עליתם על מחיר חופשה שהוצג נמוך משמעותית בגלל תקלה? הזווית המשפטית

לפני כ-3 שבועות נמכרו עשרות חדרי אירוח במלונות רשת Ibis בירושלים במחיר מגוחך של 59.9 שקל ללילה כולל ארוחת בוקר במקום 599 שקל. זאת, עקב תקלה במערכת ההזמנות. הנהלת הרשת פרסמה מיד כי תכבד את המחיר הנמוך כפי שהיה רשום בהזמנה. מקרים כאלה אומנם לא קורים כל יום, אבל הם קורים. עולם האונליין, שהביא איתו שפע הזדמנויות לסקטור המלונאי, מביא גם תקלות משפטיות רבות שאחת מהן היא כאמור פרסום מחיר חופשה מוטעה, בדרך כלל נמוך במאות אחוזים מהמחיר האמיתי. פעמים רבות התקלה מתגלה רק לאחר מעשה, כאשר מוזרמות כבר הזמנות על ידי הצרכנים שעומדים על כך ש"מחיר הקופה" שבו בוצעה ההזמנה יכובד על ידי המלון שנאלץ להתמודד עם עשרות לקוחות זועמים, המאיימים עליו בתביעות, שעה שהוא מבקש לבטל את ההזמנות. לדברי עורכי הדין יגאל קולוף ואלכס סחרוב, ממחלקת המלונאות במשרד עוה"ד וקסלר ברגמן ושות', נקודת המוצא היא חוק הגנת הצרכן, שנועד לווסת את מאזן הכוחות בין הגופים החזקים – קרי החברות והעוסקים במשק, לבין הצד החלש – הצרכנים, שלרוב נמצאים בעמדת נחיתות אל מול כוחן וגודלן של החברות. אך כאן התהפכו היוצרות - לא תמיד הצרכן הוא החלש והחברה בהכרח החזקה. 59 במקום 599 שקל ללילה. מלון ibis מרכז ירושלים. צילום: 123rf ככלל, אומרים עורכי הדין, סעיף 17ב' לחוק הגנת הצרכן קובע, כי המחיר המחייב הוא המחיר שהוצג על המוצר/שירות, והעוסק מחויב לספק את השירות במחיר אותו פרסם (אגב, אין הבדל בעניין זה בין פרסום פיזי לבין פרסום אינטרנטי), ללא סייג. יחד עם זאת, בשנים האחרונות מתבססת פסיקה של בתי המשפט, המכירה בכך שטעות בפרסום יכולה להתרחש בתום לב, וכאשר ברור שהמחיר המפורסם אינו משקף את מחיר השוק הריאלי של השירות/מוצר. אז חיוב עוסק לכבד את אותה הזמנה יגרור הוצאות כספיות והפסדים שאינם תואמים את עלותו באספקת המוצר/שירות, ואת ציפייתו לרווח סביר בגינו. עוד לדבריהם, הבסיס המשפטי ליכולת של עוסק לטעון כנגד העסקה מעוגן בשני מקורות – הראשון: דיני הטעות (סעיף 14 לחוק החוזים), שלפיהם מי שהתקשר בחוזה עקב טעות, וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה, והצד השני ידע או היה עליו לדעת על כך, רשאי לבטל את החוזה; והשני: דיני תום-הלב (סעיף 39 לחוק החוזים), שלפיהם על כל צד חוזי לנהוג בדרך מקובלת ובתום-לב עם הצד האחר (וכפועל יוצא מכך – עמידה דווקנית על קיום העסקה על אף הטעות שנפלה בה יכולה להיחשב כחוסר תום-לב). פסיקת בית המשפט מהשנים האחרונות בעניין טעויות בתמחור מוצרים/שירותים באינטרנט, אינה אחידה ומשתנה מעת לעת. בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, את נסיבות המקרה ואת התנהלות הצדדים, ובין שלל השיקולים בית המשפט מעניק משקל נכבד להוגנות ולתום לב של הצרכן ושל העוסק. עורך דין יגאל קולוף. צילום: יורם רשף עורכי הדין קולוף וסחרוב מביאים דוגמאות: בפסק הדין פריינטה נ' טרוולייק דן בית המשפט בנוסע שרכש חבילת נופש במחיר של 99 דולר לאדם במקום 699 דולר. בית המשפט פסק, כי הנוסע מנוע מלנצל לרעה את טעותה של חברת התיירות, ולעמוד על קיום העסקה במחיר השגוי והבלתי סביר. במקרה אחר (סוטלימן נ' פומפה מול זול בע"מ), בעקבות בעיה טכנית פורסם באתר קמעונאי סט רמקולים בסך של 148 שקל במקום 1,480 שקל. בית המשפט התרשם, כי התובע ידע או היה עליו לדעת שמדובר במחיר לא ריאלי, ולאור מסקנתו העובדתית שהפרסום המוטעה נעשה בתום לב בעקבות תקלה טכנית, קבע שהחברה הייתה רשאית לבטל את העסקה. לעומת זאת, במקרה בו צרכן רכש טלוויזיה באתר הסחר של אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ במחיר של 1,349 שקל במקום 13,490 שקל (10% ממחירו המקורי), התוצאה הייתה מובהקת פחות. ביהמ"ש קבע, כי העוסק לא הוכיח את טענתו שהייתה תקלה באתר האינטרנט, וכי העוסק ישלם לצרכן פיצוי בסך 1,000 שקל, נוכח הקביעה, שהצעת העוסק לאפשר לצרכן לרכוש את הטלוויזיה במחיר עלות (ללא רווח לעוסק) הייתה הוגנת וסבירה בנסיבות העניין. "פסקי הדין", אומרים קולוף וסחרוב, "מייחסים גם משמעות לשאלה האם העוסק פעל מיד לבטל את העסקה עקב הטעות, מבלי שלצרכן נגרם נזק ממשי. אם התשובה לכך היא חיובית - יעמוד הדבר לטובת העוסק. לא לחינם אין גזירה שווה לכל המקרים, וכל מקרה נבחן כאמור לאור כלל נסיבותיו. פעמים רבות הפסיקה מושפעת גם מזהות השופט היושב בדין, מהערכתו האם המחיר שהוצג יכול להיחשב כבלתי ריאלי בעליל, וכן מהמסקנה שאליה יגיע בדבר תום-לבם של הצדדים (ביחס לעוסק, האם הפרסום אכן היה עקב טעות אנוש, וביחס לצרכן – האם ידע או היה עליו לדעת שמדובר במחיר מוטעה)". עורכת הדין אלכס סחרוב. צילום: יורם רשף

אל תפספסו

טבריה מתעוררת: הצצה לגרסה המחודשת והמרהיבה של מלון גלי כנרת

הכתבה הבאה במדור

ישראייר: מזכר הבנות לביצוע מימון מחדש של המלונות ביוון, חלק מהלוואת הבעלים ישובו לחברה