מונופול הכשרות נסדק: זאת התכנית לקיצוץ 100 מיליון ש' בהוצאת בתי מלון על משגיחי כשרות

ההוצאה הכוללת של בתי המלון בישראל לפני פרוץ מגפת הקורונה על שירותי משגיחי כשרות, הגיעה לכ-368 מיליון שקל בשנה. כעת, במשרד התיירות בשיתוף משרד הדתות והשרים העומדים בראשם, יואל רזבוזוב ומתן כהנא (בהתאמה), פועלים להפחתה של כ-100 מיליון שקל בהוצאה האמורה באמצעות יישום של שורת צעדים שיועברו לאישור הממשלה. במשרד התיירות שקדו על הכנת נייר עמדה אותו הציגו במסגרת חוק ההסדרים המוגש צמוד להצעת תקציב המדינה. נייר עמדה זה הגיע לפספורטניוז ואלה הם פרטיו: המטרה: הוזלת הוצאות המלונות תוך שמירה על הנחיות הכשרות, במסגרת הרפורמה לשיפור מערך הכשרות של משרד הדתות. הוזלת הוצאות המלונות בסעיף הכשרות עשויה להביא להורדת מחירי החופשות בישראל ושיפור השירות הניתן לאזרח. רקע: עלות הכשרות כיום, במלונות בישראל, הינה אחד הגורמים המשמעותיים לנטל הרגולטורי הכבד הקיים על בתי המלון. נטל זה מביא בסופו של יום ליוקר מחירי בתי המלון. דבר הגורם ליציאתם של ישראלים רבים למלונות בחו"ל בהם אין כשרות כלל. על כן, יש אינטרס משותף למדינה ולמפעילי מתקני האירוח להוזיל את עלויות הרגולציה ובכלל זה הכשרות, מבלי לפגוע באיכותה. נכון להיום, הכשרות במלונות הינה רגולציה וולונטרית שעלותה למלונות בממוצע מגיעה לכדי כ-3% מהמחזור ומהווה נטל כבד על המלונות. לפני תקופת הקורונה, הסכום הכולל, לפי התאחדות המלונות, עמד על מעל 368 מיליון שקל בשנה לענף. קווי היסוד: במסגרת הרפורמה בכשרות של משרד הדתות תינתן האפשרות לפיה משגיחי הכשרות יועסקו ישירות על ידי המלונות (על פי הסכם העבודה הענפי הקיים) או האפשרות לבחור את גוף הכשרות/ תאגיד ההשגחה איתו הם רוצים לעבוד. כל גוף כשרות יקבע את הסטנדרטים שלו וכל מלון יבחר עם איזה גוף כשרות הוא מתקשר. זו מהותה של התחרות בכשרות. בפועל, כל 3 רבנים מוסמכי רב עיר, כשאחד מהם כיהן או מכהן יוכלו להחליט על סטנדרטים הלכתיים ותפעוליים ולהציע שירות כשרות והשגחה שיתחרו במערך הכשרות הקיים של הרבנות הראשית. בעיות ופתרונות: הקצאת חדרים ואירוח בפנסיון מלא עבור המשגיח ובני משפחתו בסופי שבוע ובחגים – הפסד כפול של המלון בגין הוצאות האירוח ובגין אובדן הכנסה מהחדרים התפוסים. הבעיה קשה במיוחד במלונות הקטנים והבינוניים, בהם כל אובדן של חדר מהווה מכה כלכלית. עלויות החדרים (אובדן הכנסות) בשל אירוח המשגיחים ובני משפחותיהם בשני חדרים בשבתות וחגים (כ-76 ימים בשנה) ועלויות שנת שמיטה. פתרון 1: יש לאפשר העסקת משגיח כשרות אחד לאשכול מלונות קרובים. כמו כן, העסקת משגיח המתגורר בסמיכות למלון. יש לציין, שייתכן שבמסגרת הרפורמה בכשרות של משרד הדתות אשר תאפשר תחרות ובחירה למלונות, הדבר יקרה ממלא על ידי כוחות השוק. פתרון 2: ישקלו פתרונות טכנולוגיים הלכתיים כגון: מצלמות בבתי עסק ומטבחים (בתנאי שיגרמו להפחתת כוח אדם בתחום), להשגחה בשבתות ובחגים. יצוין כי פתרון כזה הוכיח עצמו וסיפק מענה טוב לשאלות הקשורות לשמירת השבת למשל בשמירה על ביטחון גבולות המדינה. נייר העמדה מתייחס גם לדרישות שהיו עד כה למלונאים והקשו עליהם מאוד כדלקמן: לא פעם קיבלו מנהלי בתי מלון דרישה להוריד סממנים הנוגעים למועדים אזרחים ובראשם, נובי-גוד (השנה האזרחית החדשה) בטענה שהדבר פוגע בכשרות/ ברגשותיהם של שומרי המסורת – דבר הנטול כל יסוד סביר. התניית כשרות באי קיום אירועים אזרחיים בשטח המלון, מהווה חריגה מהסמכות הקיימת על פי חוק, אך עדיין קוראת בשטח. הפתרון: קביעת כללים ברורים של מותר ואסור הנוגעים לכשרות, כאשר כל מה שאינו נוגע לכשרות המזון – לא נכלל בהם. כך תתבטל ההתניה לקבלת כשרות בקיום או אי קיום אירועים אזרחיים או כאלה לציבור החילוני בשבת בשטח המלון (לא בחדר האוכל – שם תישמר הכשרות). עם השנים הוחמרה הדרישה בנוגע למספר סוגי מזון – החמרה שמן הסתם אינה תואמת את הלכות הכשרות הקיימות אפילו בקרב המקפידים ביותר. על פי התאחדות המלונות החמרה זו מעלה את עלויות המזון מערכת בכ-40 מיליון שקלים בשנה. ירקות עליים למשל, כבר לא ניתנים לשטיפה במטבח המקום – אלא התווספה החובה לרכישתם באריזה ובכשרות מיוחדת. הפתרון: יש לקיים את הלכות הכשרות כלשונן ללא החמרות וללא הקלות, ולמעשה להחזיר את שהיה נהוג בעבר בדבר סוגי מזון אלו. כמו כן, ייתכן שבמסגרת הרפורמה בכשרות של משרד הדתות שתאפשר לתאגידי כשרות המורכבים משלושה רבנים לקבוע כי מזון זה "כשר", תביא את הסוגיה לידי פתרון. נתונים: בשנה רגילה ההכנסות לענף המלונאות מוערכים בכ-12 מיליארד שקלים. ההוצאות העיקריות של המלונות הן בגין עובדים, ארנונה וכשרות – (368 מיליון שקל כאמור). כוחות השוק, יביאו לכך שהפחתת תשומות בענף תחרותי כמו ענף המלונאות, יובילו להפחתת מחירים. "אנחנו מעריכים שהרפורמה עשויה להביא לחיסכון של עד 20% בעלויות הכשרות במלונות, המוערכות כיום בכ-368 מיליון שקל ובעלויות נלוות. החיסכון יגיע בין היתר מצמצום עלויות ברכש המזון כגון ביטול החיוב ברכש ירקות עליים מחברה ספציפית, חיסכון אפשרי בעלויות משגיחי הכשרות וחיסכון בעובדים הנוספים הנדרשים במטבח. כך כתוצאה מהרפורמה, עשויים המלונות לחסוך כ-100 מיליון שקלים בהוצאות על הכשרות", נכתב בנייר עמדה. נייר העמדה מתייחס גם לעלות העסקת משגיחי כשרות כיום. "שכר ממוצע של משגיח בענף הינו כ-44 שקל לשעה – (על אף ההתייחסות בחוק המדברת על 'שכר מינימום'). עלות מעסיק ממוצעת לעובד בענף הינו כ-55 שקל לשעה. המשמעות המידית היא ייקור עלויות העסקת המשגיחים במלונות, בעלות מוערכת של קרוב ל- 20 מיליון שקל לשנה".

אל תפספסו

מינויים חדשים ברשת מלונות פתאל

הכתבה הבאה במדור

ישראייר: מזכר הבנות לביצוע מימון מחדש של המלונות ביוון, חלק מהלוואת הבעלים ישובו לחברה