בעלי מלון במטולה: "אני מתרגש לשרת שוב אורחים. מתרגש כמו מאוהב"
הוריו, ניצולי שואה שהקימו בשנות ה-60 את המלון במטולה, ראו בהקמתו ניצחון אישי על היטלר. בנם, ראובן וינברג, עובד מעל 50 שנה במלון שלימים הפך למלון "אלסקה אין מטולה". "כשהקורונה סגרה לנו את המלון, זה היה עבורי כמו חבל תלייה". כתבה 4 בסדרה על חזרת מלונות לפעילות
ראובן וינברג, בעלי מלון אלסקה אין מטולה. צילום: באדיבות וינברג חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
י שם בסיקסטיז של המאה הקודמת, רכשו הוריו, זוג ניצולי שואה, את מה שהיה מוכר אז, בשנת 1964, כמלון "שלג הלבנון". "זאת הייתה חורבה שנבנתה ב-1911", מודה בנם, ראובן וינברג. "הוריי ראו בזה ניצחון אישי על היטלר - להקים משפחה ועסק בארץ ישראל. זה ריגש אותם". וינברג הבן - דור שני לניצולי שואה ודור שני למלונאים מוותיקי מטולה - עובד מגיל 13 במלון שלימים הפך ל"אלסקה אין מטולה" – מלון משפחתי קטן עם 49 חדרים ברמת 4 כוכבים. "אני עובד ומשרת אנשים למעלה מ-50 שנה", הוא אומר לנו. במרוצת השנים, חווה וינברג מלחמות, מבצעים צבאיים, הפגזות, משברים כלכליים ועכשיו גם מגפה עולמית. "בחודש מארס הייתה צריכה להיות לנו עונה פצצה, בגלל השלג, הזרימות בנחלים ובגלל שהיינו אמורים לארח קבוצת טכנאים מחו"ל שהייתה אמורה להכניס לנו מחזור של מעל מיליון שקל. מגפת הקורונה פרצה ובחודשים מארס-אפריל לא היה פה אף אחד. גם את הפיק של פסח איבדנו. בכלל לא הכשרנו את המלון לפסח. לא היה בשביל מה", אומר וינברג. מה עובר על אדם כמוך שכל חייו גר ועובד במלון בתקופת הסגר? "כשנאלצנו לסגור את המלון, זה היה כמו חבל תלייה. המלון זה הבית שלי. אני ומשפחתי חיים במלון. קשה לראות בית ריק".
מלון אלסקה אין מטולה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}





