משבר הקורונה: הוגשה תכנית חירום להצלת המשק

בעקבות משבר הקורונה שמוביל למשבר כלכלי אדיר מימדים שלא ידענו כדוגמתו, הגישו היום (א') שורה של חברות וגופים מובילים במשק תכנית חירום להצלת המגזר העסקי בישראל.

התכנית נתמכת ע"י רשימה ארוכה של ארגונים, בהם: לשכת יועצי המס, התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, התאחדות סוכני הנסיעות, איגוד ההוסטלים, המלוניות והאכסניות, תנועת "אני שולמן" (עצמאים), עמותת "מסעדנים חזקים ביחד", העמותה לקידום המסעדות והברים באילת וחברות התעופה ארקיע וישראייר.

התכנית הוכנה לבקשת הגופים ע"י עוה"ד ד"ר שלמה נס, ירון טיקוצקי, עמית גרוס ושי גליקמן ממשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס ועמית גרוס ושות'.

הגופים פנו לקראת סוף השבוע בבקשה לפגישה בהולה עם רה"מ ושרי האוצר והכלכלה והתעשייה. במקביל, הגישו היום עוה"ד אלי דורון, אפי אוחנה ועמית משה כהן ממשרד זה, עתירה דחופה לבג"צ נגד ממשלת ישראל ושר האוצר למתן צו על תנאי ולקיום דיון דחוף במטרה ליצור מנגנון פיצוי לטובת המגזר העסקי בישראל ובכלל זה העסקים הקטנים הבינוניים והעצמאים שנפגעו כתוצאה מהתפשטותו של נגיף הקורונה.

מדובר בתכנית כוללת שבמידה ותיושם על ידי הממשלה ומקבלי ההחלטות בישראל, עשויה למנוע קריסה של הענפים שכבר נפגעו כתוצאה מהמשבר ולאפשר את ייצוב המשק, תוך מניעת קריסת מאות אלפי עסקים.

התכנית מציגה מגוון פעולות וצעדים נדרשים ובהם בין היתר 5 עקרונות מרכזיים:

1. פתרון בעיית מחנק האשראי ומימון העסקים: א. הקפאת מצב ומסגרות האשראי הקיימות לרבעון הקרוב (כולל הלוואות, אשראים ומשכנתאות). ב. דחיית תשלומי החובה למוסדות ברבעון. ג. דחייה או פטור של התשלומים לעיריות, תאגידי מים עירוניים וחברת חשמל. ד. דחיית תשלומי השכירות במגזר העסקי ברבעון. בהתאם לתקופת המשבר יותאמו תקופות הפטור או הדחייה.

2. עלויות עובדים והנלווה לכך: א. חופשה ללא תשלום (קביעת זכאות לתשלום מיידי של הביטוח לאומי והורדת תנאי האכשרה לחצי שנה, אבל כללי הביטוח לאומי לא יחולו ביחס לזכויות העובדים, כלומר התקופה לא תיספר ולא תפגע בזכויות העובדים ברצף התעסוקתי). ב. מתן הקלה להורים עובדים, שאינם עובדי הוראה, שנאלצו להישאר בביתם עקב ביטול מערכת החינוך. ג. דחיית כל התשלומים הנלווים לשכר העובדים (כגון פנסיות, קרן השתלמות, קופות גמל) לרבעון ולאחר מכן פריסה של 12 חודשים.

3. סקטור הבנייה והסכמים כלליים: קביעה שהמשבר הנוכחי, כבר בשלב זה, הוא כוח עליון ולכן ההסכמים לא מתבטלים וכפועל יוצא דחייה ברבעון של כלל המועדים הקבועים בהסכם, לרבות מועדים שאין בצידם תשלום כלשהו (כגון מסירת דירה).

4. מתן סעדים משפטיים למניעת העמקת המשבר: א. מתן צו הקפאת הליכים אוטומטית לכל המגזר העסקי. ב. איסור הגבלת חשבונות בעקבות החזרת שיקים למשך תקופה של רבעון. ג. הכרה במשלוחי מסעדות כמפעל חיוני (כחלק משרשרת האספקה למשק ולציבור).

5. הכרה בהלוואות שהעמידה המדינה כמענקים. עד כה, בהתאם להחלטות הממשלה, הועמדו הלוואות מטעם המדינה כסיוע למשק בסכום של 10 מיליארד ש"ח. במסגרת זו, יש לשקול גם מתן דמי אבטלה לעצמאים שנאלצו להפסיק את פעילות עסקיהם. יש לראות בסיוע זה כמענקים ולא כהלוואות, עבור המגזרים שפעילותם הופסקה. חלוקת הכספים בכל מגזר תיעשה בהיוועצות עם איגוד ייעודי הרלוונטי לאותו ענף.

6. העמדת מענק או אשראי למשקי הבית. בישראל קיימים כ-3 מיליון משקי בית. בתקופה האי וודאות האופפת אותנו, משקי הבית צריכים יכולת להתקיים ולקבל מענק או אשראי מהמערכת הבנקאית. המערכת הבנקאית לעיתים מסורבלת ושמרנית ולא מוכנה להעניק אשראי ללא בחינת הסיכון הכרוך במתן האשראי ללווים. לפיכך, מוצע כי המדינה תעניק גיבוי למערכת הבנקאית באופן שיאפשר לכל משק בית אשר יחפוץ בכך, לקיחת הלוואה עד לסכום שיקבע ואשר יאפשר למשק הבית קיום סביר בתקופה האמורה. מובהר כי את ההלוואה האמורה על משק הבית יהיה להחזיר - אבל תקופת ההחזר יהיה לאחר תום המשבר הנוכחי.

לדברי ד''ר שלמה נס, עו''ד (רו''ח) ושותף בכיר במשרד עו"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', "אנו נמצאים בשעת חירום שעלולה להביא לקריסת מאות אלפי עסקים. המשק הישראלי חווה בימים אלה את אחד המשברים הגדולים שידע, ואין לדעת מתי יסתיים. בעת הזאת, דרושים צעדים דרמטיים ולא שגרתיים – ולכן אנו קוראים לממשלת ישראל ולמקבלי ההחלטות לאמץ וליישם אותה באופן מיידי. מרבית התכנית איננה דורשת הקצאת כספים גדולים מהמדינה, ובכל זאת המדינה חייבת להעמיד מענקים ולא להסתפק בהלוואות בלבד".