"פגמים חמורים בהליך בחינת הקמת בסיס Wizz Air בישראל"

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

בהמשך למכתבו של מנהל רשות התעופה האזרחית לחברות התעופה הישראליות מיום 22.12.2025, פנתה חברת ארקיע באמצעות עורכי דינה רז נזרי, נדים עבוד ואבינעם סגל-אלעד ממשרד פירון, במכתב תגובה מפורט למנהל רת"א תא"ל (מיל') שמואל זכאי ולגורמי הממשלה הרלוונטיים, במסגרתו היא מעלה שורה של טענות מהותיות באשר לאופן ניהול ההליך לבחינת הקמת בסיס פעילות לחברת Wizz Air בישראל, וכן באשר לעצם ההחלטה המסתמנת בענין זה.

במכתב מדגישה ארקיע כי ההליך שמקודם כיום מעורר קשיים משפטיים ומנהליים משמעותיים, ובראשם פגמים בהליך השימוע עצמו. בין היתר מציינת החברה כי במכתב מנהל רת"א לחברות התעופה לא צורפו נתונים, נספחים או תשתית עובדתית כלשהי הנדרשת לצורך גיבוש עמדה מנומקת, וזאת בניגוד לעקרונות המשפט המנהלי ולהליכים המקובלים בקבלת החלטות בעלות השלכות רחבות היקף.

עוד מציינת ארקיע כי רק בהמשך, ביום 4.1.2026, בעקבות דרישה כנראה של אחת מחברות התעופה ולא מיוזמת רת"א או משרד התחבורה, הועברה לחברות חוות הדעת בנושא "בחינת מתן אישור להפעלת בסיס תעופתי לחברה זרה בשדה התעופה בן גוריון", שנערכה על ידי חטיבת כלכלה, תקציבים ואסטרטגיה באגף הכלכלה במשרד התחבורה, עליה נסמכת כוונת שינוי הרגולציה. וזאת, תשעה ימים בלבד לפני המועד האחרון שנקבע להגשת ההתייחסויות. חוות הדעת, המשתרעת על פני 61 עמודים וכוללת ניתוחים כלכליים, נתונים וטבלאות מורכבות, אינה מאפשרת בחינה מקצועית, יסודית ומגובה בנתונים בפרק הזמן הקצר שהוקצה לכך.

"השלכות כבדות על התעופה בשעת חירום"

במכתבה מבהירה מדובר במהלך בעל השלכות כבדות משקל על ענף התעופה בישראל, על התחרות ההוגנת, על יציבות החברות הישראליות ועל הרציפות התפקודית של התעופה הלאומית, במיוחד בעתות חירום. לפיכך, סבורה החברה כי לא ניתן לקיים הליך שימוע מהותי ואמיתי בלוחות הזמנים שנקבעו.

צילום: Shutterstock

לעניין זה ציינו עורכי הדין שורה של פגמים חמורים שנפלו בחוות הדעת של משרד התחבורה, מהם עולה כי העבודה שנעשתה בעניין זה במשרד לא הייתה יסודית ומעמיקה.

כך למשל, אף שחוות הדעת מכירה בחשש מפני קריסת אחת מחברות התעופה הישראליות כתוצאה מהמהלך של הקמת בסיס לחברת וויז, ואף שהיא מכירה גם בצורך המוגבר בשמירה על רציפות תפקודית בשעת חירום, על רקע מלחמת חרבות ברזל - חוות הדעת מתעלמת משאלת ההשפעה הביטחונית-אסטרטגית של קריסת אחת מחברות התעופה הישראליות על הרציפות התפקודית בחירום.

בנוסף, חוות הדעת מתעלמת מהפערים התחרותיים בין חברות התעופה הזרות, לבין חברות התעופה הישראליות, פערים שבעקבותיהם החליטה המדינה בעבר להשתתף ב-97.5% מהוצאות הביטחון של החברות הישראליות. בהקשר זה הוזכר, כי לאחרונה המדינה דווקא החליטה להפחית את השתתפותה בהוצאות האמורות, למרות שהמהלך המוצע צפוי להגדיל משמעותית את הפערים התחרותיים בין החברות.

דרישה להארכת זמנים

על רקע האמור, ביקשה ארקיע פרק זמן מינימלי נוסף של 45 ימים לצורך גיבוש התייחסות מקצועית מלאה, בין היתר בסיוע מומחי תעופה בינלאומיים מהמעלה הראשונה, אשר החלו בבחינה מעמיקה של הנושא.

צילום: Shutterstock

בנוסף, חזרו עורכי הדין על המסגרת המשפטית לפיה אין לשרת התחבורה סמכות לקבלת החלטה על הקמת בסיס לחברה זרה בישראל, ובעלת הסמכות הוא מנהל רת"א, והוא בלבד. בהתאם לכך הוסבר, כי שרת התחבורה אינה רשאית להנחות את מנהל רת"א ולחייב אותו להפעיל את סמכותו בעניין זה.

ארקיע שבה ומדגישה כי אין באמור במכתב כדי למצות את מלוא טענותיה, וכי היא מצפה להליך בחינה מקצועי, שקוף ומסודר, אשר יבחן באופן יסודי את כלל ההשלכות הכלכליות, התחרותיות והלאומיות של המהלך, בטרם תתקבל כל החלטה.

קטעים מרכזיים מן המכתב

סעיף 31 - "לשון אחר: הממשלה, שביד אחת מקדמת מהלך שיגדיל באופן קיצוני את הפערים התחרותיים הקיימים כבר כיום בין החברות הישראליות והחברות הזרות, מכרסמת במקביל בידה השניה באופן חסר תקדים בפתרון (החלקי) שניתן על-ידה בשעתו לתחרות הבלתי הוגנת שנוצרה עקב חתימת הסכם השמיים הפתוחים. בהתאם, הפערים התחרותיים אשר צפויים להתרחב משמעותית עקב המהלך המוצע, יחד עם הקיצוץ שהובילה המדינה בהשתתפותה בהוצאות הביטחון, וללא ממתן מענה נוסף כלשהו לקשיים בהיבטים האמורים - עלולים, בסבירות גבוהה, להביא לתחרות פרועה ולא הוגנת בענף התעופה בישראל".

סעיף 41 - "אף שחוות הדעת הכלכלית מכירה בצורך הגובר בשמירה מדוקדקת על הרציפות התפקודית בשעת חירום, על רקע מלחמת חרבות ברזל, ואף שהיא מכירה בחשש לקריסת חלק מחברות התעופה הישראליות כאמור לעיל - חוות הדעת כלל אינה מתמודדת עם החשש האמור, ואף אינה לוקחת אותו בחשבון בדיון שנערך בנושא הרציפות התפקודית בשעת חירום. חלף זאת, מנסה חוות הדעת, בנימוקים המבוססים על הנחות תאורטיות-אופטימיות נעדרות הנמקה ממשית ובסיס עובדתי, להציג את המהלך המוצע ככזה שיש בו כדי להשיא תרומה גם במישור הרציפות התפקודית".

סעיף 43 - "מצב בו חברת תעופה זרה מקימה בסיס תפעולי במדינה אחרת ממדינת המוצא, במתכונת המוצעת בענייננו, מהווה מהלך חריג וקיצוני, שספק אם יש לו אח ורע בעולם (למעט מקרים בהם מדובר בחברות ממדינות האיחוד האירופי המקימות בסיסים במדינות אחרות באיחוד). כן הוסבר, כי במקרים בהם חברה זרה ביקשה להקים בסיס במדינה אחרת, הדבר היה כרוך בהתאגדות כמפעיל מקומי וקבלת רישיונות מתאימים, שמשמעותם תחולת כלל הרגולציה המקומית על החברה הזרה, על כלל השלכות הכרוכות בכך, בדומה לחברות המקומיות שפעלו באותה מדינה; זאת בניגוד להחלטה המסתמנת בענייננו המבקשת להעניק לחברת וויז את היתרונות וההטבות בהקמת בסיס בארץ, מבלי לחייבה ברישום בישראל והחלת כלל הרגולציה הנוגעת לחברות ישראליות".