סאן יאנג: האסייתית שמטריפה את ת״א

מסעדת סאן יאנג, האסייתית שכולם מדברים עליה, נמצאת בלב תל אביב, בחלל מעוצב באופן מופתי, כחלק ממלון הבוטיק Ink. בירידה מהלובי של המלון אל המסעדה, אי אפשר לפספס את קלידי מכונת הכתיבה מעל הבר, ולא להתפעל מרמת הירידה לפרטים בעיצוב ההיסטרי של המקום. מדובר במסעדת פיוז׳ן אסייתית עדכנית, המשלבת טכניקות בישול וחומרי גלם אסיאתיים עם טוויסט עכשווי והשראות ים תיכוניות. כל זה לצד תפריט סושי מגוון, תפריט יין מרשים ובר קוקטיילים. המסעדה מחולקת לאיזור הבר הרחב, הלאונג׳ שהפתיע אותי בגודלו והיא אפילו מצויידת בחדר פרטי לאירועים וחברות. באמת שאני יכולה לדבר שעות על כמה שיפה בסאן יאנג, אבל חפירות עיצוביות והסברים של מאחורי הקלעים תוכלו למצוא בסקירה הנפרדת על מלון Ink.

אם יצא לכם לאכול במסעדת Fu התל אביבית, או אולי ב-Nooch ברמת השרון, Kisu בקריית אונו ועוד אסיאתיות מוצלחות עם שמות שנשמעים ביפנית אך חסרי משמעות לחלוטין, אז מדובר באותה הקבוצה. הפעם, בניגוד לכל האחיות המוצלחות שלה, הידועות בתפריט די זהה, בסאן יאנג תמצאו את הגרסא הקולינרית המתוחכמת יותר. התחלנו את הערב עם מנת הדגל של הקבוצה, ה״סקוורס״ (56 ש״ח), או בתרגום חופשי לעברית, ריבועים. אין מה לעשות, אני סאקרית של ריבועי קריספי רייס בליווי טרטר טונה אדומה. בניגוד לשאר המסעדות בקבוצה, בסאן יאנג השכילו להשאיר מאחור את ריבועי האבוקדו המיותרים ולהגיש רק את הגרסא הדגית המעולה, וטוב שכך. לצד הריבועים נהנינו מ״ניהון רול״ (62 ש״ח), רול סלמון, אבוקדו, טוביקו ווואסבי, עטוף בסלמון צרוב. זו הייתה מנת הסושי היחידה שטעמנו באותו הערב והאמת שהיא הייתה מצויינת. הם יודעים שם להכין סושי ולהתעסק עם דגים נאים בקבוצה הזו, זה לא חדש, החלק המעניין באמת הגיע אחר כך.

סבב העיקריות התחיל במנת בר ים (54 ש״ח) שהייתה יוצאת דופן. קצת התחשק לי לעשות אמבטיה בתוך הרוטב שהכיל חמאה חומה, ציר סאקה, חציל במיסו ושמן בזיליקום. מנה מעולה של דג צלוי בתמחור סביר למדי, שהייתה סיפתח מעולה להבאות. הבאה בתור הייתה מנת ״קוביות דג פריכות״ (72 ש״ח), אבל אל תתנו לשם לבלבל אתכם, מדובר במנת קארי. אפשר לומר בביטחון אחרי שנים של אכילת קארי במזרח, שמעולם לא ראיתי קארי מצולחת כל כך יפה. האמת שלא ציפיתי שאני כל כך אתלהב ממנה אבל היא הייתה טעימה כמו שהיא הייתה יפה וזה לא מובן מאליו. במיה ועגבניות תמיד קונות אותי. המלצריות המקסימות בנו לנו את הארוחה באופן הדרגתי כך שמנת הבשר הגיעה אחרונה מהעיקריות. טטאקי סינטה עגל (68 ש״ח), עם ציר עגל וקרמל סויה, אבל מה שהכי הלהיב אותי היו בכלל תפוחי האדמה הקריספיים שהתלוו לכל הסיטואציה הזו. הטטאקי היה טעים, אבל הכמות בצלחת הייתה מעטה. מזל שדעתי הייתה מוסחת מתפוחי האדמה שהיו כל כך עסייסיים שלרגע הייתי בטוחה שמדובר בכלל בשקדי עגל. אם אתם חובבי שוקולד, שלא תעזו לוותר על קינוח ״המידוריאמה״. שילובים מושלמים של שוקולד, קרמל, מלוח, מתוק, קרמי וקראנצ׳י והכל יחד בפה פשוט חגיגה! אני בדרך כלל נרתעת משימוש בזהב בקינוחים, אבל אבני הקראמבל המוזהבות היו כל כך מוצלחות ומדויקות לקינוח שהצלחתי להחליק את הסלידה שלי מזהב באוכל. קצת נצנצים בבטן לא הרגו אף אחד. לסיכום, חוץ מאוכל מוצלח ועיצוב מדהים, בסאן יאנג יש אחלה אווירה ושירות יוצא דופן. לאורך כל הערב המלצריות המקסימות דאגו להשאיר את כוס היין שלנו מלאה ולוודא שהכל לטעמנו בצורה הכי נעימה שיש. אז אם מתחשק לכם ערב שיקי שיעשה לכם קצת תחושה של חו״ל, סאן יאנג זה לגמרי המקום עבורכם.

הכותבת היתה אורחת המסעדה.

אל תפספסו

בראנץ׳ והעיר הגדולה: 5 ארוחות בראנץ׳ ניו יורקריות שאסור לפספס

הכתבה הבאה במדור

שייק שאק הגיע לישראל: ההיסטריה בעיצומה