פרסום ראשון: משרד התחבורה קובע - בסיס תפעולי של Wizz Air בנתב"ג יתרום למשק ויוזיל מחירים

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

לאחר שאתמול (א') ישראייר דרשה לקבל את הניתוח הכלכלי שמאחורי בחינת הפעלת בסיסי תעופה של חברות זרות בישראל, היום (ב') נערך דיון בנושא במשרד התחבורה.

במסגרת הדיון, כלכלני משרד התחבורה קבעו כי הקמת בסיס תפעולי של חברת הלואו קוסט Wizz Air (וייז אייר) בנמל התעופה בן גוריון צפויה להשפיע באופן חיובי על המשק והכלכלה הישראלית. כך עולה מחוות דעת כלכלית שבוצעה על ידי חטיבת כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה במשרד התחבורה, במסגרת בחינת מתן אישור להפעלת בסיס תעופתי לחברה הזרה בישראל.

בסיכום לחוות הדעת מציינים הכלכלנים כי הקמת בסיס תפעולי לחברת תעופה זרה בנתב"ג צפויה להוות תמריץ ישיר להגדלת היצע השירותים והרחבת הקישוריות האווירית של ישראל. הצבת מטוסים וצוותים קבועים בישראל יוצרת אינטרס כלכלי להפעלת מספר רב יותר של טיסות, דבר שמתורגם להוספת מושבים, תדירויות ויעדים, לרבות פתיחת קווים ליעדים משניים. לפי ההערכה, הגידול הראשוני עשוי להסתכם בכמיליון נוסעים בשנה, עם פוטנציאל להתרחבות לכארבעה מיליון נוסעים בשנה במימוש מלא.

עוד מצוין כי הגדלת התחרות צפויה להוביל לירידת מחירי הטיסות, בדומה להשפעות שנצפו בעקבות הסכם שמיים פתוחים. מחקרים אמפיריים מאירופה משנת 2024 מראים כי כניסת חברת לואו קוסט חדשה לקו תעופה מביאה לירידת מחירים דו ספרתית. ירידת המחירים מגבירה את נגישות הטיסות לציבור הרחב, מעודדת צריכת שירותי תיירות ופנאי ותורמת להרחבת הפעילות הכלכלית במשק.

אלו הם דברי הסיכום: "הסכם שמיים פתוחים היווה מקרה בוחן לשינוי מהותי שנעשה בשוק התעופה הישראלי. הסכם זה הוביל לגידול משמעותי בתנועת הנוסעים, עלייה בקישוריות, גידול בהיצע היעדים והפחתת מחירים ניכרת אשר השפיעה על כלל שכבות האוכלוסייה וביתר שאת על השכבות הנמוכות.

הרפורמה עוררה התנגדות עזה מצד חברות התעופה הישראליות ואיגודי העובדים שלהן, אשר התריעו מפני פגיעה אנושה בתעסוקה המקומית, ירידה בשכר ופגיעה בחוסנן הלאומי של החברות. טענתן המרכזית הייתה כי הן פועלות בעמדת נחיתות תחרותית א-סימטרית מול חברות זרות. נחיתות הנובעת בעיקר מרגולציה ביטחונית מחמירה המטילה עליהן הוצאות תפעול ייחודיות וכבדות, וכן מחולשתן אל מול קבוצות תעופה גלובליות הנהנות מיתרון גישה לסלוטים נחשקים ולשיתופי פעולה בינלאומיים.

בעקבות הרפורמה, הממשלה קיבלה החלטה להעלות את מימון עלויות האבטחה של החברות הישראליות לשיעור של 97.5% הערכה של כ-500 מיליון ש"ח בשנה, ובכך הכירה בצורך בתמיכה פיסקלית אל מול הנטל הביטחוני.

עם זאת, חרף החששות שהוצפו, הניתוח הכלכלי שלאחר יישום הרפורמה הראה כי הפגיעה השלילית לא התממשה: מחקרים, ובכללם אלו של בנק ישראל, הוכיחו כי החברות הישראליות לא נפגעו בהיקף פעילותן ואף המשיכו להגדיל את מספר הטיסות והנוסעים, אם כי בקצב מתון יותר. למעשה, הנתונים מלמדים על תרומה חיובית נטו של הרפורמה לכלכלה ולרווחת הצרכן, שכן העלייה המשמעותית במספר הישראלים היוצאים לחו"ל הגדילה את הצריכה המקומית של שירותים נלווים הנמכרים על ידי גורמים ישראליים.

כפועל יוצא, פתיחת השוק חייבה את החברות המקומיות לשפר שירותים ולהתייעל, והובילה באופן כללי לשוק תעופה תחרותי ובריא יותר לטובת הצרכן הישראלי. מסקירת מחקרים שבוצעו בתחום ע"י ארגונים בינלאומיים עולה כי בדומה להשפעת הסכם שמיים פתוחים, לאישור הקמת בסיס תפעולי לחברה זרה, כדוגמת Wizz Air, צפויה השפעה חיובית על המשק הישראלי.

בין היתר דרך השפעה חיובית על התוצר, שיעור התעסוקה ורווחת הצרכן. הקמת בסיס תפעולי לחברה זרה בנתב"ג מהווה תמריץ ישיר להגדלת היצע השירותים ושיפור הקישוריות האווירית לישראל. הצבת מטוסים וצוותים קבועים בארץ יוצרת לחברה אינטרס כלכלי ברור לניצול יעיל של הנכסים באמצעות הפעלת סבבי טיסות רבים יותר.

דבר זה מתורגם לתוספת מיידית של מושבים, תדירויות ויעדים, כולל פתיחת קווים ליעדים משניים ופחות מבוקשים. הגידול בתנועה צפוי להוסיף בתרחיש הראשוני כמיליון נוסעים בשנה, עם פוטנציאל לגידול של כ-4 מיליון נוסעים בשנה במימוש מלא.

מעבר לכך, הבסיס מאפשר לחברה לבנות רשת קישוריות קונקשנים פנימית, כאשר גידול בקישוריות משפיע ישירות ובאופן מוכח על הצמיחה בתוצר לנפש, על פי ACI. בנוסף, הגדלת התחרות מובילה להורדת מחירי הטיסות, אפקט שידוע מהסכם שמיים פתוחים. המהלך צפוי להעמיק את ירידת מחירים עקב תחרות מוגברת וירידת עלויות תפעול ליחידת טיסה עבור החברה, תועלת אשר מועברת לצרכנים.

מחקרים אמפיריים מאירופה 2024 מאששים כי כניסת חברת לואו-קוסט חדשה לקו מביאה לירידת מחירים דו-ספרתית, ובשל נתח השוק הנוכחי בישראל יש פוטנציאל גבוה להוזלות נוספות. ירידת המחירים מגדילה את נגישות הטיסות לכלל האוכלוסייה ומאפשרת ליותר משפחות לטוס, ובכך מגדילה את צריכת שירותי התיירות והפנאי. הצריכה המוגברת הזו, המשתרעת על פני כלל חמישוני ההכנסה, מעצימה את התרומה הכוללת של ענף התעופה לכלכלת המדינה.

לסיכום, הקמת הבסיס משמשת כמנוע לצמיחה כלכלית רחבה ועשויה לתרום לצמיחת התמ"ג. ההשפעה הכלכלית תלויה במידת מה בשמירה על הרציפות התפקודית בעת חירום שכן מעמדה הגיאופוליטי של ישראל הופך את התעופה האזרחית לצינור החמצן כלכלי ואסטרטגי. הניסיון מלמד כי בעת חירום, הפסקת טיסות המונית של חברות זרות נובעת, בין היתר, מהמלצות או איסורים של הרגולטורים השונים ושיקולים פרטניים של חברות התעופה.

על כן, אישור הקמת בסיס תפעולי לחברה זרה בנתב"ג הינו בעל פוטנציאל גם בהיבט של שיפור הרציפות התפקודית בחירום. הימצאות מטוסים וצוותים בישראל באופן קבוע, גם אם לא צוותים ישראלים בהכרח, צפוי לקצר את זמני ההתאוששות כדי למקסם יתרונות אלו ולצמצם את סיכון הנטישה המיידית. המלצתנו היא להגביר את הקישור הביטחוני (שיתוף מידע מבוקר) על מנת לצמצם את אי-הוודאות המודיעינית ולסייע לחברה להעריך את הסיכון באופן מיטבי. הקמת הבסיס היא אפוא כלי מדיניות אשר עשוי לתרום לשיפור הרציפות התפקודית בעת חירום.

במקביל לסקירה אשר נעשתה בהקשר של התועלת בהקמת בסיס תפעולי לחברת תעופה זרה בנתב"ג. עלייה בתנועת הנוסעים בנתב"ג מצריכה הגדלת הקיבולת. כפי שסקרנו בעבודה זו, תכנית פיתוח נתב"ג של רשות שדות התעופה צפויה לתת מענה לגידול הצפוי בכמות הנוסעים עד לשנת 2040, כך שהיבט זה אינו מהווה חסם בשאלה האם לאפשר הקמת בסיס תפעולי בנתב"ג.

בשקלול של סל השיקולים הרחב ועל פי הסקירה שנעשתה בעבודה זו, אנו מסיקים כי להקמת בסיס תפעולי בנתב"ג תוך גיבוש קריטריון אחיד לאישור הקמת הבסיס, תהיה השפעה חיובית על המשק והכלכלה הישראלית. מהלך זה צפוי להביא לשיפור ברווחת הצרכן ולהפחתת יוקר המחיה. לאפשרות זו תועלת כלכלית עדיפה על אי מתן אישור להקמת הבסיס שבנדון. המלצת אגף כלכלה הינה חד משמעית, לפעול לקידום הקמת בסיס תפעולי בנתב"ג בדגש לחברות לואו-קוסט כגון חברת Wizz Air".