תיירות וממשלת מעבר: האם המגמה החיובית תגדע?

  פיזור הכנסת וההכרזה על קיום בחירות בספטמבר גורמת לכך שמעשית תהיה ממשלת מעבר במשך רב שנת 2019. למציאות זו השפעה רבה על כל תחומי חיינו ובכלל זה על תחום התיירות. זאת בתקופה של צמיחה משמעותית בפיתוח התיירות בישראל ותנועת התיירות הנכנסת אליה. אמנם, אין לנו האזרחים שליטה על מציאות זו אך חשוב שנבין את משמעותה. מאז הוכרז על בחירות בשלהי 2018 נכנסה הרשות המבצעת, הממשלה, לפעול במתכונת של ממשלת מעבר. מצב שיישאר בעינו עד אשר תוקם ממשלה חדשה. לאור כישלון מלאכת הרכבת הממשלה והכרזה על בחירות נוספות ב- 17 בספטמבר עולה כי בתרחיש אופטימי תכונן ממשלה חדשה לא לפני נובמבר 2019. המשמעות היא כי לראשונה בתולדותיה תעבור כמעט שנה שלמה בה אין ממשלה רשמית ומתפקדת בישראל אלא ממשלת מעבר. ממשלת מעבר, על פי חוק, מוגבלת ביכולתה לפעול ולמעשה אינה מוסמכת להניע תהליכים, להחליט או לבצע כמעט בכל נושא שהינו מעבר לפעולות שוטפות. מעשית, מציאות זו גורמת לשיתוק מערכות, הפחתה משמעותית בהיקף ביצוע משימות בהתאם לתכנית העבודה ועצירה בפיתוח פרויקטים חדשים וקיימים. המשמעויות העיקריות הן: תקציב המדינה מנוהל באופן קפדני ושונה מהרגיל על מנת למנוע כלכלת בחירות בזבזנית והיתכנות להחלטות שאינן בהכרח ממניעים ענייניים. מכאן שגם תקציב שלכאורה קיים ואושר בחוק התקציב אינו "משוחרר" לביצוע ואינו מאושר למשימות ופרויקטים חדשים ורחבי היקף. במשרד התיירות סוגיה זו בולטת מאחר ורב תקציב המשרד ובעיקר בתחום השיווק הינו תוספתי וחד פעמי ואינו מצוי בבסיס התקציב. לאור זאת גם פעילות שוטפת אינה מבוצעת באופן סדור ועקבי. לא ניתן לאייש משרות בכירות באופן שפוגע בתפקוד ויכולת הביצוע של המשרד. השר הממונה על המשרד וצוותו מפנים את מרב משאבי הזמן ותשומת הלב לסוגיות הפוליטיות הקשורות בבחירות וכמעט אינם נותנים דעתם לסוגיות מקצועיות המצויות בתחום משרדם. וממילא ימנעו מקבלת החלטות נדרשות משמעותיות. לכל אלו נוספת מגמה, מוצדקת בעיקרה, של אגף התקציבים במשרד האוצר, הפועל לעצירה וצמצום בהוצאות הממשלה. זאת על מנת ליצר מקורות תקציב עתידיים שיכסו על הגרעון שייוצר בתקציב המדינה, בין היתר בשל ההוצאה לקיום מערכת הבחירות. כמו גם במחשבה עתידית לקראת דיוני תקציב שנת 2020 הצפויים להיות דחוקים בזמן ומאתגרים ביותר. במובנים רבים האווירה במשרדי הממשלה ובגופי הביצוע בתקופות אלו, הופכת להיות כזו של המתנה. תופעה שאינה מחויבת המציאות אך טבעה להתרחש. כל אלו נכונים לכל תקופת בחירות בעבר, אך הפעם בשל הימשכות המצב על פני שנת פעילות מלאה, צפויים להיות עוצמתיים ובעלי השלכות רחבות היקף וארוכות טווח. במצב הקיים יקשה על המשרד להוציא לפועל, לאורך זמן, מערכי סיוע לגורמי תיירות, דוגמת מענקי תמריץ לחברות התעופה. לבצע מסעות פרסום רחבי היקף במועדם, ואף לקיים חלק ניכר מהפעילות השוטפת. לסוגיות "התפעוליות" נוסף גם ממד תדמיתי, של ישראל כיעד תיירות. אשר מול חלק מקהלי היעד, עלול להצטייר כבלתי יציב. פגיעה תדמיתית זו ובעיקר רכיב אי הוודאות הנלווה אליה, גורם לעיתים לביטול או לפחות לדחייה של ביקורים מתוכננים. התייר, בעיקר כזה שאינו מודע ומכיר את ישראל, מונע מתפיסת מציאות ודימוי שלרוב "מדומיינת" מעבר לתמונת המצב הלכה למעשה. כל אלו צפויים לפגוע ולהאט את מגמת הצמיחה והגידול בתנועת התיירות הנכנסת.   הכותב הוא מרצה למיתוג ושיווק תיירות באוניברסיטת בן- גוריון שבנגב ומשמש כיועץ מומחה לניהול תיירות ושיווק בינ"ל. לשעבר סמנכ"ל בכיר וראש מינהל השיווק במשרד התיירות ומנהל לשכות התיירות באירופה ובצפו"א.