יוקר מחירים או מצב ביטחוני? הסיבות האמיתיות שיבריחו את תיירות האירוויזיון

  סבב האלימות האחרון מול עזה הטיל בספק, לזמן מה, את קיומו של האירוע היוקרתי. גם בהנחה שיתקיים כמתוכנן, נראה כי יהיו מי שינצלו את סבב הלחימה הנוכחי כתירוץ לאי הגעתם של רבבות התיירים "שהבטיחו" לנו. בראיה מקצועית ובשכלול המשתנים והמדדים הרלוונטיים, מקיבולת מקום האירוע, דרך משתני עלות ועד לבחינת היקף התיירות הנכנסת כתוצאה ישירה מהאירוע במדינות אחרות (נגישות בהרבה מישראל), היה ברור לכל בר דעת, ולבטח לגורמים מקצועיים מנוסים, כי כמות התיירים המקסימלית, כולל משלחות המדינות עצמן ומלוויהם, לאירוויזיון לא תהיה מעל 10,000. היקף מכובד אך אינו גבוה מכנס בינ"ל גדול או ממספר מגה קבוצות יהודיות/נוצריות המגיעות לישראל על בסיס שוטף. על מנת לסבר את האוזן, יש לציין כי כמות התיירים הצפויה לבקר בישראל במהלך חודש מאי, שנחשב "היסטורית" לחודש עמוס, היא כ-400,000. קרי, מדובר על היקף זניח יחסית של כ-2.5% מסך הבאים בשערי ישראל בתקופה זו. כל זאת, עוד לפני וללא קשר לאירועים הביטחוניים האחרונים. אז כיצד זה קורה? מיום זכיית ישראל באירוויזיון וההכרזה כי יתארח השנה בישראל, נפוצה אופוריה שגויה ומטעה שהוזנה על ידי שלל גורמים, לעיתים מאינטרסים כלכליים, לעיתים מאגו מנופח ולעיתים פשוט מבורות והיסחפות אחר הצהרות וכותרות. דינמיקה שליבתה את עצמה. זכותנו להרגיש גאווה על קיום אירועים שכאלו בישראל, גם הגיוני ואנושי לייצר באז למטרות שונות, אך טעות גדולה היא לחרוג מכל פרופורציה ובמסגרת ההתלהבות הכללית לייצר תחושה כאילו אנו עומדים להיות מוצפים בתיירים, לא רק בשל האכזבה שבאה אחריה, אלא בשל התהליך המקצועי הלא נכון אשר דינמיקה שכזו טומנת בחובה. תהליך שיצר קניבליזציה בשוק התיירות ואף בתחומים משיקים כמו מסחר ונדל"ן. תהליך שיצר תמחור מלאכותי ולא ראלי בשל צפי לביקוש שאינו מציאותי. לנ"ל השלכות ארוכות טווח הפוגעות באמינות המוצר ובטווח המידי פוגעות בביקוש פוטנציאלי אחר של תיירים אשר נרתעו מהמחירים וממה שנתפס כעומס בלתי שגרתי. חלקם, במקרה הטוב, דחו את ביקורם בישראל ואחרים ביטלו את כוונתם להגיע ומצאו יעד חלופי. צילום: shuterstock היבט זה קשה למדידה אך בראיית ישראל כולה ולא רק של תל אביב כמארחת האירוע, בהחלט ניתן להניח כי ההליך גרם "בצידו השני של המטבע", להפסד תנועה של תיירות בעלי מאפיינים אחרים אשר בחרו או נאלצו להדיר רגליהם מביקור בישראל בתקופה זו. האירוויזיון ומגה אירועים נוספים כגון תחרות רכיבת האופניים, הגיירו דה איטליה שהוזנקה בישראל, מרתונים שונים, מופעי מוזיקה ועוד, הינם חיוביים וחשובים ביותר. הן מהיבט תיירותי והן מהיבט החוסן והגאווה הלאומית. בטווח המידי הם תורמים, גם אם לא במספרים המצופים או המדווחים, להיקף התיירות הנכנסת, אך משמעותית יותר היא תרומתם הממשית, במינוף נכון, להליך הבלתי נגמר של בניית תדמית ומיצובה של ישראל כיעד תיירות מגוון, מרתק, מושך ולגיטימי. חשוב לשאוף ולפעול לקיומם של מגה אירועים בישראל. אירועים אלו מהווים עוגנים נוספים בחוויית התייר ומייצרים הזדמנות פז לחשיפה חיובית, שיווקה ואף בניית חוסנה של ישראל. אך חשוב גם לזכור כי להליך בניה זה אין תאריך תפוגה ואין אירוע מנצח שהוא בבחינת "זבנג וגמרנו". זהו חלק מרצף מתמשך ורציף שיש לנהלו באופן שקול ומקצועי מבלי לצאת מכלל שליטה ופרופורציה אשר עלולים לייצר אפקט "בומרנג", כפי שבמובנים רבים התרחש סביב האירוויזיון כמשל. הכותב הוא מרצה למיתוג ושיווק תיירות באוניברסיטת בן- גוריון שבנגב ומשמש כיועץ מומחה לניהול תיירות ושיווק בינ"ל. לשעבר סמנכ"ל בכיר וראש מינהל השיווק במשרד התיירות ומנהל לשכות התיירות באירופה ובצפו"א.