת ממשלה בעניין. מאחר שהתוכנית האסטרטגית לקידום העיר אילת משנת 2016 לא אושרה ולא יושמה, לא נפתרו בעיות היסוד שעמן היא מתמודדת ובראשן כלכלתה ותלותה הגבוהה בענף התיירות והדבר נדחה עד ההחלטה שקיבלה הממשלה בעניין אילת בשנת 2019. עוד נאמר בדו"ח כי החלטת הממשלה מ-2019 בעניין תכנית רב-שנתית לאילת כללה בין השאר פרויקטים תיירותיים ולא-תיירותיים שעלו כבר בשנים קודמות. כמו כן, ההחלטה מורה על ביצוע פעולות התחלתיות בלבד לקידום הפרויקטים, שאין בהן לבדן כדי להביא למימושם. כשפקד את אילת משבר הקורונה, העיר נמצאה תלויה בענף אחד - תיירות. ענף רגיש ביותר למשברים מסוג זה וללא מנופים כלכליים משמעותיים נוספים שיכלה להישען עליהם בתקופה מאתגרת זו.

"החלטות שהתקבלו לפני 9 שנים בעניין הפיכתה של אילת לעיר ספורט בינלאומית טרם יושמו במלואן"

עוד על פי מבקר המדינה, 3 החלטות שקיבלה הממשלה ב-9 השנים האחרונות בעניין הפיכתה של אילת לעיר ספורט בין-לאומית, טרם יושמו במלואן בשל מחלוקות בין משרדי הממשלה על תקצוב הפרויקט, בעיות הנדסיות שהתגלו בשלב מאוחר במצב הקרקע וייקור עלויות הפרויקט. כמו כן, הקמת מרכז כנסים באילת עודנו על קו הזינוק, יותר מעשור אחרי שהחלו הדיונים לגביו ואף שהגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר הכירו בחשיבותו לעיר ובצורך לקדמו. עוד נמצא בביקורת כי משנת 2004 - שבה הוחלט כי יש לשווק למכירה את מתחם הלגונה המזרחית באילת ועד מאי 2019 - מועד פרסום השיווק של 3 המגרשים הראשונים במתחם, חלפו כ-15 שנים. הביקורת העלתה כי במשך שנים לא קודם כראוי שלב בחינת החלופות לטיפול בבעיית מי הלגונה ועל כן, גם לא התקבלה החלטה על החלופה המועדפת לטיפול בה. עוד נמצא כי ההליכים בעניין מיזם הקמת קו הרכבת לאילת בעקבות החלטות ממשלה מצויים זה עשור בשלבי הכנה או בדיקה. טרם הושלם שלב תכנון כל תוואי הרכבת לאילת וטרם ניתן תוקף לתוכנית סטטוטורית לתוואי הקמת המסילה על כל מקטעיה. בנוסף, אף שידוע זה שנים רבות לגורמים הנוגעים בדבר על הסכנות הטמונות בכביש 90, שהתרחשו בו 2,480 תאונות בשנים 2003-2020, חלקן חמורות ורוב התאונות החמורות חזיתיות ועל הצורך הניכר בשדרוגו, לא נמצא כי בוצעו בצורה מספקת פעולות ומהלכים אופרטיביים שנועדו לטפל כראוי בסכנות שאליהן חשופים הנוסעים בכביש זה. כמו כן, בסיס חיל הים תופס שטח הן בחופי אילת והן בשטח העיר ושוררת הסכמה בקרב הגורמים הרלוונטיים כי הדבר מהווה חסם להתפתחות העיר. במשך כ-15 שנים מתקיימים דיונים במסגרות שונות בעניין פינוי, מלא או חלקי, של הבסיס - אך אלו לא הבשילו לכלל מעשה ולא קידמו את פינויו או את צמצומו. בדו"ח צוין כי ועדת היגוי בראשות משרד ראש הממשלה ובהשתתפות רמ"י, משרד הביטחון ומשרד האוצר גיבשה באוקטובר 2020 הסכמות עקרוניות להתכנסות בסיס חיל הים באילת לשטח קטן יותר, דבר שיאפשר - לאחר חתימת הסכם בעניין - העצמת הפוטנציאל העירוני והתיירותי ברצועת החוף הדרומי של העיר. מבקר המדינה ציין עוד בדו"ח כי אילת נותרה חשופה לסיכונים הנובעים מתלותה ומתלות תושביה בענף עיקרי אחד - ענף התיירות. איום זה הגיע לכדי מימוש משמעותי במהלך שנת 2020 בשל התפרצות מגפת הקורונה והדבר גרם לשיעורי אבטלה גבוהים ולמשבר כלכלי קשה בעיר. מבקר המדינה ממליץ לקדם פעולות שיאפשרו את הרחבת סוגי הענפים הכלכליים שאילת נשענת עליהם, לרבות פעולות מקדמיות ולהבטיח את יישומה של התכנית הרב-שנתית שעליה החליטה הממשלה באוגוסט 2019 ואת יישום יתר הפרויקטים הקשורים באילת. לפיכך, על הגופים הממשלתיים המעורבים בנושא לפעול, כל אחד בתחומו, על מנת להביא ליישומן של התוכנית הרב-שנתית ויתר החלטות הממשלה בעניין אילת, זאת כדי לקדם את העיר אל עבר המטרות שנקבעו בהן, למנף את הפוטנציאל הטמון בה וליצור מנועי צמיחה חדשים לכלכלתה, לצד המשך חיזוק מעמדה כעיר תיירות.

אל תפספסו

ליסבון מאחורייך: הצצה לפנינה הנסתרת של פורטוגל -פורטו

הכתבה הבאה במדור

אשת טורס תחדל משימוש בביטוי "הדקה התשעים" ו/או "הדקה ה- 90"