מה עדיף לנו פה, קבוצות תיירים או תיירים בודדים?

תיירות בעולם, ובישראל ביתר שאת, אופיינה לפני מספר עשורים בעיקר כתיירות קבוצות. מרבית התיירים בעולם טיילו במסגרת מאורגנת, בין אם בקבוצה שהתארגנה מתוך רקע דומה או אינטרס משותף, ובין אם בחבילת תיור שמורכבת מבודדים שחברו אקראית לטיול מאורגן קבוצתי. עם השנים, ובעיקר מאז שנת 2000 , התחזקה המגמה של תיירות הבודדים העצמאיים - FIT - Frequent Independent Traveler . למגמה זו, הממשיכה להתעצם, סיבות רבות: התפתחות התעופה העולמית ובעיקר מודל חברות ה-Low Cost, המותאמות לתייר הבודד, צמיחת שווקים חדשים מהיבט ביקוש (תיירים) והיצע (מוצרי תיירות ואתרים), גידול בזמן ובכסף פנוי, אופנות (trends) רבות ומשתנות, התפתחות התיור והנופש כסמל סטאטוס, שינוי מאפייני צריכה והרגלים, ובעיקר המהפכה הדיגיטלית. אלו ועוד, בהליך מתמשך, שינו ללא היכר את היקף התיור ואפשרויות הנגישות: מהיבט פיזי, מידע ויכולת ביצוע הזמנה, וכן מבחינת העלות לצרכן. ממצב שבו תיור קבוצתי נחשב יעיל, בטוח וזול יותר עברנו למצב שבו דווקא התיור שלא במסגרת קבוצה הוא בטוח, יעיל, גמיש ואף זול יותר מאחר ששיטות ההזמנה הדיגיטליות כיום מותאמות לצורכי התייר הבודד. למעשה הן מבטלות במידה רבה את יתרון כוח הקניה שבעבר היה נחלת תיירות הקבוצות שאורגנה ע"י סוכן. התייר הממוצע כיום הוא עצמאי, נייד, מכיר ומיומן, בעל ידע נרחב ויכולת להזמין ולשנות שירותי תיירות. הוא מרגיש בטוח בעצמו וביכולתו לתייר בנקל בכל מקום בעולם במטרה לחוות ולהתנסות, תוך רצון לשמור על פרטיות וגמישות - תייר מתוחכם. בכל יום מצטרפים אנשים ושווקים נוספים למעגל "התייר המתוחכם". הם צוברים ניסיון וביטחון ומפתחים "תיאבון" לתיור, ואילו תיירות הקבוצות הולכת ומצטמצמת לשווקים פחות מנוסים, ליעדים מורכבים או לקהלים מסוימים שבוחרים בה משיקולי נוחות. ישראל אופיינה היסטורית כיעד של קבוצות. למעשה כ-70% מהתנועה ארצה, בעיקר הלא יהודית, הגיעו במסגרת קבוצה. גם במאפייני התיור אז, הייתה מגמה זו יוצאת דופן בהשוואה ליעדי התיירות הקלאסיים בעולם. התופעה הוסברה בעיקר בשל מורכבות מוצר התיירות הישראלי, ריחוקו, העלויות המופחתות שמתאפשרות בכוח קנייה קבוצתי ותחושת הביטחון שהקבוצה מקנה ביעד שנתפס כלא בטוח. מאפיין נוסף וייחודי הוא העובדה שישראל, כארץ הקודש, היא מוקד סיור ותיור לצליינות בעיקר נוצרית. תנועה זו מאופיינת במסלולי סיור צפופים ואינטנסיביים, יעילות, ביטחון, חיסכון בעלויות, ובממד נוסף - הקבוצתיות עצמה. מהות החוויה והעוצמה הרגשית של הביקור מושגות בזכות ועל ידי הקבוצה, שלרוב מורכבת מהקהילה והכנסייה בהובלת הכומר המנהיג אותה. מכאן שללא קשר למאפייני תנועת הקבוצות התנועה הנוצרית ברובה תמשיך לתייר בישראל בפורמט קבוצתי המונהג על ידי הרועה הרוחני שלה. כיום, הנתונים מצביעים כי תמהיל אופן התיור התהפך. רק כ-30% מתנועת התיירות היא קבוצתית והיתר הם תיירים עצמאיים. במובנים רבים נתון זה מצביע על הפיכתה של ישראל ליעד שכל אחד יכול להגיע אליו ולתייר בו בבטחה ובהנאה. בסופו של דבר, מגמת התייר העצמאי מושפעת משוק חופשי ומהתפתחות ושינויי הרגלים בתיירות העולמית. ממילא ההשפעה שלנו על תמהיל זה מוגבלת, וגם לא נכון שתהיה התערבות מלאכותית בנושא. יחד עם זאת, לעצם התמהיל והאיזון בין סוגי התיירות ומאפייניה יש חשיבות עצומה. הוא משפר את יכולת ההישרדות של יעד תיירות לטווח ארוך, מאפשר גמישות בתקופת משבר, מקנה גמישות באמצעי השיווק לקהלי היעד, מייצר פיזור גיאוגרפי ועונתי רחב יותר, מווסת את העומס על תשתיות התיירות, ומספק עבודה למגזרים נרחבים כגון: סיטונאי תיירות, מורי דרך וחברות הסעות. תיירות קבוצות, בעיקר זו הנוצרית, תמשיך להתקיים וטוב שכך, שכן הממד הקבוצתי אינו בא על חשבון פיתוח התיירות העצמאית. חשוב לא להסתמך רק על ממד תיירותי מצומצם, אלא להמשיך ולפתח את כל ממדי התיירות האפשריים, לא לזנוח מאפייני תיירות משמעותיים כתיירות הקבוצות על סוגיה השונים, גם אם נדמה שהיא כביכול הולכת ופוחתת. במקביל, יש להיערך כנדרש לתיירות העצמאית שתעצים את חוויית התייר ותותאם לצרכיו, למשל, מענה לצרכי הניידות בתחבורה ציבורית שכיום, מעבר לעובדה שהיא עובדת רק שישה ימים בשבוע, אינה מותאמת לשימוש תיירים. הכותב הוא מרצה למיתוג ושיווק תיירות באוניברסיטת בן- גוריון שבנגב ומשמש כיועץ מומחה לניהול תיירות ושיווק בינ"ל. לשעבר סמנכ"ל בכיר וראש מינהל השיווק במשרד התיירות ומנהל לשכות התיירות באירופה ובצפו"א.