סוכני הנסיעות באולטימטום לשר האוצר וליועמ"ש: נפנה לביהמ"ש אם הממשלה לא תקיים הבטחות ותפצה גם אותנו
במכתב התראה לאביגדור ליברמן ואביחי מנדלבליט דורשים סוכני הנסיעות: "לפעול בדחיפות למנוע את ההפליה הבוטה והשרירותית ממתווה הסיוע שהממשלה אישרה לענף התיירות בדצמבר 2021. אם לא תתקבל תשובה תוך שבוע, נפנה לערכאות משפטיות"
אביגדור ליברמן, שר האוצר. צילום: shutterstock
"תפעלו בדחיפות למנוע את ההפליה הבוטה והשרירותית שהודרה, בניגוד לדין, ממתווה הסיוע לענף התיירות אותו אישרה הממשלה בהחלטה מיום 26 בדצמבר 2021", כך התאחדות סוכני הנסיעות בפנייה לשר האוצר, אביגדור ליב רמן, וליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבלי ט. המכתב - שכותרתו: הפליה בוטה של משרדי הנסיעות, סוכני הנסיעות ומארגני התיי רות היוצאת ממתווה הסיוע לענף התיירו ת - נשלח לליברמן ולמנדלבליט באמצעות משרד עוה״ד אסף פריאל, עדי ויצמן ועידן ארנון ממשרד תדמור, לוי ושות׳. עוה"ד שוטחים בפנייה האמורה את טענות ההתאחדות, שבאחרונה הגישה בג"צ נגד התנהלות המדינה, ב-20 סעיפים כדלקמן: 1. המגבלות שהטילה הממשלה לאורך משבר הקורונה על כניסה ויציאה מישראל, פגעו פגיעה אנושה בכל ענף התיירות והתעופה בכלל ובחברות התעופה, משרדי הנסיעות, מארגני התיירות היוצאת, וסוכני הנסיעות בישראל בפרט. 2. בשלושת השבועות האחרונים, בעקבות גילוי זן האומיקרון, החמירה הממשלה את מדיניות הכניסה לישראל והיציאה ממנה והטילה מגבלות חדשות-ישנות, שעניינן הטלת חובת בידוד על מחוסנים השבים לארץ, קביעת רשימה רחבה ביותר של "מדינות אדומות", אליהן מנועים תושבי המדינה לצאת (בכפוף לחריגים, שבפועל אינם רלוונטיים לכאן נוכח היקפם הזניח) ואיסור גורף על כניסת תיירים לישראל. 3. החמרה זו הביאה, שוב, לגל אדיר של ביטולי טיסות וחופשות, הן של ישראלים לחו"ל והן של תיירים שתכננו להגיע לישראל. ההחמרה במדיניות הוסיפה על הפגיעה הקשה במשרדי הנסיעות, במארגני התיירות היוצאת ובסוכני הנסיעות בישראל לכל אורך תקופת משבר הקורונה, מאז חודש ינואר 2020. 4. המכה האנושה הזו אינה מצריכה הוכחה וידועה לכם היטב. בחודשים האחרונים ניכר כי מרבית ענפי המשק חזרו לפעול והחלו בתהליך של שיקום וחזרה לשגרה – חלק לא חדלו מלשגשג גם בתקופה זו. ענף התעופה וענף התיירות, לעומת זאת, ובמיוחד משרדי הנסיעות, מארגני התיירות היוצאת וסוכני הנסיעות בישראל מצויים עדיין בעיצומו של משבר עמוק.
דיון בבג"צ בעתירות לפתיחת השמיים
דיון בבג"צ בעתירות התאחדות סוכני הנסיעות והמלונות ועמותת מורשת דרך. צילום: יח"צ 5. משבר מתמשך זה נגרם כולו בשל ההגבלות שהטילה המדינה על היציאה והכניסה לישראל. הגבלות חסרות תקדים ביחס לעולם, הכוללות חובות בידוד גם על מחוסנים ומחלימים – למרות שהם, כזכור, תומרצו להתחסן כדי ל"שוב לחייהם הרגילים" ולאפשר להם "לטוס לחו"ל ללא הגבלה"; איסור כניסה כמעט מוחלט לזרים, לרבות זרים מחוסנים וחרף המנגנונים שהוקמו להכרה בחיסונים שניתנו מחוץ לישראל; קביעת רשימה ארוכה של "מדינות אדומות" שהטיסה אליהן נאסרת לחלוטין, כולל יעדי חופשה פופולאריים שהתחלואה בהן נמוכה בהרבה מזו שבישראל במועד הכרזתם כ ״מדינות אדומות״ – כל אלה, משמעותם המידית והברורה היא מכה אנושה נוספת למשרדי הנסיעות, מארגני התיירות היוצאת וסוכני הנסיעות בישראל. 6. חומרתן של המגבלות שמטילה הממשלה חדשות לבקרים על ענף התעופה והתיירות, ההתראה הקצרה ליישומן, תדירות שינוין, וההצהרות החוזרות ונשנות של ראש הממשלה ושל בכירי משרד הבריאות להימנע מטיסות, יוצרות חוסר ודאות גדול בציבור ומובילות בהכרח להימנעות מהזמנות טיסות לחו"ל ולביטולן של הזמנות קיימות, בידי אזרחים מבולבלים – חלקם נפגעים מההגבלות וחלקם מעדיפים בלית ברירה להימנע מלקחת סיכון שמא לא יוכלו לטוס עקב החמרה במגבלות. 7. להמחשה, באפריל 2020 פחת מספר הטיסות ב-90.9% ומספר הנוסעים פחת ב-99.5% בהשוואה לאפריל 2019. במקביל, שיעור דורשי העבודה והמושבתים בתעשיית התיירות על רקע משבר הקורונה הוא הגבוה ביותר מכלל הענפים (למעט ענף האומנות, הבידור והפנאי). 8. מדו"ח רשות שדות התעופה לחודשים יולי 2019 ויולי 2021 (השוואת שיאי עונות התיירות בשנים אלה), אף עולה כי בחודש יולי 2019 נרשמה תנועתם של 2.55 מיליון נוסעים בטיסות בין-לאומיות, בעוד ביולי 2021, נרשמה תנועתם של 932,149 נוסעים בלבד. בכל המחצית הראשונה של 2021 ועד סוף חודש יולי נרשמה תנועת נוסעים של 2.3 מיליון נוסעים. להמחשה, תנועת הנוסעים במחצית השנה הראשונה של שנת 2021 כולה נמוכה מתנועת הנוסעים בחודש יולי 2019. 9. בחודש יוני 2021 באה לסיומה תכנית רשת הביטחון הכלכלית שנקבעה על ידי הממשלה הקודמת, והסיוע באמצעות מענקים וחל"ת פסק לכל המשק. במהלך כל התקופה מאז, ועוד בטרם פורסמו ההגבלות החדשות, מרשתנו שבה וטענה בפני ראש הממשלה, השרים הרלבנטיים והוועדות הרלבנטיות בכנסת, כי הפגיעה הקשה בענף התיירות מחייבת מתן סיוע למשרדי וסוכני הנסיעות גם לאחר חודש יוני 2021. 10. באוגוסט 2021 הגישה התאחדות משרדי הנסיעות עתירה לבג"ץ כנגד ההגבלות שנקבעו אז על היציאה מישראל והכניסה אליה (בג"ץ 5669/21). בגדרה של העתירה, עמדה ההתאחדות גם על החובה לפצות את משרדי הנסיעות כפי שיפוצו מארגני תיירות נכנסת. ההתאחדות הפנתה בהקשר זה להודעת דוברות משרד האוצר, בה נמסר כי הממשלה הגיעה להסכמות בנוגע לסיוע ממשלתי למארגני התיירות הנכנסת. במסגרת הדיון בבית המשפט העליון ביום 4.10.2021, ביקשה ראש הרכב השופטים, השופטת ע' ברון, את תשובת המדינה לעניין זה וביקשה להבין "איך מאפשרים להם להמשיך לשרוד במצב שנוצר". ב"כ המדינה השיב, שבניגוד להודעת דוברות משרד האוצר, אין כל הסכמה עם מארגני התיירות הנכנסת לפיצוי או לסיוע בשלב זה. בנסיבות אלה, קיבלה ההתאחדות את המלצת בית המשפט הנכבד למשוך את העתירה, לאחר שבית המשפט הבהיר ש"דלתות בית המשפט פתוחות" (השופטת ברון) ו"זכויותיכם שמורות" (השופט קרא) אם וכאשר יוחלט על מענקים למארגני התיירות הנכנסת. 11. בשבועות האחרונים על רקע מצב ענף התיירות ובמיוחד על רקע החמרת המגבלות על התעופה, נוהל מו"מ נמרץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בנוגע לסיוע מידי לכלל ענף התיירות. 12. נוכח האמור, נדהמה מרשתנו לגלות דרך אמצעי התקשורת, על הודעת שר האוצר, שר התיירות ושרת הכלכלה והתעשייה כי סיכמו על חבילת סיוע "לענף התיירות" – שאינה כוללת את משרדי הנסיעות, סוכני הנסיעות ומארגני התיירות היוצאת. 13. בהמשך לכך, ביום 26 בדצמבר 2021, אושרה בממשלה הצעת החלטה למימוש המתווה האמור, אשר מדיר ומפלה באופן חסר פשר את משרדי הנסיעות, סוכני הנסיעות ומארגני התיירות היוצאת. המתווה כולל שורת צעדי תמיכה ופיצוי, בראשם מענקים בסך כולל של כ-150 מיליון ש"ח לבתי מלון שחוו ירידת הכנסות בהיקף של למעלה מ-40% בשל ההגבלות שהוטלו; הקצאת משאבים לסיוע ותמיכה במארגני תיירות נכנסת בסך כולל של כ-60 מיליון ש"ח; תמיכה במורי דרך; והשקעה בעובדים מענף התיירות שיבחרו להשתלב בעיסוק אחר; והארכת קרן ההלוואות בערבות מדינה, אשר ממנה יוכלו ליהנות כלל העסקים במשק פרט לחברות התעופה. 14. בהחלטת הממשלה הודגשה חשיבות התמיכה בענף התיירות עקב הנזקים הקשים שספג: "נוכח התמשכות משבר הקורונה וכניסת הזן החדש אומיקרון, והפגיעה המתמשכת בתעשיית התיירות אשר טרם חזרה לשגרה מלאה בשל ההגבלות שעדיין קיימות על כניסת תיירים לישראל". 15. אלא שלגופו של עניין, החלטת הממשלה מספקת מענה רק לחלק מ"תעשיית התיירות", והיא מתייחסת רק לפגיעה ב"סקטור התיירות הנכנסת", תוך התעלמות בוטה מהפגיעה במשרדי הנסיעות סוכני הנסיעות ומארגני התיירות היוצאת. כך, למשל, עומדת ההחלטה על "חשיבות סקטור התיירות הנכנסת לענף התיירות והפגיעה האנושה בו", וקובעת כי משרד התיירות יפרסם נוהל תמיכה משלים שמטרתו הגדלת התמיכה במארגני תיירות נכנסת, "מתוך הכרה בחשיבות מארגני התיירות הנכנסת כסקטור חשוב להתאוששות עתידית של ענף התיירות בישראל". היועץ המשפטי למשרד האוצר הוסיף בחוות דעתו הנלווית להחלטה, כי "תכלית הפעולה היא מתן מענקים לצורך סיוע למתקנים מלונאים ולמארגני תיירות נכנסת בשל התמשכות משבר הקורונה וכניסת הזן החדש אומיקרון, והפגיעה המתמשכת בתעשיית התיירות, ועל מנת לשמר את התשתית התיירותית של מדינת ישראל". 16. אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי משרדי הנסיעות, סוכני הנסיעות ומארגני התיירות היוצאת הם חלק אינטגרלי ומהותי מ ״ענף התיירות״ ואין שום הגדרה של ״ענף התיירות״ שאינה כוללת אותם. אין, ולא יכולה להיות מחלוקת, כי מרשותינו נפגעו מהמשבר באופן דרמטי, שבוודאי אינו נופל מפגיעת המשבר בגורמים אחרים בענף התיירות. אין שום דרך לייחד סיוע לחלקים ב״ענף התיירות״, שאינה מהווה אפליה לרעה קשה, בוטה, חסרת הצדקה ומקוממת, של משרדי הנסיעות, סוכני הנסיעות ומארגני התיירות היוצאת. מדובר באפליה בוטה ופגיעה בשוויון, דווקא בתקופה הקשה ביותר להם והיא מותירה אותם ללא התמיכה החיונית להמשך קיומם ופעילותם. זו הפליה פסולה, בניגוד לדין. 17. תכלית המתווה, לשיטת מנסחיו, היא הענקת תמיכה לענף התיירות אשר נפגע קשות, בהיותו תשתית חיונית של המדינה. תמיכה זו אכן ראויה ומבורכת; ואולם אין מקום להבחין בין עסקים ועובדים אחרים בתעשיית התיירות לבין משרדי הנסיעות, סוכני הנסיעות ומארגני התיירות היוצאת, שהם חלק בלתי נפרד מאותה תשתית תיירות של מדינת ישראל, שנפגעו באופן אנוש מהמגבלות שהטילה הממשלה עצמה על הגבולות האוויריים של מדינית ישראל, ושנזקקים גם הם באופן נואש לתמיכה זו. 18. אין עוררין על החשיבות הלאומית בהמשך קיומו של הענף ושמירתו כתשתית חיונית למדינה. משרדי הנסיעות, סוכני הנסיעות ומארגני התיירות היוצאת, הם חלק מהותי ובלתי נפרד מענף התיירות הישראלי. הפרדתם מענף התיירות היא מלאכותית, מאולצת וחוטאת למציאות ולאינטרס הציבורי. תשתיות התיירות היוצאת מספקות שירות חיוני ונדרש לתושבי המדינה, הן מספקות בסיס בינלאומי וכלכלי המאפשר את התיירות הנכנסת ותיירות הפנים – כולן יחד הן איברים באותו הגוף הנדרשים לקיומו. התיירות היוצאת חיונית גם לפיתוח קשרי החוץ וקידום יחסיה העסקיים הבינלאומיים של מדינת ישראל. משרדי הנסיעות, סוכני הנסיעות ומארגני התיירות, בשונה מחברות בינלאומיות מחו״ל, כפופים לחוקי הגנת הצרכן בישראל ובשל כך קריטיים עבור הצרכן הישראלי, משלמים מיסים בישראל, ומעסיקים אלפי עובדים שרבים מהם מאוכלוסיות הזקוקות לסיוע. 19. מרשתנו דורשת כי הממשלה תקיים את ההבטחות שניתנו לפיצוי כלל ענף התיירות; לא תזנח את הצורך החיוני בשמירה על המשך תפקודם של משרדי הנסיעות, סוכני הנסיעות ומארגני התיירות היוצאת, תשווה את תנאי הפיצוי של מרשתנו לאלו שהוכרזו במתווה הפיצוי לענף התיירות, ובכלל זה תעניק להן זכאות לקבלת מענקים בגין ירידת היקפי הכנסות ותעניק להן את הדרוש להן כדי להמשיך ולתפקד בתקופה קשה זו, בהתאם להצהרותיה החוזרות ונשנות של הממשלה בנושא. 20. ככל שלא יתקבל מענה ענייני למכתבנו זה תוך 7 ימים מיום קבלתו, בכוונת מרשתנו לפנות למיצוי זכויותיה שבדין בערכאות משפטיות.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}