הכי לא איזי: אז ביטלו לכם שוב את הטיסה? כנראה שהגיע הזמן לחזור לטוס כמו פעם

אם חשבנו שכבר ראינו הכל בעולם הלואו-קוסט, באה המלחמה ושברה שיאים חדשים. ריינאייר קיפלה את הזנב מנתב"ג רגע אחרי שנחתה כאן, כאילו לא ידעה שטרמינל 1 סגור - וברשות שדות התעופה ובמשרד התחבורה פצחו במסע חיזורים כדי שיחזרו.

וכעת, ערב פסח, כאשר המוני בית ישראל הזמינו כרטיסים לשלל יעדי חברת הלואו-קוסט הבריטית איזי ג'ט, מהחלוצות בתחום, הודיעה החברה אתמול (שני 15.4) שהיא מבטלת את הטיסות עד ערב פסח.

אה רגע, בעצם לא. תשכחו מזה. לא עד ערב פסח, אלא עד שמחת תורה. לא עד 21 באפריל, אלא עד 27 באוקטובר. למה? ככה, כי החליטו. כי היא יכולה. כי הרי אתם תחזרו אליה בכל מקרה. לא? איזי!

איזי ג'ט. צילום: 123rf

במשך שנים, ובמקביל למציאות לא נורמלית בה אנחנו חיים בארץ הקודש (שלה אין קשר לעולם התעופה), התמכרנו למחירים הזולים של החברות המוזלות שהגיעו עד לדולרים בודדים לטיסה. כמעט היינו צריכים לשפשף את העיניים כדי להאמין שאפשר לטוס לאירופה במחירים כאלה.

בעצם, זו לא היתה התמכרות. העם המעופף מציון השתעבד ממש לחברות, לשעות הלא נוחות, למושבים בתשלום, לסוף עידן ה"טרולי בחינם", העיקר - תתנו לנו לטוס, ונאמר אמן.

הלכה לנו את החופשה

אבל ברגעים אלה ממש, כאשר אתם קוראים שורות אלה, אלפי ישראלים מנסים להבין מה עלה בגורל חופשתם - רבים מהם יוצרים איתנו בפספורטניוז קשר ומנסים לבדוק האם אפשר פשוט להציל את החופשה.

ההמונים הללו, לא מעניין אותם לקבל את כספי הטיסה שלהם באיזי ג'ט בחזרה, אחרי שהזמינו חופשה משפחתית יקרה בחג הפסח באחד מיעדי החברה.

מה שמעניין אותם זה לטוס, כי למרות הכל - אין לנו מספר בלתי מוגבל של ימי חופש והפסח יצא מאוד נוח במובן הזה.

ברלין, מיעדי איזיג'ט. מי יחזיר לכם כסף על המלון? (צילום: פספורטניוז)

אבל מה שמעניין את הנוסעים זה מה יעלה בגורל המלון שהזמינו בבוקינג (לפעמים באלפי דולרים) שכעת צריך לכתוב ולהסביר למנהלים שלו שהטיסה מבוטלת, ואנחנו מכירים את היחס לישראל ולישראלים כעת בעולם.

מה שמעניין אותם זה להחזיר את הרכב, שככל הנראה כבר שילמו עליו לשלושה, ארבעה או שבעה ימים של טיול מדהים שתוכנן ונזרק לפח.

ומה עם ההעברות, האטרקציות, הכרטיסים למשחקי ספורט או להופעות שנרכשו? הזמר האהוב עליכם יזיז את ההופעה בשבילכם? קבוצת הכדורגל שאתם אוהדים תדחה משחק בשבילכם? לא בדיוק.

אותה משפחה שחופשתה הולכת ומתרסקת לה מול הפנים, ואת זה אנחנו שומעים מרבים מהפונים, מחפשת כבר טיסה לאותו יעד בחברה אחרת - ולכו תמצאו מושב פנוי במטוס לימי החג. מושב שגם אם בכל זאת תצליחו "לגרד", יעלה לכם עכשיו, שישה ימים לפני ערב פסח, כפול, או פי שלושה.

כל זאת, למרות שאפשר לומר ביושר שבזמן מלחמה - היינו יכולים לקחת בחשבון שמקרים כאלה יתרחשו.

בכל אופן, השורה התחתונה ברורה: הזול, או האולטרה-זול, עולה לנו לעיתים רבות ביוקר. מאוד ביוקר.

בחזרה למקורות

אתם מכירים בעצמכם את הפתרונות שעומדים לרשותכם. בשגרה, אבל בעיקר גם בתקופת חירום (ולא משנה אם זה קורונה או מלחמות), יש חברות אחרות, כאלה עם אבא ואמא, שאפשר הרבה יותר לסמוך עליהן.

החברות הסדירות, לרבות החברות הישראליות אל על, ישראייר וארקיע, יטיסו אתכם ללא ביטולים (כל עוד נמל התעופה פתוח), ובאופן בטוח אל היעד שלכם.

תעשו חשבון (צילום: SHUTTERSTOCK)

נכון, זה עולה יותר. נכון, זה גם מעצבן שבתקופות כאלה של מיעוט חברות תעופה שטסות לישראל והיצע נמוך של טיסות ביחס לעבר, המחירים עולים עוד יותר. אבל המטוסים ממריאים - ונוחתים, ואף אחד לא מחליט באופן שרירותי שהיום בעצם לא בא לו.

אבל לא רק הישראליות. גם רבות מהחברות הסדירות הזרות הוכיחו בחודשים האחרונים שהן עושות כל שביכולתן כדי לחדש את הקווים לישראל, גם בתקופות לא נוחות.

פליי דובאי ואל על (צילום: SHUTTERSTOCK)

אתיחאד ופליי דובאי מאיחוד האמירויות כמעט ולא עצרו ליום את הטיסות מתחילת המלחמה; גם היינאן הסינית פעלה כך; קבוצת לופטהנזה הראתה אמון בתעופה הישראלית שהיתה מהראשונות לחזור לארץ; חברות אחרות עשו שמיניות באוויר ותרגילים שונים ומשונים כדי לחדש את הקווים כמו העצירה המפורסמת בלרנקה, או במינכן, העיקר לחדש את הטיסות לישראל ואולי זה הזמן להתפכח ולחזור למקורות, לחברות שעובדות בשבילכם. בשבילנו.

צילום: ארקיע

ונכון, אף אחד לא עובד לשם שמיים. מדובר בחברות מסחריות שצריכות את התנועה של הישראלים. אבל את המאמץ שלהם להפעיל את הקווים, מותר גם להעריך כשצריך, בטח אל מול ההתייחסות המזלזלת של חברות הלואוקוסט בנו הצרכנים, וזה הזמן גם להזכיר את המכתב של ריינאייר ש"ביקשה לתמוך בתעופה לישראל", אך בתנאי שיפתחו לה את טרמינל 1, בשעה שבאתרי החדשות בעולם דיווחו על כך שלחברה אין בכלל מספיק מטוסים כדי לעמוד בדרישות הקהל לקיץ.

ולצערנו, זו המציאות שלנו בישראל. באירופה הדברים נראים אחרת, וכותב שורות אלה שמתגורר באיחוד האירופי לא יגיד לכם שזה לא יכול להיות אחרת.

אם באמת הייתי רוצה הייתי יכול לתפוס טיסה מחאניה ללונדון או לווינה הלילה ב-15 אירו, אבל מה לעשות. מדינת ישראל עדיין איננה חלק מאירופה וכל עוד אנחנו חיים על חרבנו, קחו בחשבון את החשבון שלכם, ואת השורה התחתונה עבור הכיס שלכם.

ואולי, קצת בדרך הקשה, נלמד שוב שהזול עולה ביוקר, ועם מי אנחנו צריכים לטוס כדי לא להיות עבדים של פרעוני הלואו-קוסט, אלא בני חורין - שגם בטוח מגיעים ליעד החופשה שלנו.