אנטומיה של מיזוג שלא יצא לפועל
הרעיון לשילוב כוחות בין אל על לישראייר נוכח התחרות הגוברת בענף התעופה נגוז סופית. כיצד התנהל המו"מ למיזוג ישראייר עם סאן דור? מה הוביל להחלטת הממונה להתנגד למיזוג? מדוע החליטו החברות למשוך את הערעור, ולאן הולכים מכאן?
"תחושה חזקה של החמצה" סירקיס על המיזוג שלא אושר עם סאן דור
השבוע הודיעו חברות התעופה אל על וישראייר, כי הן מושכות את הערעור על החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים, והן גונזות את התכנית למיזוג בין חברות התעופה, ובכך שמו קץ לרעיון שקרם עור וגידים במשך יותר מ-6 שנים. הרעיון למיזוג עלה בחברת ישראייר כבר בתחילת 2012, עם פרסום הדוח השנתי לשנת 2011, אותה סיימה החברה בהפסד של 49 מיליון שקלים. במהלך 2012 קיימה ישראייר מו"מ, שלא נשא פרי, עם חברת ארקיע, והעלתה את האפשרות לעשות בסופו של דבר עסקה עם חברת אל על. בהודעה לבורסה בתחילת מרץ 2013 ציינה אי.די.בי תיירות, חברת האם של ישראייר, כי "נבחנות פניות בדבר הצעות שונות למיזוגים ושילוב עסקים של אי.די.בי תיירות עם גורמים בתעשיית התעופה והתיירות". המו"מ הממשי בין אל על לישראייר החל רק כשנתיים מאוחר יותר, כשמצבה הפיננסי של ישראייר החל להשתפר ולהתייצב, והיא הפכה לחברה המשלבת תעופה עם מגוון מוצרי תיירות. הדיונים בין שתי החברות התנהלו בעיקר בין בעלי המניות של שתי החברות המנכ"לים, דוד מימון ואורי סירקיס, וצוותיהם הבכירים, ולא מעט מכשולים ונקודות מחלוקת ליוו את המו"מ. מימון ראה את היתרונות של המיזוג, אך גם את החסרונות, וביניהם: ההבדלים בעלויות התפעול ובעיות עם הטייסים, והודיע במרץ 2016 כי עד סוך חודש אפריל נדע, אם אפשר לבצע את המיזוג. ישראייר מצידה דיווחה לבורסה על פרטי המו"מ, כולל ההחלטה כי פעילות ישראייר תשתלב בסאן דור וכי היא תחזיק 25-30 אחוז ממניות החברה הממוזגת. עם זאת, לא מעט קשיים נתגלעו במו"מ עם אל על, ובסוף ינואר 2017, נוכח חילוקי הדעות ואי ההסכמות בין החברות, סירקיס השתדל לתת את הדחיפה האחרונה להשלמת המגעים והודיע כי "המו"מ למיזוג עם סאן דור הגיע לישורת האחרונה והסופית". רק בתחילת יולי 2017 הושלם המו"מ ואל על הודיעה לבורסה: "גובשו הבנות בין הצדדים ביחס לעיקר פרטי העסקה בכפוף לחתימת הסכם מחייב". עפ"י מתווה העסקה ישראייר הייתה אמורה להפוך לחברת בת בבעלות מלאה של סאן דור, שתחזיק 75% מהחברה הממוזגת וישראייר 25%. עפ"י ההסכם, סאן דור הייתה אמורה לשלם לאי.די.בי תיירות 24 מיליון דולר, חלק כהלוואה וחלק כהשקעה של סאן דור בישראייר, והעסקה הייתה אמורה להיות מושלמת עד ל-31.12.17. וכאן נכנס לתמונה הממונה על ההגבלים העסקיים, שבחן את הסכם המיזוג, וקיבל התנגדויות מצד גורמים שונים, וביניהם, עיריית אילת, התאחדות המלונות, וחברת ארקיע, שחששה שהמיזוג יפגע בקווי התעופה לאילת, ובעיקר יפלה אותה בנושא ביטחון התעופה, וטענה: "ניהול הביטחון המונופוליסטי צריך לצאת מאל על ולאפשר תחרות אמיתית לטובת הצרכן". לפני קבלת החלטה סופית בנושא המיזוג, רשות ההגבלים העסקים ערכה בתחילת ינואר השנה שימוע לאל על וישראייר, בנפרד, כמובן, כשהמנכ"לים דוד מימון ואורי סירקיס מייצגים את שתי החברות. ב-10 בינואר פרסמה רשות ההגבלים העסקיים את החלטתה המתנגדת למיזוג בין ישראייר וסאן דור, ובהמשך פירטה גם את הנימוקים להתנגדות, המתמקדת בשני נושאים: א. המיזוג יקבע את הדואופול של ישראייר וארקיע בטיסות לאילת. ב. המיזוג מעלה חשש לדחיקת מתחרים, ובפרט של ארקיע, בשירותי אבטחת תעופה בחו"ל הניתנים באופן בלעדי על ידי אל על. ההתנגדות למיזוג הייתה בלתי צפויה ומפתיעה, כשכל ההערכות צפו לאישור המיזוג תוך כדי התניות כאלה ואחרות. אל על וישראייר החליטו לערער על החלטת הממונה, ובסוף חודש מרץ הגישו ערעור מנומק ומפורט תוך התייחסות לטענות המרכזיות של הממונה. וכרגיל במחוזותינו, רותמים את העגלה לפני הסוסים, ובטרם בחנה הרשות להגבלים עסקיים את טענותיהן של אל על וישראייר, החליטו קברניטי שתי החברות למשוך את הערעור, ובכך למעשה להודיע כי רעיון המיזוג ירד מן הפרק. נשאלת השאלה: מה מסתתר מאחורי משיכת הערעור? בהודעה המשותפת ציינו שתי החברות, כי הגורם הוא "אי הסכמות בדבר התנאים המסחריים". במלים אחרות, תנאי ההסכם אינם רלוונטיים עוד ואינם מקובלים על שני הצדדים או על צד אחד. אם כך, מדוע הגשתם ערעור לפני פחות מ-3 חודשים? אומנם ענף התעופה הוא דינמי, אך מה השתנה מאז הגשת הערעור? ולאן הולכים מכאן? מנכ"ל אל על, גונן אוסישקין, כתב השבוע לעובדי אל על: "כעת נפנה את כל המאמצים שלנו לחיזוק מנופי הצמיחה של החברה, להמשכת תוכנית ההתייעלות, וניתן דגש מיוחד לעסקי הליבה שלנו. נעשה זאת במקביל לשיפור חד במצוינות התפעולית שלנו, שהיא תנאי בסיסי ליכולת שלנו להתמודד בהצלחה עם האתגרים - בראשם התחרות בשוק התעופה". ומה יעשו כעת בישראייר? עם נפילת האפשרות למיזוג, קבוצת אי.די.בי, בראשות בעל הבית, אדוארדו אלשטיין, תצטרך להחליט לאן מועדות פני ישראייר. קיימות מספר אפשרויות, וביניהן: להמשיך לפעול כחברה עצמאית, למרות הקשיים הצפויים נוכח התחרות ההולכת וגוברת בענף. אפשרות נוספת היא מכירת החברה למשקיע, או לחילופין, איתור חברה בינלאומית, המתמחה בעסקי תעופה ותיירות, ולהגיע איתה למתווה של עסקת מיזוג.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}