יעל רובינשטיין: "אני חולת אקשן ובתעופה האקשן לא נגמר"

דיני עבודה. על פניו נשמע כמו עוד תחום עיסוק אפרורי שלא לומר הסתדרותי, עד ששומעים על אותם עובדי אל על שפרצו לדיון שקיימה ההסתדרות עם טייסי החברה, שפכו כוסות קפה והפכו שולחנות (על פי גורמים בהסתדרות). עו״ד יעל רובינשטיין, המלווה את אל על בתחום דיני העבודה מאז משבר ה״שמיים הפתוחים״ ב- 2012 (בשנים 2017-2021 שימשה גם כמנהלת יחסי העבודה של החברה) — למודת ניסיון בדינמיקות הסוערות שנלוות למשאים ומתנים לחתימה על הסכמים קיבוציים ובתחום התעופה, בפרט. לכן, היא לא נרתעה מפרץ רגשות. "לא אחת חוויתי קושי מאוד גדול", חושפת רובינשטיין בראיון לפספורט. "העבודה הייתה מאוד אינטנסיבית ומתוחה, אך בעיקר סוחטת רגשית".

איזה מו"מ, מבין הרבים להם היית שותפה, היה הקשה ביותר עבורך רגשית ובכלל?

"ללא ספק המו״מ עם טייסי אל על שהסתיים באוקטובר 2018 עם כניסתן לתוקף של תקנות הטיס החדשות. המו״מ ארך למעלה משנה והסתיים בחודש שלם שבילינו בכפר המכבייה כל היום וכל הלילה כדי להתכנס לתאריך כניסת התקנות לתוקף. זה היה הסכם שנחתם אחרי שנים רבות של סכסוכים בנושאים מהותיים בין הטייסים להנהלה ועל רקע אי אמון בין הצדדים. זה היה מתיש פיזית ועמוס רגשית. מורכב ביותר מבחינה מקצועית. זה הצריך ממני הבנה מעמיקה של רגולציה חדשה, שעדיין לא ידעו איך להתמודד איתה בעולם. זה דרש גם יכולת לחזות איך ההסכם וההסדרים שנגיע אליהם ישליכו על יחסי העבודה בחברה ועל אוכלוסיית הטייסים בפרט. ההסכם הזה, במובנים רבים, השכין 'שלום' וזה היה החלק הכי מרגש בו. שני הצדדים חשבו שהוא טוב והוא פתח דף חדש ביחסים בין ההנהלה לטייסים. באחרונה מנכ"לית אל על הנכנסת, דינה בן טל, הצליחה לחתום עם הטייסים על הסכם חדש שקונה לחברה שקט לשנים הבאות״.

מה דעתך על תרומתה של דינה ובכלל על המינוי שלה?

"החיזוק הנשי בהנהלת אל על, מאוד שינה את האופי של המו"מ הקיבוצי ותרם להסכם עם הטייסים. יש משהו בנוכחות נשית שהוא מרכך. מאוד שמחתי על המינוי של דינה. גם סמנכ"לית משאבי אנוש באל על, יהודית גרסרו (שהודיעה במאי השנה על עזיבה. ס.פ.), עשתה פלאים ביחסי עבודה מהרגע שנכנסה לתפקיד. דינה ויהודית בנו אמון שלא היה אותו קודם באל על. יהודית צירפה לניהול אגף משאבי אנוש את לימור בוזגלו, שהיום משמשת כסמנכ״לית משאבי אנוש, וכך נוצר מצב שבו חטיבת משאבי אנוש ותחום יחסי העבודה — בהובלה נשית. הדאגה הכנה והאותנטית של יהודית ולימור לעובדי החברה היא סוחפת ומעוררת השראה. יהודית ולימור והיום גם דינה — בנו יחסי אמון חסרי תקדים עם נציגות העובדים באל על״.

יצגת, כאמור, את אל על במשאים ומתנים מול עובדי החברה. איך רוכשים את אמונם של העובדים?

"עבדתי מאוד קשה כדי לבנות קשרים טובים עם ועדי העובדים. יחד עם זאת אני עורכת דין. בסך הכל הצלחתי בדבר הזה, אבל הייתי צריכה לעבוד מאוד קשה כדי לרכוש את האמון שלהם". ייצגת את אל על בשעתה הקשה ביותר: פיטורי עובדים והוצאת עובדים לחל"ת עקב משבר הקורונה. איך מתמודדים עם מגה אירוע כזה? "חל"ת קורונה הומצא באל על. היינו הראשונים שהתחלנו אותו. אנחנו תפרנו אותו. זה התחיל כשפנו אלי עם הרעיון הזה ואמרתי אין דבר כזה בדיני עבודה. אבל כשהבנו שאין לנו ברירה, המציאות החדשה הכתיבה את הפתרונות. התחלנו דיאלוג מול הביטוח לאומי. עשינו איתם הרבה מאוד דיונים. הם הבינו שצריך למצוא פתרון ולבנות מודל. ב-15 למרץ הוצאנו את כל העובדים לחל"ת וכל המשק התיישר לפי זה". אני חולת אקשן ובתעופה
האקשן לא נגמר. יעל רובינשטיין. צילום: בועז עשתאי

מה בדיוק היה החלק שלך בסיפור הכאוב הזה?

"הייתי אחראית על בניית ופיקוח התהליכים. לבוא עם הפתרונות ולוודא שהתהליכים שאל על עושה תואמים את הדין, את המטרות ואת ה-DNA של הארגון. כל התהליך הזה היה מאוד קשה אמוציונלית. במיוחד השלב הזה שבו הייתי צריכה לעמוד מול אנשים ולומר להם על יציאה לחל"ת. אני גם זו שהודיעה על ביטול כל הקורסים — דיילים, דיילי קרקע, טייסים. כינסנו את כולם והודענו להם שהקורסים מבוטלים. 150 אנשים בכו. נשבר לי הלב. זה היה קשה מנשוא. עבדנו מאוד קשה כדי להוציא את כל העובדים לחל"ת. נשארו רק בודדים. היה חוסר ודאות גדול קדימה. מצב החברה היה לא טוב. המגפה הפחידה אז מאוד. היה נורא קשה להיות בחברה ולדבר עם אנשים בזמן שאני עובדת והם בחוסר ודאות בבית. ברמה הנפשית זה היה קשה".

איך עשית את ההפרדה בין הרציונל לאמוציונל?

"צריך לעשות את ההפרדה. אי אפשר לתת לרגשות שלך להשפיע על קבלת החלטות. צריך להתנהג ברגישות ובאמפתיה, אבל ההחלטה והעשייה צריכות להיות רציונליות ולא אמוציונליות. טובת העובדים והחברה הם אלו שמנחים אותי ברמה המקצועית והאישית, ובזה אני מתמקדת גם כשצריך לקבל החלטות קשות. את האלמנט הרגשי אני חייבת לשים בצד, ואני מתמודדת איתו אחר כך״.

מה מושך אותך בדיני עבודה בתחום התעופה?

"בתעופה, גם אם חשבנו שראינו הכל, יש הפתעות. זה תמיד מעניין. אני אוהבת ׳ללכלך את הידיים׳. להכיר את הלקוחות שלי היטב ולתת להם שירות של הרבה מעבר למה שמותר ואסור לך לעשות בדיני עבודה. להיות חלק מהארגון, לטפל ברמת המטרות, התרבות הארגונית והאסטרטגיה. אני חולת אקשן ובתעופה האקשן לא נגמר. גם לא האתגר".

כיום את מייצגת את ועד טייסי ק.א.ל מטענים

"הטייסים של ק.א.ל מדהימים. מאוד מחויבים ורתומים. בחברה יש 45 טייסים שהכריזו על סכסוך עבודה. כמו בכל מערכת יחסי עבודה קיבוציים - גם בצ׳אלנג׳ יש עליות ומורדות. כרגע אנחנו נמצאים בסכסוך עבודה שנוגע להחלפת הציים בחברה ולהחלטה של החברה לגרוע באופן חד-צדדי אחד משני מטוסיה ללא חלופה ראויה ומבלי לדון עם טייסיה ולהסדיר את ביטחונם התעסוקתי והכלכלי. זהו רגע קריטי בחייה של חברת התעופה; קיומה ואיתנותה של חברת צ'אלנג' איירלינס אינם רק עניין לטייסים וליתר עובדי החברה, אלא הם גם עניינו של הציבור הישראלי ומדינת ישראל, שכן חלק בלתי מבוטל מצרכיה החיוניים של מדינת ישראל משונעים באמצעות החברה, כולל ציוד ביטחוני, ציוד רפואי חיוני (למשל, בתקופת הקורונה הביאו טייסי החברה מסיכות, בדיקות, חיסונים וכיו"ב כשהם מסכנים את בריאותם וטסים למוקד המגיפה בסין), תוצרת חקלאית ועוד".

על מה בעצם טייסי ק.א.ל נאבקים?

"מאבקם של הטייסים כרגע הוא בראש ובראשונה על קיומם ושמירתם של יחסי עבודה קיבוציים ועל הזכות הבסיסית שינהלו עימם מו״מ לפני ביצוע שינויים ארגוניים, שמשליכים דרמטית על תנאי עבודתם ועל עתיד החברה. אנחנו בטוחים שעם נכונות מצד הנהלת החברה לקיים עם ועד הטייסים משא ומתן פתוח, בשקיפות ובהגינות — נוכל להגיע להסכמות ולפתרונות שהם טובים לכולם. שכן, טובת החברה היא גם טובת הטייסים — כולם כאן חותרים לאותה מטרה. בית הדין האזורי לעבודה קיבל בסופו של דבר את עתירת הטייסים נגד החברה וגם אסר עליה לעשות שימוש במטוס המושבת אותו רצתה להפעיל לאור עיצומי הטייסים. הצדדים יקיימו מו"מ אינטנסיבי בהוראת בית המשפט".

איפה תהיי, נאמר, בעוד 5 שנים?

"אני מאוד אוהבת את עולם התעופה. יש מעט מאוד עורכי דין שעוסקים בתעופה. זה עולם בפני עצמו. אפשר לספור על כף יד אחת עורכי דין שבאמת ביחסי עבודה בתעופה ובאורחות חיים של טייסים. הייתי רוצה למצב את עצמי בעולם התעופה כמומחית בעולמות תוכן ייחודיים של דיני עבודה".

וחוץ מתעופה?

"אני נמצאת לא רק בעולם התעופה. במסגרת העבודה שלי אני מייצגת גם את מכבי ת"א בכדורגל והפועל פ"ת בכדורגל. אני גם חברת הנהלה במכבי ראשון לציון בכדור יד. במקביל, בזמני הפנוי, אני אוהבת להתנדב. אני מתנדבת מגיל 16. יש לי דחף כזה. התנדבתי למשל בתנועה למלחמה בעוני, במחלקה הסגורה בביה"ח אברבנל ובמתן סיוע משפטי. אני חברת ועד מנהל של קרן דולב לצדק רפואי, עמותה שמייצגת חולים הזקוקים תרופות מצילי חיים שאינן בסל התרופות. אני מתנדבת גם בארגון סיוע לנפגעות תקיפה מינית ובמשאבי אנוש של עמותת 'מדע גדול בקטנה'. אני מאוד עסוקה. זה חלק מחיי".

וזמן לבלות נשאר לך?

"מתחילה תיכף קורס נהיגת מרוצים בקפריסין. זה היה חלום שלי. אני מתה על נהיגה. אוהבת מהירות. גם רישיון טיס אזרחי בליסט שלי. כל מה שקשור לאקסטרים זה בדם שלי. עשיתי טיול אקסטרים בלפלנד. 3 ימים על אופנועי שלג. אני גם רוכבת על סוסים. בעבר השתתפתי בתחרויות רכיבה, היום סתם בשביל הכיף".