קני רוזנברג, בעל השליטה באל על: "אני מצפה לפיצוי של 100 מיליון דולר מהמדינה. אני כמובן, פתוח לכל מו"מ"

"אין ספק שהחברה נפגעה קשות ממגפת הקורונה ומהחלטות הממשלה בנוגע לתנועה האווירית. אין לי כל מחלוקת עם החלטות הממשלה ואני מכבד אותן ואולם, ברור כי הממשלה צריכה לפצות את ענף התעופה בכלל ואת אל על בפרט בנזקים שנגרמו ונגרמים לה עקב מגבלות התנועה האווירית הייחודיות לישראל. אני מצפה לפיצוי מהמדינה של 100 מיליון דולר. אני כמובן, פתוח לכל מו"מ עם משרד האוצר לגבי חלקי בתמיכה מעבר לפיצוי שהמדינה צריכה לתת תוך כדי תשומת לב שאני מחזיק רק כ-39% ממניות החברה". כך כותב קני רוזנברג, בעל השליטה באל על במכתב ששלח היום (רביעי, 22 בספטמבר 2021) למנכ"ל החברה, אביגל שורק, בתגובה למכתב ששלח לשורק מנכ"ל האוצר, רם בלינקוב. במכתב ששלח ב-5 בספטמבר בלינקוב לאל על, נדרש בעל השליטה, קני רוזנברג, להזרים לקופת החברה 50 מיליון דולר על מנת לקבל סכום דומה מהמדינה שיינתן כפיצוי על נזקי הקורונה בדרך של אג"ח ממיר למניות ללא ביטחונות וללא ריבית. "השילוב בין ציונות לעסקים בהחלט מרגש אותי". קני רוזנברג, בעל השליטה באל על. צילום: יח"צ אל על עוד כותב קני רוזנברג במכתב מהיום, "לפני כשנה וחצי, עם פרוץ מגפת הקורונה, ומבלי שצפינו כיצד תתפתח, החלטתי לנקוט בצעדים הפיננסיים והרגולטורים הדרושים לרכישת שליטה באל על, חברת התעופה הלאומית של ישראל. עקבתי מקרוב אחרי האירועים הקשורים בחברה באותה עת ובסופו של דבר משרד האוצר הוביל מתווה לפיו החברה תגייס 150 מיליון דולר כשהמדינה מהווה חתם להנפקה כלומר, המדינה התחייבה שיגויסו 150 מיליון דולר. ההנפקה לציבור בוצעה עם 'רשת ביטחון' של המדינה שהתחייבה לרכוש 150 מיליון דולר במידה ולא יימצאו רוכשים מהציבור, כך שלמעשה הרכישה שביצעתי (ולמעשה הייתי בפועל המשתתף היחיד בהנפקה) סייעה למדינה וחסכה בשלב ראשון הזרמה של כ-108 מיליון דולר נוספים מצד המדינה".

"לא נעלמו מעיניי בעת הרכישה האתגרים ההיסטוריים שסוחבת החברה על גבה"

עוד כותב רוזנברג במכתבו, "כיזם וכבעל קבוצת עסקים גדולה ומגוונת בארה"ב המעסיקה כ-40 אלף עובדים ומחזור העסקים של כ-5 מיליארד דולר. השילוב בין ציונות לעסקים בהחלט מרגש אותי ואין דומה לחברת אל על במימוש השניים. לא אגזים ואומר שמדינת ישראל זורמת בעורקיי ושאני מתרגש בכל פעם מחדש כשאני רואה מטוס אל על עם דגל ישראל נוחת בניו יורק, לונדון, פריז ובכל מקום בעולם. לא נעלמו מעיניי בעת הרכישה האתגרים ההיסטוריים שסוחבת החברה על גבה בתחום העסקי, התפעולי, השירותי, הטכנולוגי ויחסי העבודה. לכל אלה יש להוסיף כמובן את אתגרי הקורונה. אני מצהיר בזאת שאני מחויב לאל על. יש לי אחריות מלאה במסגרת ממשל תאגידי תקין לשמירה על יציבותה וטיפוח צמיחתה. בתקופה זו במיוחד, יש לי אחריות וחובה לתרום מניסיוני לארגן ולפתח מחדש את עסקיה נוכח האתגרים שעומדים לפתחה". עוד הוא כותב, "המחויבות שלי כלפי אל על אינה דבר של מה בכך. אל על היא גוף הדורש השקעה עמוקה לטווח ארוך. העובדה שוויתרתי על חלוקת הדיבידנדים מהחברה למשך השנים הבאות, מוכיחה כי הרכישה נעשתה על בסיס מושכל של הבנת הסביבה המורכבת בה פועלת החברה. כזכור, בשלה הראשון השקעתי בחברה 108 מיליון דולר שהופנו לכיסוי חובות כלפי נוסעים. היה ראוי שהמדינה הייתה מגבשת פתרון נכון, כך שההון שהזרמתי היה משמש כרשת ביטחון להבטחת פעילותה של החברה ולמצוא מקור חיצוני לכיסוי החובות לנוסעים. למיטב ידיעתי הועלתה הצעה כזו מצדם של מספר חברי כנסת ובכללם יו"ר הכלכלה דאז. זמן קצר אחר כך עם העמקת משבר הקורונה ולפי דרישת הבנקים שאמורים היו להעמיד לחברה הלוואה של 300 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5%, החברה ביצעה הנפקה נוספת בה התחייבתי לקנות לפחות 50 מיליון דולר וכמובן עמדתי בהתחייבות והזרמתי לחברה עוד כ-55 מיליון דולר, מתוך כ-86 מיליון דולר שגויסו". רוזנברג ממשיך וכותב, "בסופו של עניין המדינה בחרה במתווה אחר של הקדמת תשלומי ביטחון בהיקף של 210 מיליון דולר, תוך שהיא מעמידה כתנאי לסיוע זה, גיוס נוסף של החברה באמצעות ביצוע הנפקה בהיקף של כ-105מיליון דולר שמתוכם חייבו אותי להזמין בהנפקה 43 מיליון דולר. אגב, לא מצאתי היגיון בהתחייבות זו, אך מאחר שמצבה של החברה המשיך להידרדר כתוצאה מהתמשכות הקורונה, אך נתתי הסכמתי לכך. והכל במסגרת החוזה שנחתם לפיו החברה תגייס 105 מיליון דולר, במסגרת ההנפקה אני אזרים ביקושים של 43 מיליון דולר". עוד מגיב רוזנברג, "למיטב ידיעתי, החברה פעלה באופן מקצועי ונחוש ונעזרה בחתמים מקומיים ובינלאומיים לביצוע ההנפקה במועד שנקבע. עם זאת, גורמים אקסוגניים הקשורים במצב השוק ואי הוודאות באשר לסביבה העסקית בה פועלת אל על, סיכלו את האפשרות למימושה במעוד שנקבע והמלצת החתמים הייתה לדחות את ביצוע ההנפקה לעיתוי נכון יותר. כאמור, אז ובוודאי גם היום, אני עומד מאחורי התחייבותי להזרים ביקושים של 43 מיליון דולר בהנפקה המדוברת. עם זאת, אני רואה בדרישה להזרים את אותם 43 מיליון דולר, שלא בדרך של הנפקה, הפרת הסכמות קודמות". עוד לדברי בעל השליטה באל על, "חשוב לי להבהיר סיכומו של מכתב זה: אני מכבד החלטות רגולטוריות באשר הן ואקיים אותן על קוצו של יוד. כמו כן, אני תמיד אחתור לשיתוף פעולה מלא ושקוף עם הממשלה, בהיות אל על נכס לאומי בעל משמעות אסטרטגית למדינה ולציבור הישראלי". הפגנת עובדי אל על בנתב״ג. צילום: ועד עובדי אל על

אל תפספסו

חברת איג'יפט אייר מתחילה לטוס היום (א') לישראל: תציע 4 טיסות שבועיות בקו ת״א-קהיר

הכתבה הבאה במדור

ישראייר: מזכר הבנות לביצוע מימון מחדש של המלונות ביוון, חלק מהלוואת הבעלים ישובו לחברה