טסים ירוק: זיהום האוויר בתעופה

  במחצית חודש אוגוסט השנה התרסק מטוס נורבגי שהונע באמצעות סוללות. מטוס הניסוי הדו-מושבי, שזכה לכינוי Alpha Electro G2, הוטס בידי מנכ"ל חברת Avinor, יצרנית המטוס, והוא לווה בידי שרה זוטרה בממשלת נורבגיה, שהעניקה לחברת אבינור זיכיון ליצור המטוס החשמלי. המטוס נפל לאגם במהירות של 70 קמ"ש ונוסעיו יצאו ללא פגע. הטייס צוטט בעיתונות הנורבגית באומרו: "היינו קרובים לחזור לנמל התעופה, כשהיה סימן לתקלה במנוע, ולפתע המנוע נחלש והפסיק לפעול. נאלצתי לשדר אות מצוקה וחיפשתי מקום לנחיתת חירום, אך המטוס נפל לתוך האגם". אין זה הניסיון היחידי לייצר מטוס המונע בחשמל. אך לפני חודשיים, בתחילת חודש יולי, הציגה החברה הישראלית Eviation בתערוכה האווירית של פריז, פרוטוטייפ של מטוס שיונע בחשמל. לפי הודעתה של החברה, המטוס ששמו הוא Alice יוכל לשאת 9 נוסעים למרחק של אלף קילומטרים. המטוס שמהירותו תהיה 440 קמ"ש צפוי לדבריה להיכנס לשרות ב-2022. את מנועיו מייצרות החברות סימנס ו- magniX. חברת magniX, שבסיסה הוא בסיאטל והמנכ"ל שלה הוא הישראלי לשעבר רועי גנזרסקי, שותפה גם לניסיון של חברת תעופה שבסיסה בוונקובר, Harbour Air, להסב את מנועי מטוסיה למנועים שמקור כוחם הוא חשמלי. המטוס הנורבגי שהתרסק תוכנן להגיע לטווח טיסה של 130 ק”מ (כשעת טיסה). טווח כזה מתאים לטיסות פנים במדינה שכבישיה ומסילות הברזל שלה נאלצים להתגבר על המבנה ההררי והפיורדים. אך כל המטוסים הללו - הישראלי, הנורבגי והקנדי - לא יטיסו ולו אחוז אחד מכלל נוסעי התעופה האווירית, שמנועיה מזהמים את הסביבה. הללו פולטים מגוון של גזים אולם בולט מכולם הוא דו-תחמוצת הפחמן. פליטת דו-תחמוצת הפחמן (CO2) ממנועי המטוסים תורמת לאפקט החממה של כדור הארץ והיא אחד הגורמים העיקריים לשינויי מזג האוויר בעולמנו. עם הגידול המרשים במספר הטסים, שמן הסתם נזקקים למספר גדל והולך של מטוסים, התופעה הולכת ומחמירה. למרות שהסכם שגובש בפריז ב-2016 דן בזיהום האווירי, הרי למעשה ענף התעופה אינו מוגבל בכמות דו-תחמוצת הפחמן שפולטים מנועי המטוסים. התעופה האזרחית אחראית ל-2% עד 3% מפליטת הפחמן המזהם וכאמור המספרים רק יגדלו. אם בשנת 2018 טסו 4.4 מיליארד איש בחברות המסונפות ל-IATA אזי בסוף העשור הרביעי של המילניום הנוכחי מספרם יגיע ל-8 מיליארד וב-2050 כמות הטסים תגיע ל-16 מיליארד והמספרים מדברים בעד עצמם.   התעופה האזרחית אחראית ל-2% עד 3% מפליטת הפחמן המזהם. צילום: 123rf   כך, בעוד שבענף אוניות הקרוז עוברים למנועי גז נוזלי ואף לאוניות המונעות בחשמל, כאשר כלי רכב הנעים על הכבישים זוכים למנועים היברידיים וחשמליים, מנועי המטוסים ממשיכים להיות מוזנים בדלק מייצר פחמן. אמנם, כל דור חדש של מנועים נעשה ידידותי יותר לסביבה וגם חסכוני בדלק אך השינוי צריך לדעתם של מומחים לבוא מכיוון אחר. ה-BBC דיווח שכבר עתה משתפות החברות סימנס, יצרנית המטוסים איירבוס ויצרנית המנועים רולס-רויס בבניית מנוע חשמלי שיוכל להטיס את מטוס הנוסעים BAE-146, שמיועד להמריא בעוד שנתיים. גם יצרנית המנועים פראט אנד וויטני, שהיא חלק מקונצרן יונייטד טכנולוג'יס, עסוקה בפיתוח מנוע היברידי. בואינג מעורבת בפרוייקט דומה וגם חברת הלאו-קוסט איזיג'ט משתפת פעולה עם יצרנית מנועי חשמל. אלא שבעוד שבתחום פיתוח מנועי החשמל חלה התקדמות, קצב הפיתוח בתחום הסוללות אוגרות החשמל הוא איטי ועובדה זאת ידועה זה לא מכבר גם בתחום הרכב. מנהלת הטכנולוגיה של איירבוס, גרציה ויטאדיני, אמרה ל-BBC כי טווח של מטוס נוסעים A320 המצויד בסוללות יהיה אך חמישית מהטווח של מטוס כזה המונע בדלק. סוגיית טווח הטיסה עומדת לרוע האפשרות שהחשמל יבוא במקום הדלק. 80% מן הטיסות האזרחיות הן לטווחים שמעל 1,500 ק"מ. מנועי חשמל לטווחים הללו הם רחוקי המציאות בעוד שהטיסות הבין-יבשתיות נעשות במטוסים רחבי גוף שכיום הם גם המזהמים הגדולים ביותר. הדרך לצמצום הזיהום אווירי ארוכה ולכן ארגוני איכות הסביבה דורשים להטיל מס על הדלק למטוסים ויש תמיכה רחבה בדרישתם. במקביל, ולא בלי קשר לדרישה זאת, יצאה חברת התעופה ההולנדית KLM בחודש יולי השנה בקמפיין פרסומי עם הסיסמה "Fly Responsibly" - "טוסו בתבונה" ובתרגום חופשי "חשבו פעם נוספת לפני שאתם רוכשים כרטיס טיסה". המהלך של KLM מגיב גם לתנועה החברתית Flygskam (או Flight Shame) שיוצאה נגד חברות התעופה המזהמות. בכך הציבה KLM את עצמה לכאורה לצד "הטובים" בהתאם לנוסחה האומרת ש"אם אינך יכול לנצחם – הצטרף אליהם". למרבה הצער המהלך הפרסומי לא יסייע ככל הנראה להציל את כדור הארץ.