הבולסת חוקרת: קפיצה על בטן ריקה ל-5 שווקים אקזוטיים מעבר לים
עכשיו שהכרמל, מחנה יהודה ושווקים נוספים נפתחו מחדש, מה דעתכם לצאת איתנו לסיור טעימות וירטואלי דווקא בשווקים אקזוטיים מעבר לים? בתפריט: שוק קטן בעיר הבירה הקטנה ביותר בעולם, שוק עצום במרחק כשעתיים וחצי טיסה, שוק נוטף שיק עם עוגיות בגודל פיצה משפחתית, "רולקס" אכיל במדינה שכמעט והייתה שלנו ותבלינים בכלום כסף בעיר מוסלמית. לקרוא על בטן ריקה ולתכנן גיחה עם סלים אחרי הקורונה
מוכר בשוק באי מאהה, סיישל. צילום: ספיר פרץ-זילברמן
1. פטיט שיק ושוק
השוק: Sir Selwyn Clarke Market
איפה? מאהה, סיישל
מה אסור להחמיץ? אננס מתוק בכלום כסף ותוספות שיער אפרו, שיהיה לפורים
הכל קטן שם ב-ויקטוריה, בירת מדינת האיים סיישל, המחזיקה בתואר "עיר הבירה הקטנה בעולם". כל כך פטיט שבכיכר המרכזית שלה ניצב בגאון העתק מוקטן מאוד של שעון הביג בן - הומאז' לביג בן הלונדוני ומחווה למלכת אנגליה, ויקטוריה, מהתקופה שהאנגלים שלטו כאן. גם השוק המרכזי בעיר, Sir Selwyn Clarke Market, קטנטן, אבל כזה שאפשר למצוא בו כמעט הכל: החל מפירות אקזוטיים, דגים ופירות ים טריים, תבלינים, מזכרות, דברי מאפה ומתיקה ועד בגדים ותוספות לשיער אפרו במחירים זולים. השוק המקורה, הנמצא לא הרחק מתחנת המשטרה בצנטרום של מאהה, האי המרכזי של סיישל, בו שוכנת ויקטוריה, פתוח כל ימות השבוע. בשבת השוק הומה. הזמן הטוב ביותר לביקור הוא בשעת בוקר מוקדמת, אז סוחרי דגים מציגים לראווה מגוון דגים, החל מתוכי ים ועד טונה וברקודות. אפשר אפילו למצוא שם לבבות דקל, מעדן מקומי המכונה "סלט של עשירים". למה עשירים? כי כורתים עץ דקל קוקוס שלם רק כדי לאכול את ליבו. שווקים הם תמיד לוקיישן כיפי ומעניין, ובמקרה של השוק המדובר, סובבים אותו רחובות צרים וסואנים עם אדריכלות מעניינת ומקומיים מעניינים לא פחות. שעון הבינג בן הקטן של ויקטוריה, בירת סיישל - עיר הבירה הקטנה בעולם. צילום: ספיר פרץ זילברמןסיישל
אננסים מתוקים בשפע בכלום כסף בשוק של מאהה, סיישל. צילום: ספיר פרץ זילברמן סיישל
תוספות שיער אפרו מישהו? צילום: ספיר פרץ זילברמן 2. דינמו של שוק
השוק: Dinamo Market
איפה? טביליסי, גיאורגיה
מה אסור להחמיץ? צ'ורצ'חלה, חצ'פורי ופיצ'פקעס בזיל הזול
השוק הגדול של טביליסי נמצא בסמוך לאצטדיון הכדורגל הענק (80 אלף מקומות ישיבה). המילה שוק לא מדויקת לגביו. נכון יותר להגדיר אותו כמבוך ענקי עם כמות אדירה של דוכנים מקורים וצמודים זה לזה היוצרים רצף רחובות שמרגיש כמו עיר תחתית מטורפת, ובמידה מסוימת קלסטרופובית. כובעים, בגדים, תכשיטים, נעליים, פירות וירקות, בשר ודגים, אלקטרוניקה, צעצועים, כלי בית, כלי מיטה, דוכני צ'ורצ'חלה, חצ'פורי ומה לא, תלויים או מונחים שם בשפע. והמחירים? מצחיקים מצד אחד, ומצד שני לא מביישים את אלה שבמחוזותינו כשמדובר במותגים דוגמת נייק, אדידס וכיו"ב. כדאי להקדיש לפחות יממה לשוק המטריף הזה. לשוטט בין סמטאותיו, להתפעל, לאכול ולעשות שופינג.גבינות בשוק דינמו בטביליסי
גבינות במשקל בשוק דינמו בטביליסי. צילום: ספיר פרץ זילברמן שוק דינמו בטביליסי
הרבה בריאות. סרדינים בשוק דינמו. צילום: ספיר פרץ זילברמן צ'ורצ'חלה, הממתק הלאומי
צ'ורצ'חלה, הממתק הלאומי בכל פינה. צילום: ספיר פרץ זילברמן 3. בון אפטיט
השוק: Les Halles Paul Bocuse
איפה? ליון, צרפת
מה אסור להחמיץ? עוגיות אדירות בגודל ובטעם ותבשיל רגלי צפרדע
זה נראה ומריח כמו עוד שוק אוכל מקורה אירופאי. אולם ברזולוציה חוקרת, נראה שה-Les Halles Paul Bocuse - שוק האוכל המקורה בעיר ליון שבצרפת על שמו של פול בוקיז (Paul Bocuse), אפיפיור הגסטרונומיה הליונית שהלך לעולמו בינואר 2018 - מזמן מאכלים ברי השגה אך ורק בו. כזו היא למשל Recette de Tarte aux Pralins, עוגיית ג'מבו שנראית כמו פיצה בלי גבינה ובלי תוספות רק עם רוטב אדמדם מקורמל מעל בסיס חמאתי שאי אפשר להפסיק ליישר. בעשרות דוכני האוכל (מעל 50) בשוק אפשר למצוא גם שפע של גבינות מקומיות, מאכל מקומי שנקרא "סופלה קאט פיש" ונראה כמו סוג של קובה חיוורת, מבחר נקניקי חזיר תלויים או פרוסים, מגוון פירות ים וכמובן, רגלי צפרדעים מבעבעות בסירים גדולים.טארט פרלין
וזו גרסת הטארט/קרובת המשפחה של העוגיות המקורמלות. צילום: Stéphanie Iguna שוק אוכל בליון, צרפת
ויש גם נקניקים ורגלי צפרדע בשפע. צילום: ספיר פרץ זילברמן 4. רולקס טיים
השוק: ניידים ונייחים ברחבי המדינה
איפה? אוגנדה
מה אסור להחמיץ? חגבים מטוגנים ורולקס אכיל
טיול באוגנדה לא שווה בלי גיחה לשווקים מקומיים, ויש כאלה ניידים ונייחים כמעט בכל כפר. צבעים, ריחות, קולות והמולה רבתי. בעיקר נשית. הגברים האוגנדים, מעדיפים לשרוף את הזמן ברכיבת שופוני על אופנועים המכונים "בודה בודה" (ויש המונים כאלה באוגנדה. נשים לא רוכבות) או סתם לשבת ולרכל עם חברים ב"פרלמנט" מקומי, מאשר לקחת חלק במטלות היום-יום כמו נשיאת ג'ריקנים צהובים של מים על הראש, קטיף בשדה כותנה עם תינוק על הגב וכיו"ב. מה בשווקים? הרבה פירות וירקות; בגדים יד שנייה, תרומת ארגוני צדקה; בדים אפריקאים ססגוניים מרהיבים (כ-15 שקל ל-2 מטר) ואפילו מניקור-פדיקור מאולתר. סצנת אוכל הרחוב בשווקים וברחובות אוגנדה כוללת בין היתר: חגבים מטוגנים (מחיר לפי משקל); שיפודי כבד כבש (שקל לשיפוד); בננות גמדיות ירוקות צלויות המכונות "מתוקה" (3 שקל לבננה צלויה); ומנת הדגל: "רולקס" (שקל אחד). לא מדובר בשעון היוקרה, אלא בעיוות השם roll eggs שהחל כ"מזון מהיר" סטודנטיאלי והתפשט כאש בשדה קוצים ברחבי אוגנדה. וכשמו כן הוא: בצק מטוגן (צ'אפטי) עם הרבה שמן וביצה מגולגלים עם תוספות לבחירה: בצל קצוץ, אבוקדו, עגבניות ועם או בלי בשר. ארוחה דשנה וטעימה עם פוטנציאל לצרבת שהולכת טוב עם בירה מקומית nile (5 שקל לבקבוק). ולקינוח, אננס לא מתוק מדי ומעיף במחיר מצחיק של 2 שקל לאחד ענקי. אופן הכנת אוכל הרחוב וגם זה המוגש במסעדות באוגנדה, רחוק מלהיות אסטניסטי. אבל בדיוק מסיבה זו לא נוסעים לאוגנדה לפני שמתחסנים כחודש לפני הנסיעה בטיפוס הבטן, כמו גם בטטנוס, קדחת צהובה, קרום המוח, פוליו, כדורים נגד מלריה (הרשימה משתנה מרופא מטיילים אחד למשנהו) ובתקווה גם חיסון קורונה, שיימצא במהרה בימנו אמן.אוכל רחוב באוגנדה
דוכן "רולקס" אכיל באוגנדה. צילום: ספיר פרץ זילברמן 5. גאנג'ה סטייל
השוק: Ganja Bazar
איפה? גאנג'ה, אזרבייג'ן
מה אסור להחמיץ? 100 גרם זעפרן ב-2 שקלים
גאנג'ה (Ganja) היא אולי העיר השנייה בגודלה באזרבייג'ן, אבל רחוקה שנות אור מבאקו עיר הבירה המודרנית של אזרבייג'ן. אין בה מונומנטים מנקרי עיניים ואת כל מה שתמלוגי נפט שמנוניים מאפשרים. אבל כסף, זה לא הדבר הכי חשוב בחיים. לגאנג'ה יש, לטעמי, וייב מדליק. למשל, Ganja Bazar – שוק מקורה מקסים ולא מתוייר שמציע הכל: פירות, ירקות, גבינות, תבלינים ועוד במחירים שלא להאמין. מאנט 1, ובעברית: 2 שקל, ל-100 גרם זעפרן. כזה זול. ואם אתם כבר בגאנג'ה, אז קבלו עוד דוגמה לוייב המדליק של העיר, במקרה זה, על גבול הסדיסטי. במסעדת Zirzami שברחוב Vali Khuluflu אי אפשר להיכנס בלי לומר סיסמה שמקבלים מראש במעמד ההזמנה. נוקשים בדלת ברזל. צוהר קטן נפתח כמו בסרטי פשע וראש אדם לבוש מדי חייל רוסי ממלחמת העולם השנייה מבצבץ ושואל: "מה הסיסמה?" ענינו: "מוסקבה 47". הוא: "יש לכם נשק?" אנחנו: "לא". ואז, בלי כל התראה מוקדמת, הוא שלף עלינו רובה. צרחנו. תוך כדי, ראיתי לנגד עיניי את הכותרות המביכות המבשרות על הישראלית שנהרגה באיזה חור באזרבייג'ן. מה היא חיפשה שם, לעזאזל?. השליפה המהירה, היא כמובן חלק מהגימיק של המסעדה המוזרה הזו, שכל כולה שיר הלל לצבא האדום. כל המלצרים לבושי מדים והאישה היחידה, שעבדה מאחורי הבר, במדי אחות צבאית. על הקיר תמונה של סטלין מאגרף את היטלר, על התפריט דיוקנו של לנין ובטלוויזיה סרט מלחמה שותת דם. 99.9% מהסועדים הם גברים. זאור, המדריך המקומי שלנו, אומר שככה זה עובד כאן. חבורות גברים שיוצאים בערב לאכול, להקפיץ וודקה ולעשן. ומה עם האוכל, אתם שואלים? הבולסת חוקרת קובעת: מ-צ-ו-י-ן. החל מפנקייק מטוגן במילוי בשר ואמפנדס תפוחי אדמה ועד בשר מגולגל בלאפה. והמחירים? 150 שקל ל-7 סועדים כולל אלכוהול. אמיתי. זאת לא מתיחה.אזרבייג'ן
ישן (לאדה) אל מול חדש (מרצדס) בשוק של גאנג'ה באזרבייג'ן. צילום: ספיר פרץ זילברמן
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}