מרץ 2020 בנתב"ג: מה קרה לטיסות המטען בהשוואה לאשתקד?

דו"ח של רשות שדות התעופה לחודש מרץ אומר בעצם את מה שכולנו כבר יודעים: עצירה כמעט מוחלטת בפעילות שהובילה לירידה דרמטית במספר העוברים ושבים בנמל התעופה בן גוריון, הן בטיסות הבינלאומיות והן בטיסות הפנים-ארציות כתוצאה מהפעולות לבלימת מגפת הקורונה. על פי הדו"ח, בחודש מרץ עברו בנתב"ג 501,846 נוסעים ב-5,584 תנועת מטוסים בטיסות בינלאומיות ופנים-ארציות. תנועת הנוסעים הבינלאומית עמדה בחודש מרץ על 471,710 נוסעים, ירידה של 72.14% לעומת מרץ 2019. גם בתנועת הנוסעים הבינלאומית בטרמינל 3 עברו החודש 432,105 נוסעים. ובתנועת הנוסעים הבינלאומית בטרמינל 1, המשמש נוסעים יוצאים בלבד, עברו במרץ 39,605 נוסעים. בטיסות הפנים-ארציות עברו בנמל 30,136 נוסעים, ירידה של 34.83% לעומת מרץ 2019. חברות התעופה הישראליות הטיסו במהלך החודש החולף 128,025 בני אדם, ירידה ל 74.18% לעומת מרץ אשתקד. גם בהטסת מטענים חלה ירידה: 27,119 טון הוטסו בחודש החולף המהווים ירידה של 17.29% לעומת מרץ 2018. במטוסי נוסעים שונעו 8,499 טון ובמטוסי מטען שונעו 18,620 טון. עוד עולה מדו"ח רש"ת, כי היעד בעל נפח התנועה הגבוה ביותר היה בחודש החולף בשדה התעופה בניו יורק אליו וממנו טסו 33,105 נוסעים, ירידה של כ-32% בהשוואה למרץ שעבר. זאת ועוד, המדינה עם נפח הפעילות הגבוה ביותר הייתה ארה"ב עם 76,144 נוסעים המהווים 16.13% מכלל הפעילות. אחריה בהיקף הנפח, אנגליה וקנדה.

ומה צופים/מעריכים שורה של גופי תעופה ומחקר שונים בעולם?

  ולא רק נתב"ג. למעלה מ-100 שדות תעופה ברחבי העולם נסגרו כליל לפעילות בהם: אורלי פריז, שרלואה בריסל, קישינב מולדובה, בלגראד סרביה, ונציה איטליה, קראקוב פולין, לונדון סיטי ועוד. במקביל, כ-140 שדות תעופה הגבילו את הפעילות ו/או סגרו חלק מהתשתיות והטרמינלים. חלקם הגדול שדות ראשיים כמו שארל דה גול פריז, הלסינקי פינלנד, ברלין מינכן ופרנקפורט גרמנייה, סכיפוהול אמסטרדם ,היתרו וגטוויק לונדון,ליסבון פורטוגל ועוד. שדות תעופה המבוססים על תנועה בינלאומית כמו נמל התעופה בן גוריון, בו פועלות בימי שגרה כ-140 חברות תעופה בינלאומיות ל-200 יעדים ברחבי העולם, יחווה פגיעה שנתית של לפחות שליש מהנוסעים. בחברת הייעוץ הבינלאומית מקנזי מעריכים שבמקרה הטוב, הביקוש לתיירות עשוי להתאושש בשנת 2021 ובהערכה שמרנית יותר הביקוש יתאושש רק בשנת 2022. צוות מומחים במינוי המל"ל טוען כי השווקים של שירותי התיירות, תעופה וכיו"ב ימשיכו להיות מושבתים תקופה ארוכה והם יצטמצמו מאוד. מכון גרטנר (המייעץ למשרד הבריאות) פרסם ב-10 באפריל כי היקף הכניסות מחו"ל יעמוד על 1,000 איש בממוצע ליום, וכולם יידרשו לבידוד של 14 יום. יאט"א, ארגון הגג של חברות התעופה, פרסם ב-17 באפריל כי החזרה של התעופה צפויה להיות איטית. ברבעון השלישי של 2020 צפויה פתיחה מוגבלת של התעופה הבינלאומית. ברבעון הרביעי של 2020 צפויי המשך ההתאוששות של התעופה הבינלאומית אך רק בהיקף שך 350% מההיקף הקודם למגפה. מנהל התכנון בלונדון פרסם ב-6 באפריל כי במטרה לאושש את שדות התעופה יש לתמוך בהם בתכנית סיוע תוך סיוע ממוקד לתמיכה בשימור עובדים, הפחתה במיסויי, מימון ממשלתי לעלויות הביטחון שיטור ורגולציה. ארגון ה-ACI פרסם תחזית עולמית בה נאמר כי הנזק הכלכלי המשמעותי ביותר מכל תחומי הכלכלה נגרם לתעשיית שדות התעופה. השפעת משבר הקורונה על התעופה תימשך לא רק ברבעון השני של השנה אלא עד למחצית הבאה של 2020. היציאה מהמשבר ותחילת ההתאוששות ממנו וההגעה למספרי נוסעים טרום המשבר תימשך לפחות שנה ועד 18 חודשים. כל שדות התעופה בעולם יחוו ירידות דו-ספרתיות של מעל 10 אחוז ירידה במספר הנוסעים. המלצת הארגון הבינלאומי ACI היא ש"שאחד מהצעדים הראשונים של הממשלה צריך להיות לשקם את התעופה ואת מצב שדות התעופה במדינה. עזרה במענקים וסיוע ישיר לסבסוד העובדים. סיוע בערבויות לקבלת הלוואות מהבנקים. ושמירה על כ"א מקצועי ומיומן מינימלי לצורך תפעול התשתיות החיוניות". שרת התחבורה האמריקנית ציינה: "ארה"ב עתידה לספק מענקים בסך 10 מיליארד דולר כסיוע חירום של הממשלה לשדות התעופה לאור המשבר. אלו יסייעו להמשיך ולתפעל את שדות התעופה במהלך המשבר".