בעלי מלון במטולה: "אני מתרגש לשרת שוב אורחים. מתרגש כמו מאוהב"
הוריו, ניצולי שואה שהקימו בשנות ה-60 את המלון במטולה, ראו בהקמתו ניצחון אישי על היטלר. בנם, ראובן וינברג, עובד מעל 50 שנה במלון שלימים הפך למלון "אלסקה אין מטולה". "כשהקורונה סגרה לנו את המלון, זה היה עבורי כמו חבל תלייה". כתבה 4 בסדרה על חזרת מלונות לפעילות
ראובן וינברג, בעלי מלון אלסקה אין מטולה. צילום: באדיבות וינברג י שם בסיקסטיז של המאה הקודמת, רכשו הוריו, זוג ניצולי שואה, את מה שהיה מוכר אז, בשנת 1964, כמלון "שלג הלבנון". "זאת הייתה חורבה שנבנתה ב-1911", מודה בנם, ראובן וינברג. "הוריי ראו בזה ניצחון אישי על היטלר - להקים משפחה ועסק בארץ ישראל. זה ריגש אותם". וינברג הבן - דור שני לניצולי שואה ודור שני למלונאים מוותיקי מטולה - עובד מגיל 13 במלון שלימים הפך ל"אלסקה אין מטולה" – מלון משפחתי קטן עם 49 חדרים ברמת 4 כוכבים. "אני עובד ומשרת אנשים למעלה מ-50 שנה", הוא אומר לנו. במרוצת השנים, חווה וינברג מלחמות, מבצעים צבאיים, הפגזות, משברים כלכליים ועכשיו גם מגפה עולמית. "בחודש מארס הייתה צריכה להיות לנו עונה פצצה, בגלל השלג, הזרימות בנחלים ובגלל שהיינו אמורים לארח קבוצת טכנאים מחו"ל שהייתה אמורה להכניס לנו מחזור של מעל מיליון שקל. מגפת הקורונה פרצה ובחודשים מארס-אפריל לא היה פה אף אחד. גם את הפיק של פסח איבדנו. בכלל לא הכשרנו את המלון לפסח. לא היה בשביל מה", אומר וינברג. מה עובר על אדם כמוך שכל חייו גר ועובד במלון בתקופת הסגר? "כשנאלצנו לסגור את המלון, זה היה כמו חבל תלייה. המלון זה הבית שלי. אני ומשפחתי חיים במלון. קשה לראות בית ריק". 
מלון אלסקה אין מטולה "כדי לפתוח בריכה צריך מציל, מפעיל בריכה ועכשיו גם שוטר שישמור על ריחוק חברתי במים". מלון "אלסקה אין מטולה". צילום: באדיבות המלון כיצד הנחיות "התו הסגול" מיושמות אצלך במלון? "היינו בקשר עם משרד הבריאות כדי ללמוד ולהבין היטב את ההנחיות ויש לנו גם מפקחת שמלווה אותנו. אז כמובן שריססנו את המלון כולו בחומר חיטוי, בדקנו את מערכות המים שלא עבדו בכל התקופה שהמלון עמד סגור כדי לוודא שהם נקיים מכל מיני חיידקים, עמדות אלכוג'ל ועוד. יישום כל התקנות כרוך בהוצאה כבדה למלון שלא הרוויח שקל במשך 3 חודשים. אבל כמי שקמע לשרת אנשים באהבה גדולה, אין שאלה בכלל. פתחתי את המלון. אגב, יש מלונות במטולה שבכלל לא פתחו כי החליטו שזה מסובך מדי". את הבריכה פתחתם? "כדי לפתוח בריכה צריך מציל, מפעיל בריכה ועכשיו גם שוטר שישמור על ריחוק חברתי במים. זה לא משתלם לנו כלכלית ויש גבול כמה אנחנו יכולים לשמור על ריחוק חברתי. לקחנו בחשבון שנפסיד חדרים בגלל שאין בריכה". מה קורה אצלכם בחדר האוכל? "הדלת של חדר האוכל סגורה. כך אנחנו שולטים במספר הסועדים בכל זמן נתון. כל הסועדים, שכולם עברו בדיקות חום בצ'ק אין, נדרשים להיכנס עם מסכות פנים וכפפות. אצלנו הכל מוגש במזנון, אז שלא ייגעו בכלים בידיים חשופות". איזו תפוסה הייתה לכם בשבועות? "פתחנו לראשונה בחג שבועות. היו לנו 70% תפוסה. זה נתן לי בריאות לראות ולשרת אנשים. יש מלונאים ויש מלונאים. אני מאלה שלא עובד בשביל הכסף. אומנם אני עצמאי ואין לי תלוש שכר, אבל הדם שזורם לי בגוף זה לראות את המלון מתנקה, מתייפייף, מתחתך, מתייעל, פועל ומארח. זה מה שאני עושה מעל 50 שנה וזה מה שאני רוצה להמשיך לעשות". האם התעריפים שאתם גובים כעת נמוכים לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה? "המחירים שלנו נמוכים בכ-30% לעומת שנה שעברה. במצב הנוכחי אי אפשר לגבות מחיר מלא". האם אתה אופטימי או פסימי לגבי העתיד על רקע החשש מהתפרצות גל תחלואה שני? "אני מודה שאחרי שראיתי את החדשות על ההתפרצות בגימנסיה העברית בירושלים, הבטן התהפכה לי, ולא סתם. בעקבות החדשות האלה קיבלנו ביטולים לסופ"ש הקרוב. אין לי שום דבר נגד התקשורת אבל דיבורים, דיבורים ועוד דיבורים יוצרים הפחדה. דיברו ודיברו ובסוף לא סגרו את כל בתי הספר. אני מסכים עם זה שהציבור מזלזל בהנחיות, אבל גם צריך לחשוב פעמיים לפני כל אמירה. התוצאה הישירה של זה – גל ביטולים. אבל, אני אופטימי. פסימיים מתים. פתחנו את המלון בשבועות. הגיעו אלינו אורחים. להעביר כרטיס אשראי של אורח אחרי כל כך הרבה זמן, הרגיש כמעט דמיוני. אני מתרגש לשרת שוב לקוחות. מתרגש כמו מאוהב. קשה להסביר את ההתרגשות שיש לי לראות את המלון פתוח. כמו הוציאו אותנו מבית סוהר".
מלון אלסקה אין מטולה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}