האימפריה ההונגרית השנייה: כך כבשה חברת לואו-קוסט קטנה את כל אירופה

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

פברואר 2012. נפל דבר בבודפשט.

חברת התעופה הלאומית של הונגריה, MALEV, קרסה לאחר שנים של הפסדים והחלטת האיחוד האירופי שלא להמשיך ולסייע לה.

החברה שקמה לאחר מלחמת העולם השנייה, ב-1946, נחשבה ל"מגושמת" בפעילותה והסיבות שיוחסו לקריסה היו רבות, בעיקר מבניות וכלכליות, כאשר ברקע ניהול מיושן עוד מימי המשטר הקומוניסטי ששלט במדינה עד סוף שנות ה-80.

על ימיה האחרונים של MALEV הסתכלה מהצד Wizz Air, חברת לואו-קוסט קטנה ויש שיאמרו "חצופה", שאמנם החלה לפעול כבר ב-2004 מקטוביץ' שבפולין, אך נוהלה מיומה הראשון על ידי יוזף ואראדי, לשעבר מנכ"ל של - נחשו מי - כמובן, MALEV הקורסת.

מטוס MALEV, חברת התעופה ההונגרית שנסגרה. צילום: Shutterstock

בניגוד לחברת ה"Legacy" ההונגרית המיושנת, היוולדה של Wizz Air היישר אל תוך שנות האלפיים, ביסס אותה מיומה הראשון לא כחברה הונגרית קלאסית, אלא ככזו שתנצל את האיחוד האירופי לפעילות עדכנית יותר, המושתתת על בסיסים מקומיים במדינות השונות ופועלת תחת "החופש החמישי" בענף התועפה, הזכות של חברת תעופה הרשומה במדינה X לטוס בין מדינה Y למדינה Z, ללא שיוך מדיני וללא תלות ממשלתית. אם תרצו - שינוי החשיבה, הוא אחד מסודות הקסם של Wizz, ושל תעופת המאה ה-21.

אבל חשוב עוד יותר מההתפתחויות הגיאו-פוליטיות, היה הבידול של Wizz Air מ-MALEV במודל הכלכלי. החברה ההיסטורית שלא ידעה להתאים עצמה לעסקי התעופה של ימינו, כשלה בלהבין את המודל של Wizz ושל ריינאייר, שהלכו וגדלו באיחוד האירופי כחברות לואו-קוסט ואולטרה-לואו-קוסט, כאשר התוצאה הסופית, כאמור, היא קריסה של החברה ההיסטורית על מסלול הנחיתה ב-2012 ורווחיות הולכת ועולה של ענף הטיסות המוזלות.

חיכתה על הקווים וכבשה את הלבבות

עוד לפני קריסתה של MALEV וכמובן שמאז היעלמותה מהשמיים, Wizz Air זיהתה הזדמנות (ויש שיאמרו לא מעט בזכות המנכ"ל שחצה את הקווים וידע יותר מכולם את ההבדלים בין החברות), נכנסה לנעלי החברה הוותיקה וכבשה את לב הקהל.

צילום: WIZZ AIR

בניגוד לריינאייר, חלוצת הלואו-קוסט באירופה, והרבה בזכות המיתוג והבידול ממנה, Wizz לא סבלה ולא סובלת עד היום מהתדמית הזולה והמזלזלת בנוסע, שריינאייר דואגת במופגן לטפח, כיום בעיקר ברשתות החברתיות.

החברה נתפסת עד היום כאמינה ומקצועית, שמציעה שירות לואו-קוסט במטוסים חדישים ועם צוותים מצויינים. כן, אין ספק שבבסיס האם בבודפשט השקיעו שעות נוספות כדי לבדל, כאמור, עד כמה שאפשר, את פעילות Wizz מריינאייר, למרות הדמיון במודל העסקי.

חדשים מהניילונים

ואם כבר מטוסים חדישים, לא מעטים הופתעו כאשר Wizz Air הייתה לאחת החלוצות בעולם בתחום הרכש בכל הנוגע למטוסי העתיד צרי הגוף.

בחודש מאי השנה הודיעה החברה על רכש של 47 מטוסים מדגם ה-Airbus A321XLR היכולים לטוס למרחקים ארוכים במיוחד (8,700 ק"מ), תוך שהם נושאים כ-240 נוסעים.

צילום: WIZZ AIR

אם תרצו, אלו הם פני עתיד הלואו-קוסט. האם יש כאן גם רמיזה לטיסות לואו-קוסט טרנס-אטלנטיות בעתיד? לא נתפלא אם זה מה שנראה בשנה או בשנתיים הקרובות.

"זה יגמור את התעופה הישראלית"?

בחודשים האחרונים עלתה Wizz Air לכותרות בישראל בעיקר בשל בסיס הפעילות בנתב"ג, אותו מקדמת במרץ שרת התחבורה מירי רגב. הסיפור שנתקל בהתנגדויות רבות מצד חברות התעופה הישראליות, מזכיר לא מעט את סיפור MALEV, כאשר אנשי ועד עובדי אל על המיתולוגית מתנגדים נחרצות להקמת הבסיס בטענה כי "זה יגמור את התעופה הישראלית".

היו גם כבר גורמים אחרים שרצו להתראיין לתקשורת הישראלית וסיפרו כי "זה מה שגמר את הקריירה של MALEV". ובכן, כפי שסיפרנו פה, הדברים לא מדויקים בלשון המעטה.

מטוסי חברות התעופה הישראליות בנמל התעופה בן גוריון. צילום: ספיר פרץ

כפי שאמרנו כבר, אחד מעקרונות החשיבה של Wizz Air היא העובדה שהחברה ההונגרית לא רואה את עצמה כמותג הונגרי, אלא ככזה שהוא כלל-אירופי. בהתאם לתוכנית הפעילות והפיתוח של החברה, לאורך השנים היא הקימה בסיסים בשלל מדינות ברחבי אירופה ואפילו באיחוד האמירויות (שלאחרונה נודע על סגירתו הקרובה והתמקדות החברה באירופה).

בין היתר היא פועלת מבסיסים קבועים כיום בשלל מדינות: אוסטריה, איטליה, אלבניה, אנגליה, בולגריה, גיאורגיה, פולין, קפריסין, רומניה ומדינות נוספות ומפעילה אינסוף קווים מכל אחת מהם. השבוע גם הכריזה על פיתוח נוסף של הרשת ועל הרחבה של הפעילות בקפריסין למשל.

אגב, לבסיסים בהם מחזיקה החברה מטוסים משמעות לא רק תעופתית אלא גם תיירותית - הוזלת מחירי הטיסות והפעילות הבין-בסיסית מביאה להגדלת התיירות בין המדינות.

קחו לדוגמה את השוק הפולני שהתעצם בקפריסין בשנים האחרונות, מאז פתחה החברה את הבסיס שלה בלרנקה ומחזיקה שם מספר מרשים של מטוסים. ההשקעה הממוקדת, הביאה לגידול דרמטי בתיירות הפולנית לקפריסין. מה שמוביל אותנו, בחזרה אלינו.

"כמו עוד חברת תעופה כחול-לבן"

כעת העיניים של החברה מתמקדות בישראל, עם חשיבה בריאה מאוד לעתיד הקרוב ולסיום המלחמה. הקמת בסיס בנתב"ג, תאפשר כפי שפרסמנו בעבר פעילות תחזוקה שוטפת בבן גוריון, הצבת מטוסים באופן קבוע והלנתם בארץ, הפעלת משרדים מקומיים והעסקת צוותי דיילות ודיילים דוברי עברית עבור הקהל הישראלי.

צילום: WIZZ AIR

הפעילות, שתגדיר את Wizz כסוג של "עוד חברת תעופה כחול-לבן", נתקלה כאמור בהתנגדות נחרצת ומובנת מצד ועד עובדי אל על ומצד רשות התעופה האזרחית, במטרה לשמור על פעילותן של החברות הישראליות. התנגדות שמזכירה את ניסיונה של UBER להיכנס לישראל, שנמנע על ידי ועדי נהגי המוניות.

עם זאת, ניכר כי הפעם שרת התחבורה לא מתכוונת לוותר ובסיס הפעילות של Wizz Air קום יקום בנתב"ג. מספיק היה לשמוע את דבריה במסיבת העיתונאים השבוע, במהלכה אמרה "שלא יאיימו עליי", וש"יש לה גיבוי מלא מראש הממשלה להקמת בסיס, שיפחית את המחירים עבור הנוסעים". כמו כן אמרה שהחברה תתחייב, בניגוד לדברי ועד עובדי אל על, לטוס לארץ גם בזמני מלחמה.

צילום: PassportNews

אי אפשר להתעלם גם מהנקודה הזו: פתיחת הבסיס של Wizz Air בישראל היא בשורה משמעותית לנוסעים. לא רק על רקע הרווחים המרשימים וההצלחה של החברות הישראליות בתקופה מורכבת זו, אלא בעיקר משום שמדובר במהלך שצפוי להיטיב עם הצרכנים. המהלך ייצור תחרות שתאלץ גם את החברות הוותיקות להציע לציבור הצעות אטרקטיביות יותר - ומי שירוויח מכך בסופו של דבר הם הנוסעים הישראלים, הידועים בחיפושם המתמיד אחר טיסות משתלמות לחו”ל.

אז לאן יש ל-Wizz Air עוד להתפתח, ומה הלאה? אפשר לומר כי לכיוונים רבים שסקרנו בכתבה זו. אם זה לטיסות לטווח רחוק (גם לאחר סגירת הבסיס באבו-דאבי), להקמת בסיסים נוספים (כמו זה בישראל ואולי אף במדינות נוספות במזרח התיכון) ובמקביל להגדלת הצי ומספר היעדים, גם אלה המשניים, במדינות השונות. מה שבטוח הוא שהחברה הקטנה מבודפשט כבר לא קטנה כלל אלא אימפריה של ממש, הרבה מעבר לגודלה של הונגריה.