Shutterstock "החלטת בג"ץ בנוגע להפסקת הפעילות האזרחית בשדה דב באפריל 2017 לא תפסה את אף אחד מהצדדים בהפתעה. לכאורה, ההחלטה נראית כמאזנת בין זכויות בעלי הקרקע לבין התעופה הפנים-ארצית, שתתפנה לנתב"ג על פי תוכנית שהוכנה מראש. אך מה עם התעופה הקלה? זו נותרה ללא פתרון לעשרות המטוסים הקלים שחונים ושפועלים בשדה ולעשרות רבות של מטוסים נוספים, שפועלים בשדה מבסיסים אחרים.
במצב הנוכחי, בו הפעילות בשדה התעופה הרצליה מוגבלת על ידי בית המשפט ובנוסף לא נעשה דבר לפיתוח ולהכשרה של המנחת בעין שמר כחלופה להרצליה, הרי שאי מתן פתרון לתעופה הקלה בשדה דב עלול להיות הרה אסון. בשדה פועלים עשרות מטוסים מדי יום לפעילויות אימון, הכשרת טייסים, טיסות מסחריות. בנוסף, כמעט כל טיסות הצילום, המבוצעות במדינת ישראל, יוצאות משדה דב ושבות אליו והשדה משמש גם כמנחת המסוקים של מטרופולין תל-אביב.
רבות דובר על הפגיעה האנושה שתגרום הפסקת הפעילות האזרחית בשדה דב לתעופה הפנים-ארצית, ובראשם הפגיעה האפשרית בעיר אילת ותושביה. בראייתי, לא הכל אבוד: ניתן למצוא פתרון שיספק את כל הצדדים תוך גמישות מחשבתית והסתכלות על האינטרסים הלאומיים.
נקודת מבטה של אגודת התעופה הכללית גורסת ששדה דב הוא שדה חיוני לתעופה הקלה והמסחרית במדינת ישראל וכי אסור לסגור אותו. אך החלטת בג"ץ מחייבת אותנו להיות ריאלים. על כן אנו מציעים תוכנית חלופית שתוכל להבשיל לפתרון אמיתי בשטח.
אגודת התעופה הכללית ביצעה עבודת מחקר ראשונית בנושא ומציעה את פתרון "השדה הקומפקטי": כיום, הצד האזרחי תופס חלק קטן משטח השדה, שכיום כולל משרדים, רחבת חנייה החיצונית, הטרמינל ורחבת חנייה לתעופה האזרחית והקלה. המסלול נמצא צמוד לקו החוף. מטוסי ארקיע וישראייר חונים בצמוד למסלול ומטוסי חיל האוויר נמצאים בחלק שבין שתי רחבות החנייה.
צמצום שטח השדה לצורת "שרוול" חנייה הצמוד למסלול פותר את כל הבעיות: כל החלק המזרחי והאמצעי של השדה יימסר לבעלי הקרקע בהתאם להסכמים, כאשר החלק המערבי הצמוד למסלול, שרוחבו אינו עולה על כ-200-300 מטרים יישאר פעיל מבחינה תעופתית. חשוב להדגיש, כי בלאו הכי אסור לקיים בנייה למגורים באותה רצועה עקב הקירבה לים, כך שלא מדובר בשינוי מהותי מבחינת בעלי הקרקע.
הטרמינל יועתק אל סמוך לתחנת הכח רידינג הקיימת כיום מן הצד הדרומי של השדה. רחבות החנייה למטוסי חברות התעופה הפנים-ארציות יוצמדו למסלול ההמראה ברוחב שטח שלא יחרוג מזרחה ממיקומו של מגדל הפיקוח, וייבנו מסלולי הסעה ורחבות חנייה לתעופה הכללית הן בצמוד למסלול (כפי שקיים בשדה התעופה בהרצליה) ומצדו המערבי של המסלול, בין המסלול לגדר התוחמת את השדה ממערב. בחישוב זהיר ניתן לאמוד את שטח החנייה האפשרית בתכנון שביצעה האגודה לכ-6 מטוסי נוסעים בינוניים (מהסוג הקיים היום בציי ארקיע וישראייר) ועשרות מקומות חנייה למטוסים קטנים יותר.
יתרונות התוכנית רבים: רוב שטח השדה יפונה, כאשר רק 20-30 אחוז מהשטח הנוכחי יישארו לפעילות התעופתית. עלות הפיצוי על חלק השטח שלא יפונה עבור המדינה תהיה קטנה מאוד ותחסוך פגיעה גדולה עשרות מונים שתיגרם לכלכלה הישראלית כתוצאה מסגירה מוחלטת של השדה.
השדה יוכל לפעול בהיקפים דומים לקיים היום, ללא פגיעה בפעילות המסחרית והפרטית וללא צורך בהזזת מטוסים לשדות אחרים ובהחלפת ציי המטוסים שיותאמו לפעילות מנתב"ג. זאת ועוד, מטוסי התעופה הכללית יוכלו לחנות בחניות שיסללו בצמוד למסלול ההמראה בצורה נוחה ובטוחה. מבחינה תעופתית, השדה מצוין לפעילות תעופתית אזרחית קלה ובינונית וחשוב ביותר לשמור על פעילותו – מסלול ארוך ורחב, תבנית הקפה מעל הים שמונעת מטרדי רעש, קירבה לרוב האוכלוסייה ולטייסים שמשתמשים בו ומקום גדול דיו לחניות למגוון גדול של סוגי מטוסים".
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}